דבריו של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס ששודרו בטלוויזיה הרשמית של הרש"פ ב-4 בספטמבר הפתיעו את העולם הערבי ובמיוחד את מצרים,ירדן, סעודיה ומאע"מ שכן בדבריו הוא מתח ביקורת חריפה עקיפה על מאמציהן להביא לפיוס פנימי בתוך תנועת פתח ובשלב השני לפיוס בין פתח לחמאס כדי שניתן יהיה לחדש את המשא-ומתן המדיני עם ישראל על בסיס עמדה פלשתינית אחידה בנוגע לאופי הפתרון לבעיה הפלשתינית.
מחמוד עבאס תכנן את דבריו בקפידה ובזהירות רבה,הוא קרא להפסיק את ההתערבות בתהליך קבלת ההחלטות הפלשתיני ואת "הזלזול בעצמאות ההחלטה הפלשתינית" וטען כי כי יש התערבויות מבירות שונות בענייני הפלשתינים תוך שהוא מציין בכוונה רק את וושינגטון ומוסקבה אך בעצם מרמז למדינות ערב.
"די להתערבויות מפה ומשם, מי שיש לו קשרים פה ושם עדיף שיקטע אותם ואם לא אנחנו נקטע אותם" התרברב מחמד עבאס,"איש לא יכפה עלינו עמדה או דעה, אנחנו בעלי ההחלטה ואנחנו אלה שנבצע, לאף אחד אין מרות עלינו... עזבו אותנו מהכספים והאזהרות של הבירות השונות ותנו לנו לעבוד".
בעוד מחמוד עבאס נזהר בדבריו ורק מרמז למדינות ערב, יצא אחמד מג'דלאני, חבר הוועד הפועל של אש"פ בגלוי נגד ההתערבות הערבית בענייני הפלשתינים.
בראיון לסוכנות הידיעות הצרפתית ב5- בספטמבר הוא אמר כי מופעלים לחצים של מדינות ערב על הפלשתינים ולא יעלה על הדעת שצד ערבי יתערב באג'נדה הפלשתינית הפנימית.
"תקופת התכתיבים הסתיימה ויש לכבד את עצמאות ההחלטה הפלשתינית כפי שאנו מכבדים את עצמאות הערבים", הוא הסביר.
המסר ששיגר מחמוד עבאס למנהיגי ערב ובמיוחד לנשיא מצרים א-סיסי ולעבדאללה
מלך ירדן, בא כמה ימים בלבד לאחר פגישה של חמישה מחברי הוועדה המרכזית של פתח עם נציגים של מה שמכונה "הרביעיה הערבית" (מצרים, ירדן, סעודיה ומאע"מ) לדון בפיוס אפשרי בין מחמוד עבאס ליריבו המר מחמד דחלאן כדי להשיג אחדות בפתח לקראת הבחירות המקומיות בשטחים שיתקיימו ב-8 באוקטובר.
ארבע המדיניות הערביות האלה גיבשו "מפת דרכים" להשגת פיוס פלשתיני כולל כשהשלב הבא אחרי השגת הפיוס בתוך תנועת פתח הינו השגת פיוס בין פתח לחמאס, את המהלך הזה מוביל מאחורי הקלעים במהלך השבועות האחרונים נשיא מצרים עבד אלפתאח א-סיסי הנערך לכישלון היוזמה הצרפתית ולקידומה מחדש של היוזמה המצרית.
זעם רב במדינות ערב אבל, תוכניות לחוד ומעשים לחוד, מחמוד עבאס לא מהסס להפנות עורף ליוזמה של מדינות ערב בטענה כי הוא שומר על האינטרסים של הפלשתינים, ההתנהגות הזו מעוררות ביקורת עליו בשטחים כי הוא מפנה עורף למדינות שנחשבות ל "עומק האסטרטגי" של הפלשתינים כמו מצרים וירדן שיש להן גבולות משותפים עם "פלשתין".
גם במדינות ערב יש זעם רב מההצהרה של מחמוד עבאס ששודרה בטלוויזיה הפלשתינית על-פי דיווח בעיתון "ראי אליום" מה-5 בספטמבר. העיתון גם דיווח כי ממשלת ירדן דורשת הבהרות מהרש"פ על דבריו של עבאס.
עבאס רוקד על כל החתונות, טוען כי הוא מעוניין בחידוש המשא-ומתן עם ישראל אך מציב תנאים מוקדמים לכל פגישה עם ראש הממשלה נתניהו, הוא מעוניין מאוד לקדם את היוזמה הצרפתית ועושה לה לובינג חזק בבירות ערב ובליגה הערבית כדי לגייס תמיכה אך מאידך-גיסא איננו מוכן לקבל התערבות ערבית בסכסוך הפנימי בתנועת פתח ובמחלוקות שלו עם תנועת חמאס.
העיתונות המצרית הרשמית טוענת כי מי שדחף את מחמוד עבאס להשמיע את ההצהרה החצופה הזו המתגרה בעקיפין במדינות ערב הינה קטר הרוצה להכשיל את המהלך ולהוביל בעצמה את הפיוס הפנים-פלשתיני.
מחמוד עבאס נמנע מלהזכיר בנאומו בירות ערביות מחשש לתגובה חריפה של מדינות ערב, הוא הותיר לעצמו מרווח נסיגה כדי שאם יותקף יוכל לטעון שבכלל התכוון לארצות הברית, רוסיה או אירן.
יו"ר הרש"פ אומנם שיגר מסר מתוחכם כביכול אך במדינות ערב יודעים היטב למה הוא התכוון, במיוחד במצרים, ויש להניח שהתגובה המצרית תגיע בשלב כלשהו לאחר חזרתו של הנשיא המצרי א-סיסי מחו"ל.
אינטרסים אישיים צרים מעבר למסר המופנה למדינות ערב ניתן להסיק מדבריו של מחמוד עבאס כי הוא דוחה על הסף כל מאמץ או תיווך לפיוס עם יריבו הפוליטי מחמד דחלאן, הוא אומנם הקים ועדת ערר מיוחדת כדי שתשמע בקשות של עשרות מתומכי דחלאן שגורשו מתנועת פתח לחזור לתנועה אך המהלך הזה נועד לזרות חול בעיניהם של מנהיגי ערב ולהראות להם שנה הוא ניסה להתפייס עם מחמד דחלאן אך הנהגת פתח איננה מוכנה לקבלו בחזרה לשורותיה אחרי שגורש ממנה ב-2011.
מחמוד עבאס שכח כנראה את הסכסוך העמוק שהיה לו עם יו"ר אש"פ
יאסר ערפאת, גם אז התערבו בסכסוך הזה גורמים ערביים שניסו לפייס ביניהם ובאותה תקופה הוא נהנה מתמיכתו של מחמד דחלאן שפעל גם הוא לפיוס בין השניים. ללא הסכמה של מדינות ערב המתונות ובראשן מצרים וירדן והסכמתן של ארה"ב וישראל, מחמוד עבאס מעולם לא היה יכול להפוך ליורשו של יאסר ערפאת, אז מדוע הוא מגלגל עכשיו את עיניו לשמיים כצדיק שמתערבים בענייניו?
יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס, בשלהי כהונתו מתנהג כמו רקדן כפוי טובה הקופץ מחתונה לחתונה, רוקד קצת באחת ומדלג לאחרת, מבטיח הבטחות לכולם ללא כיסוי כשכל מה שמעניין אותו הינו הדאגה לאינטרסים האישיים שלו, הוא מפגין ביטחון עצמי רב כי גם האפשרות כי יבודד מבחינה ערבית איננה מאיימת עליו.
טוב לו למחמוד עבאס עם המצב הקיים, הוא שולט שליטה מוחלטת בתנועת פתח בשיטת "הפרד ומשול" ובאמצעות קופת אש"פ הנמצאת בשליטתו המוחלטת, מדוע שיסכים להחזיר יריב פוליטי מסוכן כמו מחמד דחלאן לשורות פתח?
גם הפיצול בין הגדה לרצועה נוח לו, הדבר מאפשר לו להטיל את האחריות למצב הגרוע ברצועת עזה על תנועת חמאס, מדוע שיתפייס כעת עם תנועת חמאס? פירוש הדבר הינו ויתור על כמה מסמכויותיו וחלוקת השלטון עמה.
מחמוד עבאס מנסה להחזיק את המקל משני הקצוות כל עוד הוא בשלטון ולא נמצא עדיין יורש המתאים לצרכיו, הוא לא יקבל שום שינוי במצב הקיים שעלול לזעזע את שלטונו, הוא לא מחפש הרפתקאות חדשות, הוא בסך-הכל רוצה להגיע לפרישה שלו ללא בעיות לאחר שעשה הכל מבחינתו להבטיח את שלום משפחתו והאינטרסים הכלכליים של שני בניו שהינם אנשי עסקים גדולים.
