אליקים רובינשטיין יותיר חלל משמעותי בבית המשפט העליון כאשר יפרוש ממנו בעוד ארבעה חודשים: בהיקף עבודתו, בתרומתו למשפט העברי וגם ברגישות ובאנושיות שמאפיינים את כתיבתו. לפחות בתחום האחרון, הולך ומצטייר לו יורש ראוי:
נעם סולברג.
הנה דוגמה ממש טרייה (יום ד', 22.2.17). סולברג דחה את ערעורו של מאור כהן, שנהג במשאית בהשפעת קנביס, התנגש במכונית שנסעה לפניו והרג שתיים מנוסעותיה - בטי שוורץ ועדה שוורץ. כהן הורשע בשתי עבירות הריגה ונדון ל-8.5 שנות מאסר. הערעור על ההרשעה נדחה משום שמדובר בממצאי עובדה שגם התקבלו על דעתו של סולברג, והערעור על חומרת העונש נדחה משום שאין הוא סוטה ממדיניות הענישה המקובלת.
עד כאן - פסק דין שגרתי לגמרי, כמותו יש עשרות בשבוע. אך סולברג הוסיף נימה אנושית ייחודית, המתחילה כבר בפסקה השנייה של פסק דינו, אותה הוא פותח במילים "אירוע נורא". והנימה הזאת מגיעה לשיאה בשתי הפסקאות האחרונות, שכל מילה נוספת - רק תגרע מעוצמתן:
"לא נעלם מעיני מצבו של מאור. אמת נכון הדבר, העונש שהוטל עליו אינו קל; בהיותו אב למשפחה ברוכת ילדים, מפרנס יחיד, קשה שלא להביע חמלה כלפיו וכלפי בני משפחתו; לבטח גם זו ספגה זעזוע, ומסלול חייו של מאור ובני משפחתו השתנה לבלי שוב לקדמותו. ברם, העונש תואם את מדיניות הענישה הנהוגה, הרואה בחומרה רבה את התופעה המסוכנת של נהיגה בשכרות, המאיימת על שלום הציבור ובטחונו; מנגד, נסיבותיו האישיות של מאור נלקחו בחשבון על-ידי בית המשפט המחוזי שעה שקבע את עונשו בצד הנמוך של מתחם הענישה.
"כפי שציין בית המשפט המחוזי, נוסעי המכונית היו בדרכם חזרה מבית החולים שיבא, לאחר מפגש בו התבשרו על החלמתה של הגב' עדה שוורץ ז"ל ממחלה קשה. אין לכחד, התמונה האנושית המשתקפת מבעד לנסיבות המקרה, מצמררת; דווקא כאשר ניבט מעט אור מקצה המנהרה, והנה קיבלה הגברת עדה שוורץ את בשורת החלמתה ממחלה קשה, ודאי לאחר מאבק איתנים ומתוך תעצומות נפש, הנה נִגפו היא וגיסתה כהרף עין, ברגע אחד.
"אין מדובר בגזירת גורל; התוצאה הטראגית יכולה הייתה להימנע. פזיזותו של מאור, אשר בחר לשבת מאחורי הגה המשאית בעודו מצוי בהשפעת סם משכר, היא אשר הביאה את הקץ לחייהן של השתיים, והיא שגזרה על משפחותיהן חיי שכול ואבל. משקיפד חיי אחרים, בנהיגתו בהשפעת סם מסוכן במשאית עמוסת מטען, על מאור לשאת בעונש ההולם שהשית עליו בית המשפט המחוזי, בכללוֹ גם החיוב בתשלום פיצויים".