מיד בעקבות ההצגה הגדולה של נתניהו קמה צעקה בקרב מתנגדיו, שעיקרה: אכן הישג מודיעיני מזהיר, אך מדוע צריך היה להציגו בפומבי? מספיק היה להעבירו בשקט לשירותי המודיעין השונים, ובכך לא לחשוף את המידע ולא לפגוע ביכולות המודיעין שלנו. זה הזכיר לי שבמלחמת ששת הימים קלטה יחידה 8200 (אז במספר אחר) את השיחה בין נאצר למלך חוסין, בה השליט המצרי שיקר למלך (שהאמריקנים הם שתקפו את חיל-האוויר שלו, וכי מטוסיו תוקפים את תל אביב) והאיץ בו לצאת למלחמה נגד ישראל המובסת.
משה דיין, שר הביטחון, הורה לראש אמ"ן, האלוף יריב, לפרסם בפומבי את השיחה. יריב וכל צמרת המודיעין התנגדו בנימוק שהדבר "יחשוף מקורות", אך דיין התעקש: "לא ייגרם שום נזק אם השיחה תשודר. זה יחשוף את נאצר, זה יהיה מצוין בעבור האמריקנים שהם הנאשמים שם ויסייע להם להזים את שקרי נאצר, וזה יעצים את דמותה של ישראל", הוא אמר. השיחה הוצגה על-ידי דובר צה"ל במסיבת עיתונאים גדולה, ובמקביל שודרה ב"
קול ישראל בערבית". היא הפכה לשיחת היום ברחוב הערבי, והפכה לנקודת ציון היסטורית.
מי שחושב, ועוד בימינו, שהישג מודיעיני שלא היה כדוגמתו בהיסטוריה המודיעינית שלנו, ודומני שבעולם, אינו ראוי לפרסום, דומה בעיני לאחד הממליץ לקיים תחרות יופי מאחורי הקלעים, ואז להודיע רק את שם הזוכה. הציבור לא יזכה לראות את הזוכה היפהפייה. דעתי היא שעוצמתו של הישג כזה הוא בהיותו גלוי. יתרונותיו הוודאיים עולים לאין שיעור על נזקם המודיעיני האפשרי. יש בו עוצמת הרתעה בלתי רגילה כלפי כל אויבינו; יש בו אזהרה ברורה לכל מי שרוצה להתנכל לנו: ראו הוזהרתם, אנחנו יודעים!; יש בו פרסומת שאין לה מחיר עד כמה רצוי לסמוך על המודיעין הישראלי; יש בה כדי ליצור מסגרת חשיבה "לעולם" מי היא אירן השפלה השקרנית, ומה הוא הבסיס לכל הסכם הגרעין עמה שנחתם ב-1915; יש בו כדי לחשוף עירומים את אנשי הצמרת האירנית; ויש בו כדי להכניס אירנים רבים לפרנויה; יש בו כדי לספק תחמושת לקהל של טראמפ בארה"ב ולכל מי שרואה באירן סכנה ואיום.
ויש בו כמובן לרומם את דימויה של ישראל בתבל. ואני מדגיש - ישראל! מדוע? כי ראיתי שאצלנו ישנם כאלו שעושים הפרדה כאילו ישנו המודיעין ולצידו ממשלת ישראל, כאילו מדובר ביצורים שונים, כאילו המודיעין פועל בחלל ריק. הבל ורעות רוח. המודיעין הוא בשר מבשרה של המדינה, אולי הוא יותר מכל מגלם את הישגיה, מעמדה ודימויה; יש בו כדי לשים קץ לוויכוחים בישראל ובעולם האם אירן באמת העשירה אורניום לצרכים אזרחיים (רפואיים, כך הם אמרו) או צבאיים. וצריך להבין, ישנם כאלו שטוענים שכבר לפני עשור היו להם עדויות שאירן מפתחת אנרגיה גרעינית צבאית. זה נכון, אך אז היה מדובר יותר בהערכה ובכמה פרקים מקוטעים מ"התורה" האירנית. עכשיו באה ישראל ומציגה לעולם את כל ספר "התורה" האירנית ב-5 שלבים להגיע ל-5 טילים עם ראשי קרב גרעיניים.
מדינאי ונואם
ואם יש משהו שמרתיח אותי הרי זה הטיעון של פוליטיקאים הבאים להפחית ולזלזל בהישג הישראלי באומרם: "לא הופתענו מרצונה של אירן להשמיד את ישראל ולפתח נשק גרעיני". באמת? זכרוני הדל עדיין זוכר היטב כיצד תקפו את נתניהו על כך שחדשים לבקרים הוא מאיים על עם ישראל באירן, וקראו לו מפחידן, ומה לא. והיו כמובן לא מעטים שפקפקו בכל המידע שנמסר על תוכניות הגרעין של אירן, והאשימו את נתניהו בשקרים לצורך הישרדות וכיוצא באלו.
"אין אבל הפרה של ההסכם במידע שהציג נתניהו", צוהלים כמה אצלנו, כמו גם באירופה. נכון, אך דומני שמראש לא יכול היה להיות שום אקדח מעשן בחומר שלפני 2015. זה ברור. ובו בזמן מה הייתם אומרים על אחד שנתתם לו הלוואה, והוא בהתחלה עומד בהחזרים החודשיים, כאשר מתגלה לכם שהוא שיקר לכם, שהוא פושע אלים, אין לו מספיק כסף כדי להחזיר את ההלוואה, והוא כבר הפיל בפח כמה תמימים כמוכם? אני הייתי מרגיש רע מאוד!
ומילה על נתניהו. אני סולד מהתנהלותו והתנהלות אשתו, מ"החצר" שלו, מתאוותיו למתנות חינם ו"אוכל חינם". אך איני יכול בשום אופן להתעלם ולהעלים את מעלותיו כמדינאי ונואם. דומני שרק נתניהו יכול היה להגיש לעולם הצגה כזו כמו ביום שני, 30 מאי. נושא מסובך מאין כמותו להצגה שתובן על-ידי הציבור. זהו נכס למדינה. בזה אין לו עדיין תחליף. כמסי לכדורגל ככה ביבי להסברה המדינית.
ולסיום הסבר מודיעיני קצר. מתי יש סכנה של חשיפה מודיעינית? כאשר האויב אינו יודע כלל שמידע רגיש שלו מגיע לידינו (מכיוון שהוא בטוח כי זהו מידע הכי מאובטח בעולם), ולפתע אנו יוצאים לעולם עם גילויים שונים המבוססים על אותו מידע רגיש. האויב מופתע ומתחיל מיד לבדוק איך המידע הרגיש הגיע לידינו. כלומר בעצם החשיפה הפומבית אנו מגלים לאויב שיש לו פירצה מודיעינית. במקרה הנוכחי המצב שונה לגמרי. אין לנו כאן מצב שבו ברגע שנתניהו הסיר את המסכים, אצו רצו האירנים למקום הארכיון וגילו לפתע שהוא נעלם. הם כמובן גילו זאת זמן מה אחרי שהוא נעלם, ויש להניח שהבהלה אחזה אותם.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
