רג'פ טאיפ ארדואן ומפלגת הצדק והפיתוח שבראשותו אמורים היה לנצח בקלות ואף בקלילות בבחירות לנשיאות ולפרלמנט שיתקיימו בטורקיה ב-24.6.18. האיש החזק של המדינה זוכה לתמיכה בלתי מעורערת מבסיס הבוחרים הדתיים שלו, שולט למעשה בכל אמצעי התקשורת החשובים, ואמצעי החרום שנטל לעצמו מאפשרים לו להשתיק ואף לכלוא את מבקריו.

המפלגה השנייה בגודלה בפרלמנט, המפלגה הדמוקרטית הפרו-כורדית, אינה זוכה לגישה לאמצעי התקשורת. מועמדה לנשיאות ואחד מיריביו הקולניים ביותר של ארדואן, סלאח א-דין דמיגטאס, נעצר בשנת 2016 אחרי נסיון ההפיכה הכושל ומנהל מן הכלא את הקמפיין שלו.

אולם, כותב אקונומיסט, למרות שמתנגדיו של ארדואן הם עדיין ה"אנדרדוג" בבחירות הללו – הם צוברים תנופה לאחר שמצאו את המועמדים המתאימים. מוחרם אינס, מועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיאות, הוא נואם פופולרי ואחד המנהיגים החילוניים היחידים המסוגלים למצוא שפה משותפת עם המנהיגים הדתיים: הוא מתפלל מדי יום – וגם נהנה ממשקאות אלכוהוליים.

מראל אקסנר, לשעבר שרת הפנים, הפתיעה כאשר הצליחה להציב את מפלגת "הטוב" שבראשותה על הבמה הלאומית. המפלגה הוקמה לפני שנה בלבד, אך סקרים מעניקים לה 10% בבחירות לפרלמנט, בעוד אקסנר צפויה לזכות ב-20% מן הקולות בסיבוב הראשון בבחירות לנשיאות. גם דמיגטאס מצליח לזכות בתמיכה דו-ספרתית – לגמרי לא רע לפוליטיקאי הנאלץ לתקשר עם העולם החיצון באמצעות עורכי דינו והמדיה החברתית.

האופוזיציה גם משתמשת נגד ארדואן בכלים שלו עצמו. בתחילת השנה יצרה מפלגת הצדק והפיתוח ברית עם התנועה הלאומנית הימנית, וכך הבטיחה שזו תעבור את אחוז החסימה הגבוה במיוחד – 10%. תגובתן של מפלגות האופוזיציה העיקריות הייתה יצירת ברית משלהן, כך שגם הקטנות שבהן ייוצגו בפרלמנט. כאשר החלו לרוץ שמועות שמפלגתה של אקסנר לא תוכל להתמודד בנימוק טכני, השאילה לה המפלגה הרפובליקנית כמה מחברי הפרלמנט שלה. אקסנר ואינס הבטיחו הדדית לתמוך במי מביניהם שיעלה לסיבוב השני נגד ארדואן. המפלגה הדמוקרטית לא צורפה לברית, משום שרוב מפלגות האופוזיציה רואות בה שותפה של המחתרת הכורדית (PKK), אך הן קראו לשחרר את דמיגטאס לפני הבחירות – קריאה שנדחתה בידי הממשלה ובתי המשפט הנשלטים על עדה.

מפלגות האופוזיציה התחייבו לבטל את החוקה החדשה שהעביר ארדואן אשתקד, ואשר הגבירה במידה רבה את כוחו. הן טוענות, כי משאל העם – בו אושרה החוקה ברוב גדול – היה נגוע באי-סדרים ואף בתרמית. השינויים ייכנסו לתוקף מיד לאחר הבחירות: משרת ראש הממשלה תבוטל, הנשיא ישמש גם כראש הממשלה, הפיקוח הפרלמנטרי עליו יופחת ולמעשה כל הסמכויות הביצועיות יהיו בידיו. ראשי האופוזיציה גם מבטיחים לבטל את מצב החרום שהטיל ארדואן אחרי נסיון ההפיכה, ואשר בחסותו כלואים רבבות טורקים; הם יוכלו לעשות זאת אם ישיגו רוב בפרלמנט, גם אם ארדואן ייבחר לנשיא.

לדברי אקונומיסט, הבעיה הגדולה ביותר של ארדואן נכון לעכשיו היא משבר המטבע שבמידה רבה הוא עצמו יצר אותו. ארדואן התעקש להותיר את הריבית נמוכה באופן מלאכותי והבנק המרכזי ציית, אך התוצאה הייתה שהלירה הטורקית איבדה מחצית מערכה מול הדולר בשלוש השנים האחרונות. בחודש שעבר שב ארדואן וטען שהעלאת הריבית תאיץ את האינפלציה, והלירה צנחה ב-10% בתוך שבוע; הצניחה פסקה רק כאשר הוא התיר סוף-סוף לבנק המרכזי להעלות את הריבית. חברות טורקיות, שצברו הררים של חובות במטבע חוץ, נמצאות כעת על סף פשיטת רגל.

למרות הסמכותניות של ארדואן והתיאוריות הכלכליות המופרכות שלו, מעיר אקונומיסט, השווקים העדיפו אותו ואת מפלגתו על פני האופוזיציה השבירה. נראה שבחודש האחרון יש להם מחשבות שניות.