עננים ורוח וגשם אין <br>

מופע האימים, בעצם ההצגה, שארגן לציבור ראש הממשלה בכל ערוצי הטלוויזיה ממחישה שיותר מאשר דואג נתניהו לביטחון ישראל הוא עסוק בְּסְפּֽינֽים שהוא מקווה כי ישכיחו את החקירות הפליליות בעניינו. למעשה, מה שהיה בהצגה של נתניהו הוא, יותר מכל דבר אחר, בעיקר נזק של גילוי יכולותיה המודיעיניות של ישראל, מה שיאפשר לאירנים לסתום אותן פרצות שעתה התברר כי הן קיימות במערכת שמירת הסודות שלהם, בעוד שמכל בחינה עניינית, אפילו נתניהו עצמו לא טען לאורך כל ההצגה שלו כי נכון להיום האירנים אינם עומדים בהסכם הגרעין שעליו הם חתומים עם 5 המעצמות. מבחינה זאת, נתניהו עשה שירות יוצא מן הכלל לאירנים, שעכשיו הם יכולים לטעון שאפילו ישראל מאשרת כי הם עומדים בהסכם, אפילו אם הם שיקרו - מה שמוסכם על כּוּלֵי עלמא - בעת המו"מ שהביא להסכם. ומעבר לכל, כל המידע שנתניהו הציג בְּדְרָמָטֽיוּת הוא, כפי שאומרים עוזי ארד מי שהיה היועץ לביטחון לאומי של ישראל ועוזי עילם, מי שהיה מנכ"ל הוועדה הישראלית לאנרגיה גרעינית - ידוע וגלוי לכל.

זה שההסכם רחוק מלהשביע רצון אינו סיפור חדש. מצד שני, זה שפרישה אמריקנית ממנו רק תשחרר את אירן אפילו מאותן מגבלות שהוא מטיל עליה גם הוא עניין רציני שנתניהו כלל לא מביא בחשבון ושהוא מוכן לבחור בו על חשבון הסְפּֽינֽים שלו. יתרה מכך, הלחץ שנתניהו וחבר מרעיו מנסים להפעיל על הממשל האמריקני לפרוש מן ההסכם יכול להיות לרועץ ולהכשיל את המאמץ להשיג הסכם עם קוריאה הצפונית שבאופן הכי טבעי יהססו להגיע להסכם עם מי שלא עומד בהסכם גרעיני אחר (עם אירן).

לעומת זאת, תוכנית הפעולה שהציג נשיא צרפת, עמנואל מַקְרוֺן, בנאומו בקונגרס האמריקני ובשיחותיו עם טראמפ, נראית הרבה יותר רצינית. הנשיא מַקְרון, להבדיל מהניסיון לעורר הֽיסְטֶרְיָה שבו עסוק נתניהו, בא עם הצעה רצינית והגיונית: ההסכם, שנכון לעכשיו אירן מקיימת אותו כּֽכְתָבוֺ וּכּֽלְשׁוֺנוֺ, חייב להישאר על מְכוֺנוֺ ובתוספת אליו, ילחצו המעצמות על אירן - תוך איום בעיצומים רציניים - לחתום על הסכם נוסף שיטפל בנושאים האחרים שההסכם הנוכחי אינו מכסה, כלומר: פיתוח טילים ומעורבות אירנית בפעילות טרור ובפעילות חתרנית במזה"ת וכן יבטל את תאריך הסיום של ההסכם הנוכחי.

מופע אימים

זו הינה הצעה רצינית שניתן גם לְיָישֵׂם, שאיננה מופע אימים ומצגת שאינם מחדשים דבר, וכל מטרתם היא הסטת שימת הלב מהחקירות הפליליות שמקיפות את נתניהו ומאיימות להטביעו. זו הינה גם הצעה שאפילו מבקרי ההסכם החריפים ביותר שבין הרפובליקאים בסנט ואפילו בכירים בממשל טראמפ, למשל, מזכיר ההגנה, הגנרל מאטיס, סבורים כי היא סבירה ואפשרית. היא גם תאפשר לאמריקנים להגיע (אולי) להסדר עם קוריאה הצפונית מבלי לעורר את החשש, אצל הצפון קוריאנים, שאי-אפשר לסמוך על מי שנסוג באופן חד-צדדי מהסכם חתום, בעיקר אם קוראים לו טראמפ והוא ידוע בחוסר ההחלטיות והיציבות שלו ובשיגיונותיו.

ואכן, תגובות העולם, לרבות של הימין השמרני בארה"ב, היא חד-משמעית: אין במה שאומר נתניהו חדש ומה שחשוב יותר, אין בדבריו אפילו שמץ הוכחה שאירן איננה עומדת בהסכם, גם אם היא שיקרה בעבר. אפילו אותם שרוצים לבטל את ההסכם עם אירן אינם יכולים להסתייע במה שהציג נתניהו. לשיטתם, הסיבה לכך שהם רוצים לבטל את ההסכם היא שהוא רע מבחינה זאת שהוא איננו כולל רכיבים חיוניים כמו מגבלות על היכולת לפיתוח טילים של אירן, שהוא מוגבל בזמן ושהוא אינו כולל כל התייחסות לפעילותה החתרנית של אירן, בעיקר במזרח-התיכון.

אז אם מכל בחינה עניינית לא היה בהצגה של נתניהו כל חדש (למעט גאווה על היכולות המודיעיניות של ישראל שגם היא, מכל בחינה מעשית, סתם רברבנות ילדותית) אז מדוע הוא היה צריך ל"חמם" את הציבור לקראת מופע האימים ואז להציג ברוב רושם סחורה ישנה? מעבר ל"מכירה" של נתניהו כ"מר ביטחון" לקהל הבית שלו בארץ ולהסטת תשומת הלב בענייניו הפליליים, ולמרות התנגדותם של כמעט כל אנשי המודיעין לעצם הגילוי של יכולותיה של ישראל, כנראה שנתניהו ניסה לסבר את שלושה קהלים: הקהל בארץ, דעת הקהל האמריקני ואירן. נתניהו, כמו נתניהו, יצר מצגת שדומה יותר לחשיפת טלפון חדש מאשר להצגת תוכנית מדינית (שלא הייתה בדבריו). מבחינת הקהל בארץ, יש להניח שלא היה בהופעתו כל ערך מוסף. מעריציו יחשבו שהוא שוב "הכניס להם" ומבקריו יחשבו ששוב נתניהו עוסק בהצגה ולא במהות ושהוא אולי מחרחר מלחמה.

אשר לדעת הקהל האמריקני, אם לשפוט לפי תגובות מהממסד הרפובליקאי, רובו סבור שנתניהו לא חידש דבר ולא הראה כי אירן איננה מקיימת את ההסכם. אשר לטראמפ - כיוון שהאיש היה, עודנו וכנראה ימשיך להיות בלתי-צפוי, הוא ממש לא צריך חיזוקים, בעיקר כאשר הגנרלים שאולי עליהם הוא סומך (למשל מזכיר ההגנה שלו) אומרים לו שאסור לו לשבור את הכלים ולפרוש מההסכם. יתר העולם - אירופה, רוסיה, סין, הודו וכל היתר ממשיכים לחשוב שנתניהו במקרה הטוב סתם אובססיבי ובמקרה הרע שחקן על בימת האינטרסים שלו (שאינם בהכרח האינטרסים של ישראל). נתניהו אפילו לא טרח לפנות אליהם ולהתייחס להצעות אחרות, למשל האירופיות, לפתרון הבעייתיות של הסכם הגרעין. ובאשר לאירן - ההשפעה היחידה שנראה כי תהייה להצגה של נתניהו היא שאירן תקפיד מכאן ולהבא אפילו יותר על שמירת הסודות שלה, מה שיקשה על המודיעין הישראלי להשיג מידע.

כדרכו, נתניהו מזכיר את משפט הכותרת: עננים ורוח וגשם אָיּֽן.