ברכה לעוֹלם ברֹאש השנה

האדם הוא "עולם קטן" על-פי תורת הסוד היהודית, וראש השנה הוא לא רק לידתו של העולם הגדול, הוא גם מועד לידתו של המין האנושי כולו. האדם עושה חשבון נפשו של העולם שנולד מחדש בכל שנה, אך הוא מחויב גם לחשבון נפש אישי כי זו הפתיחה של ההיסטוריה האנושית וגם של כל אדם ואדם.

ראש השנה נקרא בתפילה "יום הרַת עולם", מושג מרַגש מאוד: היום שבו העולם נולד מחדש. להבדיל מחגים שבאים לציין אירוע היסטורי, ראש השנה בא לציין את חג בריאתו של העולם. מתברר מן החג הזה שהדבר המרגש ביותר בעולם הוא העולם עצמו. לידתו של העולם היא פֶּלא, והתחדשותו בכל שנה היא בגדר לֵידה מחדש.

ברֹאש השנה נקרא האדם לברר לעצמו את זהותו ואת דרכו: מה עשה בשנה החולפת, האִם עמד באתגרים שהציב לעצמו והאִם הוא נכון לממֵש את עצמו ואת מחויבותו כלפי עצמו וכלפי הכְּלל. העולם עושׂה את חשבון נפשו לפני אלוהיו עד כמה אכן נאמן הוא לשמור על הבריאה שהופקדה בידיו, שכבר אמר האֵל לָאדם לאַחר הבּריאה לשמור על עולמו: "בשעה שבּרא הקב"ה את האדם הראשון, נְטלוֹ והֶחזירוֹ לפני כּל אילנֵי גן עדן ואמר לו: רְאה מעשַׂיי, כמה משובּחים הֵמה! וכל מה שבּראתי, בשבילךָ בּראתי. תֵּן דעתךָ, שלא תקלקל ותחריב את עולמִי, שֶאִם קלקלתָ, אֵין מי שיתַקן אחריךָ" (קֹהֶלת רבּה ט').

פיוט רשות

האדם נקרא לשמור על העולם ולמרֵק אותו מן הסִיגים, אך גם לתקן את עצמו יום יום: לשמור על התחדשות העולם, אך גם להתחדש בעצמו. בקבלה הלוריאנית (של האר"י, רבנו יצחק לוריא) הגאולה נתפסת כשליחות של כל יחיד ויחיד: עליו לגאול את הניצוצות שנשבּו בין הקליפּות בתהליך שבירַת הכֵּלים שקרתה בבריאה, ולהעלות את הניצוצות למקורן העליון. האדם מחויב לעסוק כל הזמן בתיקון עולם. ואכן, משנדרשתי לבחור שם לספר שיריי החדש, קראתי לו: "רְשוּת לתיקון עולם". ציינתי בשולי השיר הפותח שאדם נדרש לרְשוּת כדי לפעול לתיקון עולם, לעשות זאת בצניעות ולא ביוהרה, אך גם הבאתי את הנוהג לקרוא "פיוט רְשוּת" לפני כל תפילה קדושה, והסֵפר שלי כולו הוא סוג של פיוט רְשוּת לפני העיסוק בתיקון עולם. הופתעתי שאנשים שקראו את הספר קראו את הכותרת "רשות", במובן של רָשוּת (ר' קמוצה). כששמעתי תפיסה זו, קיבלתי אותה מיד כחידוש שמתאים לרוחַ השירים: יש שלוש רָשויות שכולנו מכירים: הרָשות המבצעת, הרָשות השופטת והרָשות המחוקקת. והנה בשיריי נחשפה רָשות חדשה שקיימת מאז בריאת העולם, ובשיריי נתתי לה ביטוי: הרָשוּת לתיקון עולם. זו הרָשוּת הרביעית.

"כל העולם כולו חָל מלפניך", נאמר בתפילת רֹאש השנה: העולם רועד ומתחלחל וכל אדם עושׂה חשבון נפשו וחשבון זהותו וגם מכיר מֵחדש במלכותו של האל בעולם. נֶאמר בתפילה: "ובכֵן תֵן פַּחדךָ על כּל מעשֶׂיךָ, וְיֵדע כּל יְצוּר כּי אתה יְצרתוֹ, ויֹאמר כּל אֲשר נְשמה בְּאפּוֹ: ה' אלֹהֵי ישׂראל מָלַךְ וּמלכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָלָה".

התפילה המצמררת ביותר בראש השנה היא "היום הרַת עולם". וזה תכנה:

הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם
הַיּוֹם יַעֲמִיד בַּמִּשְׁפָּט כָּל יְצוּרֵי עוֹלָם
אִם כְּבָנִים אִם כַּעֲבָדִים
אִם כְּבָנִים רַחֲמֵנוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים
וְאִם כַּעֲבָדִים עֵינֵינוּ לְךָ תְלוּיוֹת עַד שֶׁתְּחָנֵּנוּ
וְתוֹצִיא כָאוֹר מִשְׁפָּטֵנוּ
קָדוֹשׁ.

ובשעה זו של ציפייה לטוב, ציפייה שהמלך הנמצא בשָׂדה יָחוֹן את כולנו ביום הרת עולם, זו גם השעה לומר ברכה לכולם. זו השעה שאיש לרעהו יאמר ברכתו לטוב. אף אני אומר כאן ברכתי לכולם ואיחוליי לשנה טובה:

ברכת שנה טובה
בוקר חדש, בוקר מאוהב
בא לעולם הנולד ממש עכשיו.
זה הזמן לברך פעמיים באהבה
את העולם ואת כולם
בברכת שנה טובה:

שנה שיהיו בה יותר שמחות
ויותר הללוּיוֹת
שנה שנזכֶּה להיות מי שאנחנו
ומי שאנחנו באמת
רוצים לִהיות,
שנה שנדע לשׂמוח במה שיֵש
ונדע לתקן מה שמתבקֵש.

בוקר חדש בא ביום הֲרַת
נברך שתהיה זו שנה טובה במיוחד:
שנה שנוכל להביט מעלה
אל הרקיעים הגדולים
ולהבין שלא את הכול אנחנו מנהלים.
שנה שנתמלא אהבה גדולה
לעולם, לאדם
ולבריאה במלוא הוֹדה
ונֹאמר לבורא עולם
תודה!