בואו נראה מיהי חבורת האופל שקשרה קשר להפיל את
בנימין נתניהו. אנחנו לא מדברים על החשודים הברורים והמיידיים מן התקשורת והפוליטיקה, אלא על אנשי חוק ומשפט, ברשויות האכיפה ובבתי המשפט. משום שלפי תיאוריות הקונספירציה הפרנואידיות המטורפות של ביבי וחסידיו (השוטים), מדובר בעשרות ומאות בעלי תפקידים בכל הדרגים, שרודפים אותו על לא עוול בכפו.
במשטרה עומד בראש הקנוניה
רוני אלשיך - חובש כיפה סרוגה, לשעבר תושב כוכב השחר אשר מונה בידי נתניהו עצמו למפכ"ל המשטרה. עוד בצמרת הפירמידה:
מני יצחקי, ראש אגף החקירות הקודם, ומחליפו,
גדי סיסו. ויש לנו את
רוני ריטמן, המפקד היוצא של להב 433. ויש לנו את
כורש ברנור, ראש היחידה לחקירות הונאה. וכל אלו לא יכולים לפעול בלי עשרות חוקרים, שמן הסתם כולם אנשי שמאל רודפי ביבי.
בפרקליטות ניצב בצמרת
אביחי מנדלבליט, מי שהיה מזכיר ה
ממשלה של נתניהו ומועמדו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה - שמלווה אישית את כל החקירות. לצידו ניצבת
עמית מררי, המשנה ליועץ לעניינים פליליים. ואז יש לנו את
שי ניצן ומומי למברגר (המשנה שלו לעניינים פליליים), ואת ליאת בן-ארי ו
יוני תדמור מפרקליטות מיסוי וכלכלה (שהכניסו לכלא את
אהוד אולמרט, אבל זה לא שייך), ואת
יהודית תירוש שעומדת בראש מחלקת ניירות ערך, ועוד פרקליטים שמלווים את החקירות ושיעסקו בקבלת ההחלטות.
לא נשכח את רשות ניירות ערך, המובילה את החקירה בפרשה 4000.
שמואל האוזר היה יו"ר הרשות כאשר היא החלה,
ענת גואטה עומדת בראשה כיום (וששניהם מונו בידי ממשלות נתניהו) - ואין ספק שגם הם החליטו לבצע פוטש. ולצידם
אורי לוי שעמד עד סוף השנה שעברה בראש מחלקת החקירות ו
ציפי גז-גילוני שהחליפה אותו, ועשרות החוקרים שמטפלים בתיקי בזק על הסתעפויותיהם.
הלאה. גם בתי המשפט התגייסו כמובן להפלת נתניהו. רונית פוזננסקי-כץ שלחה למעצר את החשודים בתיק 4000 בגלל קשרים אסורים עם רשות ניירות ערך, ועוד נמצא את המניעים הנסתרים של עלאא מסארווה שקיבל החלטות דומות ואת שלו של יוסי טופף שאשרר את המעצרים. ואליהם צריך לצרף את
אסתר חיות,
יורם דנציגר ו
עוזי פוגלמן שהתירו לקיים את ההפגנות נגד מנדלבליט. ואולי גם את
אליעזר ריבלין, שקבע שלא הייתה קנוניה לשבש את ההליכים בפרשה 4000.
לא נשכח את
מבקר המדינה יוסף שפירא, שגם הוא מינוי של נתניהו. ולא נשכח את עובדי משרדו, הבכירים והזוטרים, שגויסו בידי כוחות הרוע כדי לחפש מתחת לאדמה (במעונות) ובמרומי הרקיע (בבזק) מה ניתן להדביק לנתניהו.
אחרונים חביבים: אלו שהיו האנשים הראויים ביותר והטובים ביותר - והפכו להיות הבוגדניים ביותר והבזויים ביותר ברגע בו החליטו לפתוח את הפה נגד נתניהו.
ארי הרו,
שלמה פילבר ואולי יהיו עוד כאלו - אם לא תיפול עליהם חיתתם של דודו אמסלם,
מירי רגב ו
בועז ביסמוט.
בקיצור: אנחנו מדברים על קשירת קשר בממדים עוצרי נשימה, של עשרות ומאות אנשים שכולם - אבל כולם - התגייסו למטרה אחת ויחידה: להפיל את ראש הממשלה הנבחר, כי הם לא אוהבים אותו או את אשתו או את מדיניותו או את ילדיו או את העניבות שלו. והקשר הזה כל כך חזק, עד שאיש אינו בא ומגלה לנו את דבר קיומו, עד שלא נמצא אפילו צדיק אחד שיימלט מן הרשת ויחשוף אותה, עד שלא קם אף אחד שיתפטר ויספר מה מתרחש. והקשר הזה כל כך מתוחכם, עד שהוא בודה ראיות וממציא עדים ומזייף מסמכים וממציא אירועים.
נסיים בכמה משפטים רציניים. יש טענות של ממש כלפי חלק מן האישים שהזכרנו, כולל לגבי התנהלותם בפרשיות נתניהו (אלשיך, ריטמן, ניצן, שפירא, פוזננסקי-כץ ואחרים). אבל לטעון שכל מי שנוגע בתיקי נתניהו פועל ממניעים אישיים, פוליטיים או פסולים אחרים? לטעון את זה כאשר מדובר בעשרות רבות של אנשי מקצוע בכל כך הרבה גופים? זו כבר לא דמגוגיה; זו הסתה פראית נגד יסודותיה של המדינה, זו נכונות להרוס כל חלקה טובה כדי להגן על אדם אחד.