מאז שעלה לשלטון באופן רשמי במאי 2000, הנשיא ולדימיר פוטין פעל להחזרת ההשפעה הרוסית באיזורים שונים. לצד מאמציו הגלויים במזרח התיכון, פוטין התמקד בצפון אפריקה - שם לרוסיה יש אינטרסים גאוגרפיים, כלכליים ופוליטיים. מכון המחקר Washington Institute פרסם סקירה מקיפה של הפעילות הרוסית באזור זה.

האביב הערבי הפחית את השפעתו של פוטין על המזרח התיכון וגרם למשטר הרוסי להאמין, כי המערב הוא שעומד מאחורי גל המחאות. להערכתו של פוטין, עלייתה של רוסיה תלויה בהתמודדות מול ארה"ב ובעלות בריתה באירופה. דריסת רגל רוסית בצפון אפריקה, משמעותה פגיעה במעגל ההשפעה האירופי וגם הפרעה לפעילות הצבאית האמריקנית באיזור. מבחינה כלכלית, צפון אפריקה מהווה הזדמנות למכירת נשק רוסי, ביסוס שותפויות בתחום האנרגיה והשקעה בפיתוח תשתיות. רוסיה גם יכולה לטעון, כי היא פועלת באזור נגד הטרור.
היחסים החזקים ביותר של רוסיה מתקיימים מול לוב ואלג'יריה, שהיו בעלות בריתה בתקופת המלחמה הקרה, וגם מול מרוקו ותוניסיה שהיחסים עימן התחממו בשנים האחרונות.

לוב: תומכת בשני הצדדים

המהומות בלוב, ההתערבות של נאטו והתמוטטות המשטר לא רק יצרו קרע במדינה, אלא פגעו בשורה של הסכמים שנחתמו בין פוטין למנהיג לוב לשעבר, מועמר קדאפי. בשש השנים האחרונות ניסתה רוסיה להציל עסקות אלו. ביולי 2017, חברת הגז והנפט הרוסית רוסנפט החלה לרכוש נפט מחברת הנפט הלאומית של לוב, כאשר פוטין שם עין על עיר הנמל טוברוק ונמלים אחרים, בתקווה לחתימה על הסכמי סחר עתידיים. דבר שכזה יחייב השקעה רבה מצד רוסיה, ויביא לנוכחות צבאית רוסית בלוב ולהפיכת רוסיה לכוח איזורי שלא ניתן להתעלם ממנו.

מבחינה פוליטית, רוסיה סומכת על הגנרל ח'ליפה חפתר, מפקד צבא השחרור הלאומי ששולטת במזרח לוב העשיר בנפט. רוסיה רואה בחפתר מנהיג בעלייה המביע סלידה מארגוני טרור. למעשה, שיתוף הפעולה בין הצדדים הוא על בסיס אינטרסים. חפתר מקיים שיתוף פעולה עם ארגונים סלאפיים, בעוד שפוטין פשוט מחפש מישהו שיעזור לו להפחית את השפעת המערב באיזור.

בעקבות מלחמת האזרחים במדינה, הוקמו שתי ממשלות שאחת מהן יושבת בעיר הנמל טוברוק. ממשלה זו תומכת בחפתר והיא שמינתה אותו למפקד הצבא. חפתר עצמו ביקר ברוסיה שלוש פעמים בשנת 2016, ובינואר 2017 עלה על נושאת המטוסים הרוסית אדמירל קוזנצוב שעגנה בטוברוק. במארס השנה הוצבו כוחות רוסיים במערב מצרים כדי לעזור לכוחותיו של חפתר מהצד השני של הגבול. למרות כל זאת, רוסיה מקיימת קשרים גם עם ממשלת לוב השנייה שיושבת בעיר טריפולי. בצורה כזו היא מציגה עצמה כחלופה לאו"ם וכמגן מפני חפתר.

בסופו של דבר, רוסיה דואגת יותר להשפעתה בלוב בלי קשר לממשלה השולטת במדינה. רוסיה רואה יתרון נוסף בפעילותה בלוב, והוא הזדמנות להשפיע על פעולותיו של נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי.

אלג'יריה: נשק ואנרגיה

בשנת 2001 חתמו רוסיה ואלג'יריה על הסכם שותפות אסטרטגי והיחסים בין המדינות התחזקו לאין שיעור, במיוחד בתחום הצבאי. בשנת 2006 השלימה רוסיה מכירת נשק לאלג'יריה בהיקף של 7.5 מיליארד דולר, העסקה הגדולה ביותר לאחר נפילת בריה"מ, אשר כללה תוכניות להכשרת הצבא, הפיכתו ליותר מודרני ומחיקת חוב של 4.7 מיליארד דולר מהתקופה הסובייטית. מכירות נשק בשנים לאחר מכן הביאו לאלג'יריה ציוד רב. בשנת 2016 החל שיתוף פעולה מודיעיני בין המדינות, בדגש על לוחמה בטרור, וכן דווח על העמקת שיתוף הפעולה הצבאי.

רוסיה, בתמורה, הרחיבה את השפעתה במגזרי הנפט והגז במדינה. יש לציין, כי אלג'יריה עצמה היא ספקית האנרגיה השלישית בגודלה לאירופה, מיד אחרי נורבגיה ורוסיה. לכן, אלג'יריה ראתה ברוסיה יותר מתחרה מאשר שותפה. לחברת גזפרום, חברת הנפט והגז של ממשלת רוסיה והשלישית בגודלה בעולם, יש נכסים באלג'יריה והחברה זכתה בחוזים שונים לחיפוש ופיתוח נפט וגז, אולם החוקים המקומיים מגבילים את פוטנציאל ההשקעות של החברה.

תוניסיה: גל תיירות

במדינה בה החל האביב הערבי, רוסיה רואה פוטנציאל רב. משנת 2011 שיתוף הפעולה בין המדינות מתמקד בלוחמה בטרור, אנרגיה גרעינית ותיירות. בשנת 2016 חלקה רוסיה עם תוניסיה תמונות לווין של מיקומי ארגוני טרור, דבר שעזר לתוניסאים לסכל פיגועים שונים. באותה שנה הודיעו שתי המדינות על הסכם שיתוף פעולה בתחום האנרגיה הגרעינית, ורוסיה התחייבה לספק ציוד לצבא המקומי, למרות שלא ידוע האם ציוד זה כבר נמסר.

הסימן הבולט ביותר לנוכחות הרוסית באזור הוא התיירות. בשנים 2016-2012 בוצעו בתוניסיה פיגועים רבים שהביאו לירידה חדה בהכנסות מתיירות. באותה תקופה, רוסיה אסרה על אזרחיה לטוס לטורקיה בשל סכסוך פוליטי, ולמצרים מחשש ביטחוני.

כתוצאה מכך, התיירים הרוסים הגיעו לתוניסיה, ובשנת 2016 ביקרו בה 600,000 אזרחים רוסים, פי עשרה מהשנה שקדמה לה ויותר מ-10% מכלל התיירים באותה שנה. העסקים המקומיים קיבלו בזרועות פתוחות את התיירים, והממשלה המקומית דיברה בחיוב על הסיוע הרוסי במלחמה בטרור. בכירי ממשל הכירו בהתרחבות הרוסית האזורית, כולל פעילותה בסוריה.

מרוקו: ביקור מלכותי

בשנת 2016 הגיע המלך מוחמד השישי למוסקבה ונפגש עם פוטין. בביקור זה, שהיה הראשון של המלך ברוסיה מאז 2002, ביקש האורח לחזק את הקשרים הכלכליים בין המדינות, בין היתר באמצעות הרחבת הגישה הרוסית לאיזורי הדיג במרוקו. המלך חש מתוסכל מיחסיו מול ממשל אובמה, פקידים בממלכה חשו תסכול מעמדת ארה"ב לאיזור, כמו גם מעמדת מחלקת המדינה האמריקנית בנושא זכויות האדם במרוקו.

למרות שהיחסים בין מרוקו לארה"ב השתפרו, מרוקו המשיכה לתחזק את יחסיה עם רוסיה. עדות לכך הם הסכמים שונים שנחתמו לפני חודש, כולל הסכם לייצוא גז מרוסיה למרוקו. כמו תוניסיה, רוסיה רואה במרוקו כשער הכניסה לאפריקה, והיא גם רואה בממלכה מודל לחיקוי בקשר למלחמה בטרור האיזורי.

מה צריכה ארה"ב לעשות

לנוכח פעילותה של רוסיה, מתעוררת השאלה מה ארה"ב יכולה לעשות. קודם כל, בהעדר עמדה תקיפה מצד ארה"ב, ההתקרבות של רוסיה למדינות צפון אפריקה תימשך. דבר שכזה יהווה אתגר לאינטרסים האמריקנים באיזור, כולל שמירה על היציבות והבטחת חופש הפעולה של הצי האמריקני באזור.

לדעת מומחי המכון, דרך שיתוף פעולה עם בעלות בריתה באירופה, גורמי ממשל צריכים לקדם שיתוף פעולה איזורי נרחב יותר במלחמה בטרור ולהרחיב את נוכחות הצי האמריקני. הצבת כלי שיט נוספים באיזור, תגביל את הפעילות הרוסית.

באמצעות צעדים זולים יחסית, ארה"ב יכולה לחזק את בריתותיה המסורתיות עם מרוקו ותוניסיה, וגם לאותת לאלג'יריה ולוב שהיא מעוניינת בשיתוף פעולה עימן. במרוקו ארה"ב צריכה להשיב את האמון בה, ומינוי שגריר במדינה הוא צעד הכרחי. בנוסף, יש להעמיק את הקשר עם הממלכה דרך החינוך והתרבות, כמו גם עידוד התנופה בפוליטיקה והכלכלה המרוקאית. בתוניסיה ארה"ב צריכה לחזק את המוסדות הדמוקרטיים. כמו-כן, לאור איומי הטרור, ארה"ב צריכה לסייע להכשיר את רשויות האכיפה והחוק במדינה.

אלג'יריה הייתה ונותרה בעלת ברית חשובה בנושא המלחמה בטרור, כמו שניתן היה לראות בסיוע שלה לאחר מות החיילים האמריקנים בניז'ר. מעבר לכך, אלג'יריה יכולה להיות יעד לפתיחה כלכלית ופוליטית, בהתחשב בכך שנשיא המדינה עבד אל-עזיז בוטפליקה כבר מבוגר וחולה, ולא ידוע מי יירש אותו. הממשל האמריקני חייב לפעול באלג'יריה, כדי להבטיח את מקומו בעתיד.

מאחר שבלוב עדיין מתרחשת מלחמת אזרחים וקיימות שתי ממשלות, הממשל האמריקני צריך להסתכן ולהמשיך לא להתערב, למרות נחישותה של רוסיה למלא את החלל. המעורבות הרוסית בלוב לא תביא ליציבות במדינה, מאחר שהדבר פשוט לא מעניין אותה. במרס 2017 העיד בפני הסנאט הגנרל תומאס וולדהאוזר, מפקד פיקוד אפריקה של צבא ארה"ב, ואמר שרוסיה ממנפת את מי שלדעתה ינצח במלחמת האזרחים בלוב. מינוף שכזה לא יהיה לטובתה של ארה"ב, ולכן אמר וולדהאוזר שהממשל האמריקני צריך לקדם את יוזמת השלום במדינה ולהשקיע בפיתוחה.