אצל ריצ'רד ניקסון, זו לא הייתה הפריצה בבניין ווטרגייט אלא הטיוח שלה. אצל ביל קלינטון, זה לא היה קיום יחסי המין עם מתמחה בבית הלבן אלא השקר לגבי זה. ואצל דונלד טראמפ – נכון לעכשיו – זו לא הקנוניה עם רוסיה בבחירות אלא הפרת חוקי מימון הבחירות. לדעת ריק המפסון ב-USA Today, זהו שיעור פוליטי שחשוב ללמוד: נשיא עלול ליפול לא בדברים הגדולים אלא בקטנים, לא בעבירות חמורות אלא בכשלים שגרתיים.

המנטרה של טראמפ בשנה האחרונה הייתה: "אין קנוניה" בין הקמפיין שלו לבין רוסיה. אבל זה היה לפני שמייקל כהן הפליל אותו במעורבות בתשלומים לסטורמי דניאלס וקארן מקדוגל. כעת נדמה, כי טראמפ התמודד עם האיום הלא-נכון על נשיאותו – בדיוק כמו ניקסון וקלינטון; וגם כאן, השאלה היא מדוע. מדוע ניקסון לא הודה במה שהתרחש בווטרגייט ולא זרק לכלבים את מי שתכננו וביצעו את הפריצה למטה המפלגה הדמוקרטית? מדוע קלינטון לא הודה בפשטות בחטאו וביקש את מחילת הציבור? ומדוע טראמפ לא הודה בתשלומים הללו לפני חודשים רבים?

המפסון אומר שאין תשובות ודאיות, אלא רק השערות. במקרה של ניקסון זו הייתה פראנויה: הוא הורה לטייח את הפריצה משום שחשש להתייצב מול הבוחרים בבחירות 1972, האמין שכל מי שמחוץ לבית הלבן הוא נגדו ולא חשב שהיושר הוא מדיניות אפשרית. עם זאת, ההיסטוריון פטריק מאני סבור שלניקסון הייתה סיבה טובה לטייח את הפריצה, כי הוא אישר את הקמת "השרברבים" – היחידה שנועדה להילחם בהדלפות וגם ביצעה את הפריצה.

במקרה של קלינטון, ההסבר המקובל הוא שהנשיא היה כל כך נבוך מהרומן שלו עם מוניקה לוינסקי, עד שהרגיש שהוא חייב להסתיר אותו – במיוחד אחרי שניהל רומן עם ג'ניפר פלאוארס בזמן מסע הבחירות ב-1992. אבל השקר עלה לו ביוקר: חלק מהאמריקנים היו מוכנים לסלוח על ה"חרמנות", איש לא היה מוכן לסלוח על השקר.

ומה עם טראמפ? השבוע הוא חזר בו מהכחשותיו הקודמות ואמר שידע על התשלומים לדניאלס ומקדוגל. קודם לכן הוא הכחיש, כי חשש מן ההשלכות של הסיפור על קהל הבוחרים האוונגליסטי שלו. רבים מהם תמכו בו למרות שהתגרש פעמיים והפעיל עסקי קזינו, רק משום ששנאתם להילרי קלינטון עלתה על סלידתם ממנו ומשום שהאמינו שימנה שופטים שמרנים לבית המשפט העליון. טראמפ לא רצה להסתכן באובדן תמיכתם. ייתכן שהוא גם חשש מתגובתה של מלאניה, שעמדה לצידו בקמפיין גם לאחר פרסום הקלטת בה התגאה בביצוע תקיפות מיניות.

הסבר אפשרי נוסף הוא שטראמפ פשוט חשב שיוכל לצאת בשלום משני הסיפורים על-ידי תשלום. בהתחשב בעברו כיזם נדל"ן וככוכב ריאליטי ולאור הקמפיין הסוער ב-2016, קניית שתיקתן של כמה נשים – אפילו תוך עבירה על חוקי מימון הבחירות – לא נראתה לו כמשהו משמעותי. והמפסון מעיר: בהתחשב באפשרות של קנוניה עם מעצמה עוינת לחתור תחת הדמוקרטיה האמריקנית, זה באמת לא משמעותי.