למה כדאי להיחשף לשמש ועד כמה

למרבית האוכלוסייה בארץ ובעולם יש חוסר בוויטמין D. השאלה המתבקשת היא האם מחסור בוויטמין D עלול להיות מסוכן? תוצאות המחקרים, אשר בדקו את הקשר בין רמות ויטמין D בדם לסיכון לתמותה ולמחלות סרטן ואחרות, עשויות להפתיע אתכם.

ויטמין D - מרבית ספיגתו העיקרית בגופנו היא מהשמש

ויטמין D נמצא במזונות כמו: דגים כגון, טונה, מקרל, סול וסלמון, שמן דגים, מוצרי חלב שמועשרים בוויטמין D, כבד, וחלמון הביצה. מומלץ לצרוך מזונות, העשירים בוויטמין D. אולם, ויטמין D בניגוד לוויטמינים אחרים, ספיגתו העיקרית נעשית מקרינת השמש ולא דרך המזון.

השינויים בהרגלי החיים גורמים לרבים מאיתנו לא להיחשף לשמש שעות רבות ואף ימים שלמים. שינויים אלו גורמים לחוסר בוויטמין D, שהולך וגדל עם השנים. גורמים נוספים המשפיעים על ספיגה בדם של ויטמין D ברמה גבוהה קשורים לגזע (עור כהה הוא בעל יכולת ספיגה נמוכה יותר מאשר עור בהיר), כמו גם לגיל (הספיגה של ויטמין D בקרב תינוקות ומבוגרים נמוכה יותר ולכן הם נדרשים לקחת תוסף של ויטמין D), וכמובן השינויים בקרינת השמש במשך עונות השנה.

יש אנשים שמקבלים תוסף של ויטמין D על-מנת לתקן את רמות הוויטמין בדם, ויש שלא מקבלים את התוסף, ולכן הם סובלים ממחסור בוויטמין D. אך יש אנשים שלוקחים את התוסף באופן קבוע כדי להרגיש טוב יותר ובריאים יותר, אך כתוצאה מכך הם עלולים להגיע לרמות ויטמין D גבוהות מדי, שהוא מעל הטווח התקין.

האם מחסור או עודף בוויטמין D בדם עלולים להיות מסוכנים לנו?

מחקר שפורסם במגזין Journal of Internal Medicine בדק האם נשים שדווקא נמנעו מהחשיפה לשמש היו בסכנת תמותה ומחלות מאשר נשים שכן נחשפו לשמש. המחקרים האחרונים מצאו, כי קיים קשר בין רמות ויטמין D נמוכות (בשל הימנעות מחשיפה לשמש) אצל אותן נשים לתמותה ולמחלות.

הבעיה היא שחשיפה לשמש מצד אחד מביאה לידי חשיפה לקרינת ה-UV, הגורמת נזק ל-דנ"א בתאי העור, שעלולים לגרום לסרטן העור (מלנומה). מצד שני, הימנעות מחשיפה לשמש עלולה לגרום למחסור ברמות ויטמין D בגוף, ועלולה להזיק לבריאות ולהגביר סיכון למחלות ממאירות, אוטואימוניות ואחרות כמו אוסטיאופורוזיס, מחלות לב וכלי דם וסוכרת.

נשאלת השאלה מה מזיק יותר:

חשיפה לשמש או הימנעות מחשיפה לשמש?

במחקר הגיעו למסקנה, כי עדיין אין מספיק נתונים חד-משמעיים כדי לקבוע שחשיפה לשמש בריאה יותר בשל שמירה על רמות תקינות של ויטמין D.

קיים קשר בין רמות נמוכות של ויטמין D למחלות:

ישנן עדויות ממחקרים נוספים, כי חסר בוויטמין D עלול לגרום לסוגי סרטן שונים כמו סרטן המעי הגס, ואף מחקר אקראי ומבוקר הראה, כי טיפול בוויטמין D ותיקון רמתו בדם, הביאה לירידה של יותר מ-60% בהתפתחות סוגי סרטן שונים בקרב נשים.

מחקרים רטרוספקטיביים הראו, כי רמה תקינה של ויטמין D הפחיתה את הסיכון למחלות שונות כגון: סוכרת מסוג 1, טרשת נפוצה, מחלות אוטואימוניות, יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם, שבץ מוחי וקרוהן.

קיים קשר בין רמות נמוכות של ויטמין D לתמותה:

במחקרים תצפיתיים רבים נמצא קשר חיובי בין רמות נמוכות של ויטמין D לבין תמותה מוגברת ועלייה בתמותה מכל הסיבות. בסקירה של שישה מחקרי מטה-אנליזה (ממוצע של מספר תוצאות של מחקרים) שבחנו את השפעתו של ויטמין D על התמותה הראו, כי התמותה הייתה תוצאה משנית כמעט של כל הניסויים שנכללו. הנבדקים במחקרים קיבלו תוסף של ויטמין D, ונמצא כי בסך-הכל הירידה היחסית בתמותה הייתה של כ-5%.

האם רמות גבוהות מדי של ויטמין D עלולות לגרום לתמותה?

חוקרים מאוניברסיטת קופנהגן הראו, כי קיים קשר בין רמות גבוהות של ויטמין D לתמותה ממחלות לב וכלי דם או שבץ מוחי. המחקר בדק כ-247,574 אנשים מהעם הדני והגיע למסקנה, כי רמות גבוהות מדי של ויטמין D, גם הן יכולות לגרום לתמותה, ולא רק רמות נמוכות מדי.

המסקנה: לא פחות ולא יותר!

רמת ויטמין D לא צריכה להיות נמוכה מדי ולא גבוהה מדי. נמצא, כי רמות ויטמין D נמוכות מ-50 ננומול לליטר או רמות גבוהות מ-100 ננומול לליטר קשורות לתמותה רבה יותר, כך שרמות ויטמין D צריכות להיות בין 50 ל-100 ננו מול לליטר. לצורך כך יש לשהות בשמש מספר דקות ביום בשעות הבטוחות.