בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
צה"ל ככור היתוך של רב תרבותיות
|
ליברמן אינו מבין מהות תפקידו כשר ביטחון וכמי שממונה מטעם הממשלה, על צבא הגנה לישראל ● אין כל מקום ואין כל סיבה, כי צה"ל יעודד אימוץ התרבות הדומיננטית
|
[צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
|
|
|
|
|
אמירתו של שר הביטחון, אביגדור ליברמן - בעת ביקורו הפומבי אתמול (23.8.2016) ב"חוות השומר", לפיה המושג "רב תרבותיות", כמושג שהינו מושג בר-החלה בצה"ל, אינו מקובל עליו, כאשר - לדבריו - תוצאותיה של הרב-תרבותיות ניתן לראות, היום בצה"ל, מוכיחה - בכל הכבוד הראוי - כי ליברמן אינו מבין מהות תפקידו כשר ביטחון וכמי שממונה מטעם הממשלה, על צבא הגנה לישראל. תפישתו האידיאולוגית של אביגדור ליברמן, לפיה שתיים הן מטרותיו של צה"ל - מאז היווסדו ועד עצם ימינו אנו - והן: האחת - הגנה על המולדת והשנייה - להיות כור ההיתוך של החברה הישראלית, כאשר לדבריו הוא: "מאז ועד היום, הייעוד הזה לא השתנה, ואין לי שום כוונה לבחון הגדרות אלה מחדש, ההפך הוא הנכון", מצביעה על כך כי ליברמן מנסה להשליט ולהנחיל תפישותיו האישיות, האידיאולוגיות-הפוליטיות, לכל חייל וכל קצין. דבר זה מנוגד, ניגוד מהותי, לתפיסה בדבר חרות המחשבה הפרטית, שהינה יסוד מהותי ובסיס ראשוני לתפישת עולמו ומהותו של צה"ל. בכל הכבוד הראוי, אין אנו מצויים עוד בשנים של פרוץ המדינה וגם/או אין מצויים אנו עוד בשנות השישים המוקדמות, בהם ראה צה"ל לנכון לחנך העולים החדשים שבאו למדינת-ישראל ממדינות נחשלות, כמו-גם "לחנך ולעצב אותם מחדש" באמצעותו של צר ששימש - על-פי תפיסתו של ראש-הממשלה ושר הביטחון דאז, דוד בן-גוריון, כ"כור היתוך". מי שמתגייסים, כיום, לצה"ל - במרבית המקרים אינם באים ממה שמוגדר בעיני החברה הישראלית כ"מדינות נחשלות", מה-גם שהמושג "מדינות נחשלות", הינו מושג גזעני ומתנשא - בכל הכבוד הראוי - כאשר בחסות המונח המקביל "כור היתוך", מנסים מי הדוגלים במדיניות ההתכה להביא לדיכוי עוצמתו האישית והפרטית של היחיד, כמו-גם להתנגד לעצם קיומה של רב תרבותיות, בחברה הישראלית, כאשר צה"ל הינו חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית. אין כל מקום ואין כל סיבה, כי צה"ל יעודד במסגרת מדיניות "כור ההיתוך", בה דוגל שר הביטחון, אביגדור ליברמן, מדיניות היררכית מובהקת, בה כל הקבוצות והיחידות המשרתים שירות חובה בצה"ל, יאמצו התרבות הדומיננטית בצה"ל. העובדה הינה, כי צה"ל מורכב מכמות אדירה ושונה של יחידים, ששונותם לא הייתה כה בולטת וכה חדה, בשנות השישים, עד כה מדיניות "כור ההיתוך", עליה הורה, שר הביטחון דאז, דוד בן-גוריון, הצליחה - אז - הצלחה רבתי. ההשוואה שעורך אביגדור ליברמן, כדי לדחות החלת מדיניות של רב-תרבותיות בצה"ל לכשלון שנחלה - לדעתו הוא - מדיניות זו, בצרפת ובבלגיה, הינה מופרכת, מיסודה ודמגוגית, בכל הכבוד הראוי, החברה הישראלית, שונה - בצורה מוחלטת - מהחברה הצרפתית והבלגית ואינה מורכבת משני מיעוטים בולטים, השונאים זה את זה, כפי שנכון וישים הדבר לגבי החברה הבלגית. בלגיה מורכבת משלושה מחוזות: פלנדריה, ולוניה ובריסל. קיימים בה שני לאומים: הפלמים והוולונים, כאשר השפות המדוברות והרשמיות בבלגיה הן: הולנדית, צרפתית וגרמנית. מה למצב עובדתי זה ולטענת הרב תרבותיות, העלולה לפורר צה"ל, מבחינה חברתית ואחרת? בצה"ל משרתים חיילים יהודיים שומרי מצוות, דרוזים ואחרים. האם לשיטתו של שר הביטחון, אביגדור ליברמן, במסגרת דחיקת עקרון הרב-תרבותיות ואימוץ מדיניות "כור ההיתוך", נמנע מחיילי צה"ל חופש דת ובכלל זה נאסור עליהם לגדל זקנים, נחייב אותם להסיר כיפותיהם מראשיהם ואולי - בעקבות הויכוח שהתעורר בצה"ל וחוצה לו, בשנים האחרונות - נחייב אותם להשתתף, באופן פעיל, בטקסים צבאיים בהם נשמעת שירת נשים? מה דעתך על כך אביגדור ליברמן? האם אתה מצדד בכפיית חיילים דתיים להשתתף - מכוח עיקרון "כור ההיתוך" ופקודות צה"ל - בטקסים צבאיים בהם נשמעת שירת נשים.
|
|
הכותב הוא השותף-המייסד של ד"ר חיים שטנגר, משרד עורכי דין ומשרדו מתמחה בתחום המשפט הפלילי, דיני מעצרים, כמו-גם בתחומי המשפט העסקי, דיני חברות, פירוקים ופשיטות-רגל, דיני ירושות וסכסוכים עסקיים-משפחתיים ודיני משפחה, כמו-גם בהופעות בבג"ץ ובענייני עתירות מנהליות, קניין רוחני ומקרקעין.
|
|
תאריך:
|
24/08/2016
|
|
|
עודכן:
|
24/08/2016
|
|
חיים שטנגר
|
צה"ל ככור היתוך של רב תרבותיות
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
עו"ד חסר זהות
|
25/08/16 22:17
|
|
מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, הינה העובדה, כי גופים שטהרת המקצוע ודרישה לחוסר ניגוד עניינים מובהק, עומד בלב מקצועם היומיומי, דוגמת שופטים ועורכי דין, עומדים לביקורת ולשפיטה אתית, דווקא בידי גורמים, הבאים מתוך תוכם של מקצועם הם. כך נדונים ענייני אתיקה של עורכי דין, בידי ועדות אתיקה, שחלק מחבריהם הם עורכי דין ובתי-הדין למשמעת של ציבור עורכי-דין, פועלים ומועלים בידי לשכת עורכי-הדין, כאשר שלושת הדיינים - הן בבתי הדין למשמעת המחוזיים והן בבתי-הדין למשמעת הארציים הינם עורכי דין - ועורכי-דין בלבד.
|
|
|
רשימתי מיום אתמול ("מחלקה ראשונה" - 21.8.2016) - "מלחמת התרבות המאוחרת של אירופה באיסלאם", גררה גל תגובות כעוס, בעיקר מצד חברים לנפש. אותם חברים הביעו תרעומת הקשה שלהם כלפיי, בדרך של משלוח מסרונים לטלפון הסלולרי שלי והודעות דוא"ל לכתובתי הפרטית. הואיל וסבור אני, כי מדובר בשאלות עקרוניות וחשובות, לאין שיעור, אביא טיעוניהם, בקצרה, ברשימת המשך-תגובה זו. במסרונים ובהודעות הדוא"ל תמהו מותחי הביקורת עליי, על כך, כיצד אני, הידוע - דרך כלל - בנאורות דעותיי, כותב ברשימתי דנא שורה ורצף של משפטים, בזו הלשון:
|
|
|
כמו אותו חוואי במערב-הפרוע של ארה"ב שנזכר להגיף דלתות האורווה לאחר שגנבי סוסים גנבו וחיסלו, כמעט כליל, כל עדר הסוסים שהיה ברשותו, כך מתנהגת אירופה כלפי האיום הדתי, בדמות התפשטות האיסלאם ברחבי יבשת אירופה ואין עוצר, כמו-גם אין כל גורם סוכר.
|
|
|
בהחלטה קצרה אך מהותית קיבל שופט בית משפט העליון, נעם סולברג, ערעורו של אסיר שעתירתו נדחתה, על הסף, בפסק-דין שניתן בידי שופטת בית המשפט המחוזי, מרכז בלוד (השופטת, מיכל ברנט), בלא שבית המשפט המחוזי דן, כלל וכלל, בעתירתו.
|
|
|
מעשה של יום ביומו הוא שבתי-משפט ובתי-דין פוסקים למי שזכה ותביעתו נתקבלה בידי בית המשפט או למי שתביעה שהוגשה נגדו נדחתה, הוצאות משפט ושכר טירחת עורך-דין. עם זאת, בהיעדר כללים ברורים ומדויקים על בסיס מה יחושבו הוצאות המשפט ושכר טירחת עורך-הדין, למי הזכאי לקבלם, פוסקים שופטים ושופטות בבתי-דין ובבתי-משפט הוצאות משפט ושכר טירחת עורך-דין, לפי תחושותיהם והבנתם האישית. פסיקה זו נעשית ללא כל בסיס חישובי וערכי לקביעת סכום הוצאות המשפט ושכר טירחת עורך-דין שנפסקו, כך שבלתי אפשרי, לחלוטין, לבדוק, על בסיס מה קבעו וחישבו הם סכום ההוצאות ושכר טירחת עורך-הדין, שפסקו לטובת הצד הזכאי לקבלם.
|
|
|
|