הברווזים של לאם

לפני 70 שנה ייצר ל"ט לאם את ברווז הפלסטיק הראשון בהונג-קונג, בגיל 93 הוא עדיין מנהל את המפעלים שלו בסין המייצרים כמעט כל צעצוע שתעלו על דעתכם - אבל העתיד קודר. עלויות הייצור בסין עולות, הטעמים של הלקוחות משתנים והונג-קונג עלולה לאבד את המעמד בצמרת תעשיית הצעצועים העולמית ממנה נהנתה במשך עשרות שנים - כותב פייננשל טיימס.

"התחלנו כלי כלום פרט לעשר אצבעות ורוח לחימה", נזכר לאם. "אני חושב שיש לנו הזדמנויות טובות לעוד חמש-עשר שנים, אבל ייצור הצעצועים בזכיונות הולך ושוקע". בשנות ה-70 וה-80 גדלו מיליוני ילדים בעולם על צעצועים תוצרת הונג-קונג - מ"מלחמת הכוכבים" ועד הקובייה ההונגרית. אבל בעשורים האחרונים החל הייצור לעבור למחוז גוואנדונג שבסין, שם העלויות נמוכות יותר. עם זאת, תעשיינים כמו לאם ופרנסואה צ'וי - "מלך הצעצועים" - עודם שולטים במפעלים המייצרים עבורם בסין את רוב הצעצועים שמוכרות חברות ענק כמו הסברו ומאטאל.

נשיא התאחדות יצרני הצעצועים בהונג-קונג, דומיניק טאם, מעריך ששני שלישים מכלל הצעצועים בעולם מיוצרים במפעלים הונג-קונגיים הממוקמים בסין ומעסיקים מאות אלפי עובדים. ומדובר בעסק ענקי: השוק העולמי מוערך ב-90 מיליארד דולר בשנה, מתוכם 20 מיליארד דולר בארה"ב. המכירות גדלות ב-3% בשנה מאז 2011 - אבל תעשיינים כמו לאם וצ'וי נמצאים תחת לחץ מתמיד, מדווח העיתון. מצד אחד יש מתחרים סיניים זולים יותר, ומן הצד השני - לקוחות מערביים הדורשים עמידה בתקני בטיחות והבטחת תנאי עבודה הוגנים, דבר שכמובן פוגע ברווחים.

"לחברות מהונג-קונג יש מוניטין של אתיקה עסקית חזקה, והשותפים הבינלאומיים שלנו סומכים עלינו שלא נפר את הקניין הרוחני שלהם. אבל יש לחצים עצומים להוריד מחירים, ובסופו של דבר הסינים ישיגו אותנו", אומר ג'ון טונג, בעלי מפעל לצעצועים. גורם נוסף המשפיע לרעה על הענף הוא מחזור החיים הקצר של הצעצועים: שליש מהצעצועים הנמכרים בארה"ב קשורים לסרטים, סדרות טלוויזיה או משחקי מחשב - מה שאומר שהפופולריות שלהם יכולה להיעלם בן לילה. צעצועים אלו מחזיקים מעמד לכל היותר שנים בודדות, משום שהתחרות הקולנועית והטלוויזיונית היא בלתי פוסקת; עברו הימים בהם צעצועי "מלחמת הכוכבים" נמכרו במשך עשרות שנים. אפילו "פוקימון", שנדמה היה שהוא כובש את העולם בסערה, החזיק מעמד רק שישה חודשים.

אתגר משמעותי נוסף לתעשיית הצעצועים הוא השימוש הגובר בסמארטפונים ובטאבלטים, שמטבע הדברים בא במקום המשחקים המסורתיים. ילדים מגיל שש ומעלה כבר משתמשים במכשירים החדישים, מה שיוצר בעיה קשה במיוחד לחברות שעד כה כיוונו את מוצריהן לכל מי שמעבר לגיל הרך. חלק מהחברות מגיבות בייצור משחקים חכמים, כמו מחשבים ניידים פשוטים המיועדים לעודד למידה בגיל צעיר.

יצרנים מסורתיים יותר, כמו לאם, דבקים במה שהם יודעים לעשות. "יש בסין מאות מיליוני ילדים ולא כולם יכולים לשחק במשחקי מחשב", מסביר לאם, המשיק קו חדש של הברווזים הצהובים המיועד לשוק הסיני. לעומתו סבור טונג, שהאפשרות היחידה שלו ושל עמיתיו לשרוד היא לעבור למותגים משל עצמם ולא רק לייצר עבור מותגים זרים - כמו שעשו חברות יפניות, שכיום יש להן השפעה רבה על התרבות העולמית.