בחירות עכשיו

האיום על נתניהו מגיע מצד בית המשפט שמגביל אותו (כמו בעניין הפליטים למשל) וגם מצד הקואליציה הבעייתית שהוא מחויב לה כדי להישאר ראש ממשלה (למשה כחלון למשל יש זכות וטו בהסכמים הקואליציוניים לכל החלטה נגד בית המשפט). לנתניהו עומדות שתי האפשרויות הבאות:

האפשרות הראשונה של נתניהו היא לתת לבית המשפט להמשיך לעשות ממנו סמרטוט ולהעביר קולות בבחירות הבאות מהליכוד למפלגתו החדשה של משה פייגלין השמאלני אשר מתחזה לאיש ימני (ואשתדל להוכיח זאת בהמשך), ואינני מתרגש מהסקרים האחרונים לטובת נתניהו שמבטאים בעיקר סלידה מההתקפות הלא מוצדקות נגדו ופחות את מה שיהיה רשום בפתק שיכנס לקלפיות.

האפשרות השנייה היא לעצור את הכניעה לפליטים ולבג"ץ וללכת לבחירות בראש מורם כאשר נושא הבחירות שעליו ילך נתניהו הוא המלחמה בבית המשפט כשלסיסמה: "ליכוד גדול מול כל השמאל" תהיה משמעות שתדבר יותר ויותר לאזרחים המודאגים שיבינו מדוע חשוב לחזור שוב לגושים הגדולים (40 פלוס) שאפיינו את הפוליטיקה של פעם.

כאשר נושא הבחירות יהיה כושר המשילות, כחלון לא יוכל לשוב ולדרוש את זכות הווטו לטובת בית המשפט בהסכמים הקואליציונים, ועם הסברה טובה יוכל נתניהו להגדיל באופן משמעותי את כוחו ולשלוט, ואפילו להציל את תדמיתו הלא תמיד מוצדקת כמתכופף. לפייגלין קל לצאת נגד נתניהו בישיבה נינוחה על הספה בסלון ביתו ובכסאות הנוחים של אולפני התקשורת השמאלנית שמלטפת אותו בצורה מחשידה. לו אין עדיין את בג"ץ על הראש וגם לא שותפות לקואליציה שהוא מחויב לדרישותיהן. הוא מתבטא כאילו הוא רץ למשרת דיקטטור כל יכול ולא למשרת ראש ממשלה בדמוקרטיה סבוכה. את שועלי הליכוד הוא לא שרד, אך הוא רוצה לנהל מדינה מול שועלים גדולים יותר שיסתובבו לו בקואליציה, באופוזיציה, בבג"ץ ובזירה הבין לאומית ואולי אפילו במפלגתו שלו.

פייגלין לא באמת ימני

ביננו... פייגלין הוא לא באמת ימני. בבחירות האחרונות שבהן הוא לא היה ערוך להתמודדות, הוא קרא לתומכיו לא להצביע לאף מפלגה (אפילו לא לזו של מיכאל בן ארי היושב באותה משבצת ימין שהוא כביכול יושב עליה, כי בעיניו מפלגות הימין הקיימות ובאופן אבסורדי גם מפלגת "עצמה לישראל", אינן טובות יותר ממר"צ). משה פייגלין הוא שמאלני כי התקשורת מלטפת אותו ונותנת לו במה כאילו הוא שר או יו"ר סיעה בכנסת המייצגת 40 מנדטים.

כל שני וחמישי הוא מתארח באולפן אחר ומקבל במה מלאה מבלי שיקטעו אותו, והוא לא עונה תשובות קצרות, אלא משיב בהרחבה ומקבל זמן מסך שמיכאל בן ארי, ברוך מרזל ואיתמר בן גביר היו מתים לקבל. אז אם חוקרים את נתניהו על איזו שיחה מטופשת עם מוזס, למה שלא יחקרו גם את פייגלין? התקשורת לא נותנת מתנות בחינם ואת הימין הקיצוני הנלחם לעבור סוף-סוף את אחוז החסימה היא כבר הצליחה לפצל. חשבנו בהתחלה שפייגלין הוא חפרפרת בליכוד שבאה לשם מימין ובסוף נגלה אותו כחפרפרת בימין שבאה משמאל.