הדרך לעליון עוברת בתחתון

אחת השערוריות הגדולות במשפט הציבורי בישראל היא הקביעה של בית המשפט העליון הנוגעת למעמדו של היועץ המשפטי לממשלה, שאך ורק לו המונופול על ייצוג הממשלה בבית המשפט, שחוות דעתו מחייבת את הממשלה, וההחלטה היא שלו בלבד אם לייצג את הממשלה או האבסורד הגדול יותר - לטעון כנגד עמדת הממשלה.

כלומר, המפקד העליון זה היועמ"ש, אמירתו היא פקודה! הוא יכול להורות על הגשת כתב אישום נגד כל אדם, לרבות ראש ממשלה. אם-כך: לשם מה בכלל כל המשחק של חקירה כאילו אוביקטיבית, אם היועץ יכול להכתיב כל תוצאה שירצה? מה עוד שאם זה יועץ שפניו להתקבל כשופט בבית המשפט העליון, אז בוודאי שירצה לרצות את נטיית שאר השופטים, את דעתם האחידה והידועה. וגם אם לא קורץ מלכתחילה במתכונתם, הרי שה"חיים" לימדו אותו, מה נדרש לעשות כדי להתקדם, על מי צריך להשפיע חנפופים כדי להמשיך ולטפס במעלה השלבים.

וכאן אנו מגיעים ליועץ המשפטי מנדלבליט. כל ילד יכול ל"הריח" שהחקירה שמנוהלת נגד נתניהו, היא מצחינה למרחוק. זו כלל וכלל איננה חקירה, כאן מתקיים פוטש משפטי, חסר מעצורים, לעיני כל, והיועמ"ש מנצח על המרידה. ההחלטה האחרונה מטעמו, למנוע דיון בוועדת הפנים על הטענה שיש ניגוד עניינים אבסורדי שרוני ריטמן הוא החוקר הבכיר בחקירות נתניהו.

והרי החקירה הזו זועקת שהיא איננה ישרה, שהיא רקובה, שהיא מצחינה. נתחיל עם האשמותיו של התעמלן שונא נתניהו - רביב דרוקר. הוא מעליל סדרתי, פעם כבר העליל על יושב-ראש הכנסת, דן תיכון, ועל נתניהו זרק שתי עלילות דם: ביבי טורס, והצוללות, ששניהם התגלו כעורבא פרח. ומה עשה היועץ בקשר לכך? מאומה. האם כל אחד יכול לשפוך מררית על אחר, להאשימו בהאשמות שווא, ועוד על ראשו של ראש ממשלה, הרי ידוע שאדון דרוקר חלה במחלה חשוכת מרפא-פוביה רק מהשם נתניהו! חולם בלילה על בקבוקים, ובבוקר הם יולדים רהיטים ותיישים.

אבל עיקר העלילה הסבוכה, והמפחידה, אלה אותם בכירים האמונים על אכיפת החוק במדינת ישראל, שהתגייסו כולם, למן: המפכ"ל רוני אלשיך, ומפקד מחוז ת"א ניצב דוד ביתן, ובכירים נוספים, כדי לשבש את חקירת ניצב רוני ריטמן החשוד בתקיפה מינית, ורדיפתה של פקד צ' שהאשימה אותו במעשה, והוא מצידו האשים את ראש הממשלה נתניהו, כמי ששלח את צ, להתלונן נגדו, ומעל כולם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שממשיך לתת מטריה רחבה לקצינים האלה שסימנו את נתניהו, והוא יודע שהכל שקר, הוא יודע שריטמן רמאי נמוך, ופלא בעיני איך בכלל אחד כמוהו קיבל את הדרגות שעל כתפיו, היועמ"ש יודע שריטמן האשים את הנחקר קרי נתניהו, ועדיין מפקיד בידיו חקירה? אפילו בעולם שלישי, דבר כזה לא היה מתקיים! מה זה אם לא פיגוע פלילי? אומרים שהיועמ"ש הוא משפטן מבריק, אז איך זה מתיישב עם חקירה שהעומד בראשה הוא בניגוד עניינים עם הנחקר? מאי איכא למימר - מה יש לומר?

הסיפור המתוסבך נוגע לתנ"צ גיא ניר מפקד "אתגר" יחידה באגף המודיעין, ותחת פיקודו הייתה קצינה בעייתית, אשתו של רוני ריטמן. לניר יש עוזרת בשם צ'. כאשר נודע לאלשיך שניר מתלונן על מיכל ריטמן, הוא הצר את צעדיו ומינה את ניצב דוד ביתן לשמש קצין בודק נגד ניר ועוזרתו צ'. יש קצינים שזיהו מה קורה וסיפרו לשניים כי "עושים נגדם חיסול חשבונות". גם עדותו של ניר על התנהגות ריטמן שרדף אחרי צ' תפס אותה, וניסה לנשקה בכוח, לא היטיבה עימו. אבל כנראה ש-צ' היא לא הצד החזק בסיפור, היא הודחה מתפקידה ואקדחה נלקח ממנה.

מנגד, אלשיך הופך לחבר קרוב של רוני ריטמן. הוא נפגש איתו, מטלפן בשבילו לראש מח"ש ומסרב להיפגש עם צ', אפילו ששופטי בג"ץ קבעו שהם מאמינים לגרסתה. לאחר שבדקו במח"ש את "עלילות" השניים, הגיעו למסקנה שגיא ניר "מואשם בהתנהגות שאינה הולמת שוטר", כי לאחר יום עבודה השניים שהו יחדיו.

צ' מואשמת שלא דיברה יפה לשוטרות, שלא מילאה בזמן שאלות לצורך סיווג ביטחוני, וכי דיווחה על שעות בהן שהתה בביתה. בחקירה נגדם הושקעו מאמצים עליונים, והם שני אנשים שבאו להתלונן, היא על ריטמן, והוא על "התרבות הארגונית הפסולה במשטרה", חוברת שכתב ואותה הגיש לאלשיך, מצאו עצמם הופכים לנאשמים...

קצינה שמתלוננת על הטרדות הופכת למואשמת. איזו השפעה תהיה לזה על שוטרות אחרות שתרצינה פעם להתלונן?

ואז צ' מואשמת גם כמי שנשלחה על-ידי נתניהו, כדי להאשים את ריטמן. 'במה שלא עשה'... כלומר: כל עדותה, האמון שהשופטים נתנו בה, עדת ראייה שהעידה כי ראתה את מפקד להב 443 רץ אחריה, שום דבר אינו נחשב? ובכל מקרה החוקר הראשי מתלונן כנגד הנחקר שלו ומאשים אותו בעניינים פרטיים, האם אפשר להאמין שהוא יהיה נטול פניות, האם היה צריך להשאיר עדיין את החקירה בידי ריטמן? זה לא נתפס! אין ניגוד עברייני מושחת יותר מזה.

ומאחר שכל אחד מבין שזו התנהלות לא ישרה, לא טבעית, שזה סיכול ממוקד שנעשה לנתניהו, הרי עולה כאן מסקנה אחת ויחידה, שהמטרה היא פוטש משפטי, כדי לחסל את הקריירה הפוליטית של נתניהו. וכל הממסד המשפטי המושחת מחפה על זה, ואלה על אלה, למן היועמ"ש שהכל בגיבויו, ומפכ"ל המשטרה, והפרקליטות. זו צמרת משטרה רקובה, יחד עם כנופיות תקשורתיות, שעסוקות במסע ציד עברייני אחרי נתניהו. היועץ המשפטי נתן גיבוי למפכ"ל המשטרה שלא להופיע לוועדה. ואין זאת אלא שהיועץ המשפטי רוצה להגיע לעליון ורוצה לרצות את אדוניו. לא זכורה לי שערורייה כל-כך גדולה בישראל.

הקואליציה צריכה להבהיר לממסד המשפטי, כי לא תיתן להם לבצע זאת, שהיא לא תפקיר את נתניהו למלתעות שלהם. הכנסת יכולה לתת חסינות לנתניהו ובג"ץ לא יוכל לעשות כנגד זה מאומה. אז קדימה צאו לעבודה.