תפוקת הרובוטים והמידע

המהפכה הבאה בתחום הייצור כבר מתחוללת לנגד עינינו, והיא תהיה מהירה בהרבה מן המהפכות שקדמו לה - צופה OECD במחקר רחב יריעה שפרסם השבוע. ההשלכות שלה יהיו רחבות היקף וישפיעו על מאות מיליונים בכל העולם.

את המהפכה הזאת מחוללת -כמובן - הטכנולוגיה: מדפסות תלת-ממד, רובוטיקה מתקדמת, חומרי גלם מבוססי ביולוגיה או ננו-ביולוגיה, הליכים מבוססי מידע, בינה מלאכותית וביולוגיה סינתטית. הדבר מחייב שינויים מרחיקי לכת בשוק העבודה, כאשר אפילו עבודות ייצור מחייבות ידע טכנולוגי כלשהו. החברות הקיימות נאלצים להתמודד עם העובדה שהטכנולוגיות החדשות משנות לבלי הכר את תחומי פעילותן.

הליכי הייצור יהיה מהירים יותר ובטוחים יותר, ממשיך OECD; הטובין והשירותים יותאמו בצורה טובה יותר לצרכיו של הלקוח; הפריון יגדל בקצב מהיר יותר. כל הטכנולוגיות החדשות יתרמו לפריון הרבה יותר מכפי שהן עושות כיום, משום שאפילו בחברות הגדולות והמובילות - חלק ניכר מהפוטנציאל שלהן עדיין אינו מנוצל. לצד זאת, יידרש זמן עד שההשפעות של הטכנולוגיות הללו יורשו בכלכלות המקרו, שכן בעבר כבר היינו עדים לאופטימיות מופרזת בנוגע להשפעות של מהפכות דומות.

מובן שיהיו גם השלכות שליליות, מדגיש הארגון. רבים עלולים להיתקל בקשיים אם החלפת כוח האדם האנושי ברובוטים ובתהליכים מתקדמים תתרחש במגזר מרכזי כלשהו, או במגזרים רבים בעת ובעונה אחת. קובעי המדיניות צריכים לעקוב אחרי ההתפתחויות ולפעול בצורה ממשית בביצוע ההתאמות, למשל באמצעות הגדלת ההשקעות בהקניית כישורים, בתנועתיות בעבודה ובפיתוח איזורי.

הטעמת הטכנולוגיות מותנת לא רק בהשקעה בפיתוחן, אלא גם בהשקעה בניצולן - הן בתחום הכשרת העובדים והן ביצירת מבנים עסקיים חדשים, אומר המחקר. שימוש נבון במשאבים האנושיים והכספיים יהיה חיוני בהקשר זה, ו-OECD ממליץ בין היתר להגביר את התחרות, להסיר חסמים בשוק העבודה ולאפשר לעובדים לעבור ביתר קלות בין מקומות עבודה. גם הקמת גופים שיסייעו בהטמעת הטכנולוגיות תסייע - במיוחד לעסקים קטנים ובינוניים, שנולדו לפני העידן הדיגיטלי וכעת יהיו חייבים להיכנס אליו כדי לשרוד.

השינויים הטכנולוגיים המהירים מציבים אתגר גם בפני מערכות החינוך וההכשרה המקצועית. יש להרחיב את המגע הישיר בין התעשיה לבין החינוך, יש צורך ביותר מוסדות שיכשירו את העובדים והכשרה מתמשכת לאורך שנים תהיה חיונית - שכן ההתפתחות הטכנולוגית תחייב התאמה של הידע המעשי. במדינות הפחות-מפותחות, המהפכה הנוכחית הופכת את ההשכלה הבסיסית לחיונית עוד יותר, כדי שהאוכלוסייה לא תישאר בפיגור ענק אחרי המתחולל.

המידע יהיה חיוני לייצור במאה ה-21, אומר OECD. על קובעי המדיניות לעודד השקעות במידע, ויש לבחון חסמים המונעים את השימוש בו - לצד קביעת כללים שיבטיחו את הפרטיות וביטחון המידע. חשובה גם מדיניות ברורה בתחומי המדע והמו"פ, שיהיו חשובים גם לחברות גדולות בשל המורכבות של הטכנולוגיות החדשות. זאת ועוד: רבים מהאתגרים המחקריים החיוניים להמשך ההתפתחות, הם מולטי-דיסציפלינריים ומכאן הצורך בתיאום בין הגופים העוסקים בהם.

גם להבנה הציבורית של טכנולוגיות הייצור החדשות יש חשיבות. קיים קשר הדוק בין מידת חוסר האמון של הציבור בטכנולוגיות חדשות לבין מידת האמון ברשויות המדעיות והרגולטוריות. קובעי המדיניות והמוסדות המדעיים צריכים ליצור ציפיות מציאותיות מן הטכנולוגיות החדשות ולהצביע בגלוי על חוסר הוודאות. הייעוץ המדעי חייב להיות אמין וחסר פניות. דיונים ציבוריים יכולים לסייע בבניית הבנה בין הציבור לבין הקהילה המדעית.

ולבסוף: חשיבת ארוכת טווח היא חיונית. בנוסף לטיפול באתגרים קצרי הטווח, על מובילי העסקים, החינוך, העובדים והמדינות להיות מוכנים לקביעת מסגרות מדיניות ולהתמודדות עם ההתפתחויות שמעבר למעגל הבחירות הרגיל. יש לשקף את הסיכונים והסיכויים שיוצרות הטכנולוגיות החדשות ולקבוע את סדרי העדיפויות להתמודד איתן בתחומים מגוונים כמו קניין רוחני, תחרות, מסחר וההשלכות על התפוקה העתידית.