בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
זהירות: דגים מסוכנים באקווריום
|
שלא תהיה אף לרגע טעות: קיימים לא מעט דגים העלולים לסכן את בעליהם ואת בני-משפחותיהם, עד כדי כך שימצאו את עצמם בעטיים בחדר המיון
|
[צילום: AP/Alastair Grant]
|
|
|
|
|
האקווריום נתפס לרוב, ובצדק, כמקור לא אכזב לסביבה שקטה ושלווה, שבה שוחים להם, להנאתם, דגי-נוי חביבים ונעימים. אלא שיש גם יוצאים מן הכלל, ולא כל דג באקווריום הוא אכן שקט ושליו. יתר על כן: יש ביניהם דגים מסוכנים, שיודעים לנשוך או לעקוץ, ומכך משתמע באורח ברור שלא לכל אקווריום כדאי בכלל להכניס את היד. עם זאת ראוי להודות שמצויים לא מעט מגדלי-דגים שדווקא מפיקים הנאה מהתנהגותה האגרסיבית של אוכלוסיית האקווריום. מרכז אטלנטיס לאקווריומים ובריכות-נוי, שבגני יהודה, המתמחה בגידולם של דגים, מדווח על מקרה לא נעים שאירע לפני שנתיים בערך לאחד מעובדיו, כאשר זה ננשך נשיכה עזה בכף-ידו על-ידי דג מורנה, שהוציא את ראשו מהמים, בעת שהעובד נשען על סטנד של אקווריום פתוח. חוסר ריכוז עובד אחר של צוות אטלנטיס חווה בימים אלה ממש את נחת-לסתותיו של דג הטילפיה, שעה שביקש לנקות את דפנות האקווריום ולשאוב את הרפש שהצבר בהן. אלא שלציקליד הטילפיה היו, מן הסתם, תוכניות אחרות, ונשיכה עזה באצבעו של העובד שיכנעה אותו שעם הדג הזה אסור, בעצם, להתעסק..למזלו הרב זה נגמר הפעם בשריטות שטחיות בלבד. במקרה אחר שאירע לא מכבר, עסק אחד מאנשי צוות אטלנטיס בניקוי אקווריום של לקוח, שאוכלס בדג פלאוור-הורן גדול. שנייה אחת של חוסר-ריכוז הספיקה לדג הגדול להסתער על ידו של העובד המסור, ולגרום לו לפציעה שטחית ודימום. כך או אחרת, צוות אטלנטיס מיידע אותנו שקיימים לא מעט דגים העלולים לסכן את בעליהם ואת בני-משפחותיהם. הדברים אמורים בדגים גדולים וטריטוריאליים - בעיקר ציקלידים, כמו המיראס והפלאוור-הורן., כשלעומתם מצויים דגים מסוכנים לא פחות, שהם בעלי קוצים ארסיים, העלולים לשלח את הנפגע מהם היישר לחדר המיון. כאלה הם הסקטפגוס, הזהרון והפוקס-פייס.
|
תאריך:
|
08/09/2016
|
|
|
עודכן:
|
08/09/2016
|
|
ראובן לייב
|
זהירות: דגים מסוכנים באקווריום
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
בוגי
|
8/09/16 21:30
|
|
מזה כמעט כשני עשורים מופיעות שוב ושוב מודעות "קורצות" בעיתונות הכתובה והאלקטרונית כאחד על יבוא נשים - כביכול, לנישואין. נו, זה ממש נראה כמו קיר מהפיכת השידוכין של ישראל. אבל במבט בוחן באמת אנחנו מגלים שעיקרה של המודעה איננה עוסקת בחיי נישואין מתוך עניין ערכי או שידוכין על-פי קריטריונים של השכלה משותפת, תרבות רצויה וסתם בניית קן משפחתי על שותפות ותכנים משפחתיים. המודעות החדשות-ישנות מספרות לנו על שידוכין בכיוון חד-צדדי: יופייה הפיזי בלבד של האישה, ובעיקר היותה אוביקט של תאווה בליווי של ציורים ו/או תמונות נלוות שאינן מותירות ספק מהי מטרת אותם "נישואים" עתידיים. וכמובן שמתווסף לכול גם עוד פרט לאומי/אתני: אוביקט ה"שידוך" יגיע מאוקראינה דווקא, ארץ החלומות והתאוות. ב"פנקס השידוכין" הזה הגבר הוא הקונה והאישה היא הנקנית. ממש כמו במסכת קידושין: אישה שנקנת בכסף, אח"כ בביאה (יכול להיות שבאוקראינה זה הפוך...) ולסוף בשטר. מובטח לקונה - שלא כמו בכל שידוך נורמאלי, כשהשידוך יוצא לפועל בסיכויים של חמישים אחוזים בעד נגד חמישים אחוזים נגד, הרי שכאן השידוך יצא לפועל מיידית על-פי מאה אחוז של הצלחה, ואולי גם יתווסף לו "היתר עסקה". אם זה לא סחר בנשים, אזי, מהו באמת סחר בנשים?!
|
|
|
אמצע יום עבודה. שמש חמה בחוץ, מה שמוגדר על-ידי החזאים "רגיל בעונה", וזה בערך חצי שנה. חצי שנה חם וחצי שנה רגיל לעונה- קר. המזגן משמיע קולות של מזגן שלא עובד, כלומר הרבה רעש, אוויר חם וטכנאי שאמר שיגיע, אבל הוא כבר חצי שנה בדרך. מישהו נכנס למשרד שלי ומיד מתפשט לו חיוך דבילי מאוזן לאוזן. אני יודע שבגילי המופלג, אין סיכוי שאני אגרום לאנשים התרגשות מלראות אותי, וחיוך דבילי זה לא מגיע כחלק מהמתכון. זה לא נגמר ככה.
|
|
|
|
|
|
המכשול הפיזי בגבול הרצועה לא יספק פתרון מוחלט לבעיית המנהרות חיזבאללה מצוי בשפל העמוק ביותר בתולדותיו, אבל עשוי להתייצב על הגבול ברמת הגולן
|
|
|
תופעה ידועה ומקובלת היא שכאשר נשיא ארה"ב בא לביקור במדינה זרה, אנשי שרות הביטחון האמריקני מתנהגים בה כאילו היו בארה"ב, כאילו המדינה שבה נחת מטוסו של הנשיא האמריקני אינה ריבונית, ועליה לכוף ראשה בפני גחמות אנשי השרות החשאי האמריקני והתנהגותם האדונית. דומני שגם אצלנו בארץ כמעט התפתחו, לפעמים, תקריות בין אנשי שרות הביטחון של הנשיא האמריקני לבין אנשי שרות הביטחון הישראלי שחשו נפגעים מההתנהגות של האמריקנים. אבל תמיד "נכנעו" לאמריקנים ונתנו להם לעשות כחפצם. ייתכן מאוד וזה נובע מהדאגה היתרה של שירות הביטחון האמריקני לשלום הנשיא שלהם (כי שם בארה"ב יש כבר מסורת של רצח. התנקשות בנשיאים, וברוך השם לא חסרים שם משוגעים ), ויתכן גם שזה נובע מהתחושה האמריקנית שאנחנו מספר אחד בעולם, הנשיא שלנו הוא מנהיג העולם ועל כן הוא צריך לקבל יחס מיוחד, גם אם הדבר יפגע קלות בריבונות המדינה המארחת אותו.
|
|
|
|
|
|
צבי גיל
בקטע "דיינו" הנוסח האלטרנטיבי הוא "כמה מעלות רעות לאלוהים עלינו" מתחילים באיתמר בן-גביר שהוא השר לשגעון הלאומי - דיינו, עוברים לשר האוצר ששודד את הקופה הציבורית - דיינו, ושר המשפ...
|
|
|
דן מרגלית
אנשי ושוטרי איתמר בן-גביר שורפים את חווארה, עוקרים מטעי זיתים ומביאים על ישראל את האסון שכל הקהילה הבינלאומית, ובוודאי בית הדין הבינלאומי בהאג, נגדנו
|
|
|
הרצל ובלפור חקק
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|