בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
"המחסור האמיתי בדירות - 80 אלף יחידות"
|
עו"ד מרדכי מרקוביץ' העוקב מקרוב אחרי מצב שוק הדירות ואף שותף כיזם חושף אירועים המסבירים מדוע קשה לבנות דירות ● בנק גרמני סירב לממן מיזם ● משקיעים מחו"ל דורשים לרכוש את המגרשים, ולא לחוכרם ● הפועלים מסין לא מגיעים, והטורקים מצילים את המצב
|
עו”ד מרדכי ח' מרקוביץ’ [צילום: לימור גור/האתר הרשמי]
|
|
|
|
|
"מקור בכיר, ממשלתי עד לאחרונה, גילה לי את הנתון האמיתי לגבי המחסור בדירות: 80 אלף". כך אומר עו"ד מרדכי מרקוביץ'. בראיון ל-News1 הוא מנתח ומדגים, מתוך ניסיונו האישי כעורך דין וכיזם, מדוע חסרות רבבות דירות, ומה אפשר לעשות כדי להקל על המצב. בשבוע הבא מכנס מרקוביץ' שורת בכירים, לדיון פומבי בנושא, בעיקר כדי להציע פתרונות. רשימת המשתתפים באירוע כוללת בין היתר את מנכ"ל עמידר ראובן קפלן, השמאי הממשלתי לשעבר טל אלדרוטי ובכירים מכלל אשראי ומחברת דלק קידוחים. הם ינתחו ויסבירו מדוע חסרות עשרות אלפי דירות ומה אפשר לעשות בעניין זה. מרדכי מרקוביץ', בעל ניסיון של 9 שנים בעסקי נדל"ן, מדבר מתוך הכרת המציאות הכלכלית מכמה כיוונים. הוא יועץ לכמה גופי נדל"ן. בעבר היה יועץ לגופים רשמיים שתכננו, לדוגמה, את בניית בית שמש ג', שכונה בת אלפי דירות. "מכרנו ליזמים מגרשים של רשות מקרקעי ישראל ב-500 מיליון שקל, ותוך כדי כך למדתי הרבה על מה שקורה באמת בשוק ועל הקשיים" - הוא אומר.
|
היה מעורב בבניית דירות ב-200 מיליון
|
|
בנוסף, מרקוביץ' הוא גם יזם, אומנם לא גדול. בעבר, הוא מספר, קנה דירה בבית שמש ב-1.5 מיליון שקל, ומכר אותה ברווח. עתה הוא בונה עם רעייתו נעמה את "בית החלומות שלנו" בעמק חפר, בהשקעה של 6 מיליון שקל, ותוך כדי כך לומר על הבעיות בפועל. לפני כשנתיים היה יועץ ומעורב עם יזם פרטי בבניית בניין בן 50 דירות בצפון תל אביב. "בעיר כמו תל אביב אין הרבה בנייני מגורים כאלו, מיזם של 200 מיליון שקל, כולל התנהלות מול הבנקים" - הוא אומר. בנוסף, אומר מרקוביץ, הוא מושקע בנכסים שונים בהיקף של עד 20 מיליון שקל, אך אינו מוסר פרטים. כל אלו מסייעים לו, לדבריו, לנתח את מצב שוק הדירות ולהציע פתרונות. מדוע באמת חסרות 80 אלף דירות? מרקוביץ': "הבעיה העיקרית היא בתכנון. שר האוצר משה כחלון הבטיח שעד סוף 2018 יאשרו תכנון לבניית 350 אלף דירות. בפועל אישרו רק 100 אלף דירות. בלי תכנון מאושר אי-אפשר לבנות". מדוע אישרו רק 100 אלף? מרקוביץ': "כי האוצר והממשלה החליטו להעביר את עיקר התכנון לוותמ"לים, שהן ועדות לקידום מתחמים מועדפים, שידונו בהליך מהיר במיזמים גדולים. הכוונה הייתה כנראה טובה. אבל בתוך זמן קצר התברר, שאישור תוכניות גדולות יוצר סתירה בין תוכניות אלו לבין תוכניות המתאר המקומית. הסתירה הזו הביאה להקפאת תוכניות ולקצב אישור איטי. לא הצליחו לאשר מה שהבטיחו". "משקיעים מחו"ל דורשים לקנות מגרשים, לא לחוכרם" האם רשות מקרקעי ישראל עובדת בקצב ראוי? מרקוביץ': "לצערי, לא. הסחבת והאיטיות של רשות מקרקעי ישראל היא בעיה מרכזית. יש שם כמה אנשים טובים שעובדים בקצב סביר, אבל רוב העובדים איטיים, ואישור מגרשים למכירה נמשך זמן רב" מה לגבי השיטה להחכרת מגרשים? מרקוביץ': "זו בעיה נוספת. למרות כל ההבטחות, עד היום הרשות רק מחכירה מגרשים וקרקעות, במקרה הטוב ל-98 שנים. לא מוכרים את הקרקע וזה יוצר סיבוכים. משקיעים מחוץ לארץ פנו אלי וביקשו לרכוש מגרשים לבניה. כשהתברר להם שמדובר רק בחכירה לזמן ארוך, נסוגו. בארצות הברית למשל חוזי החכירה הם ל-999 שנים". הערת News1: אין כנראה הרבה מה לעשות בעניין זה. חוק יסוד: מקרקעי ישראל קובע, שאדמת המדינה לא תימכר, אלא רק תוחכר. הוראה נוספת קיימת במסמכי היסוד של הקרן הקיימת. החוקים מתירים למכור קרקע רק במקרים נדירים.
|
"הפועלים מסין לא הגיעו, והם יקרים"
|
|
יש עדיין מחסור בפועלי בניין? מרקוביץ': "כן, ועוד איך. חסרים עשרות אלפי פועלים. הממשלה חשבה שהיא יכולה לפתור את הבעיה על-ידי הבאת פועלים מסין. בפועל התברר, וכך גם מעלות בדיקות שערכתי, שהגיעו מעט מאוד פועלים מסין. הסיבה העיקרית היא, שהתברר שהבאת פועלים אלו יקרה מאוד, בגלל השכר הגבוה שיש לשלם לסינים, כולל תנאים נלווים. הקבלנים גם חייבים לשלם למדינה סכומים גדולים. לכן, בדרך כלל אינם רוצים להעסיק פועלים סינים. האמת היא שעיקר הפועלים מחו"ל באים כיום מטורקיה, איתם יש הרבה פחות בעיות, והם פחות יקרים. ובמדיה מסוימת מצילים את המצב. הם בנו ובונים כמה מיזמים גדולים, כולל מגדל משרדים בתל אביב". האם הבנקים נותנים די אשראי ליזמים? מרקוביץ': "פנה אלי יזם וביקש שאסייע לו בהשגת אשראי בנקאי למיזם בן 160 מיליון שקל. עשיתי סיבוב בין הבנקים וקיבלתי תשובה זהה: הגענו לתקרת האשראי לנדל"ן שקצב לנו בנק ישראל. איננו יכולים לתת אשראי. תבוא בתחילת השנה הבאה ונראה מה אפשר לעשות". מה עשית? מרקוביץ': "פניתי לבנק גרמני גדול כדי שיבדוק אפשרות לממן את המיזם. התשובה שקיבלתי הייתה 'איננו ערוכים למיזמים כאלו'. הרושם שלי הוא שהסירוב להיכנס לעסקה נובע בעיקר מסיבות פוליטיות".
|
"להביא פועלי בניין ממזרח אירופה"
|
|
אז איך בונים בכל זאת את 80 אלף הדירות החסרות? מרקוביץ' מציע את הפתרונות הבאים, שאותם יעלה בהרצאה בכינוס האמור בשבוע הבא:
- תכנון - "ייתכן שעדיף לבטל את הוועדות לקידום מתחמים מועדפים, ולהחזיר את התכנון לוועדות המחוזיות. יש לנקוט צעדים שיבטיחו שלא תהיה סחבת, לקבוע לוח זמנים ולעמוד על קיומו. הצעד היעיל והפשוט ביותר הוא לדרוש מהוועדות לעמוד על לוח הזמנים כפי שנקבע בחוק התכנון והבניה. היום כמעט ולא שומרים על לוח זה".
- רישוי זמין - "יש ליצור מערכת שתביא למתן התרי בנייה בקצב מהיר, עם לוח זמנים ברור. היום העיריות נותנות את ההיתרים לאט מאוד".
- פועלים - אין הרבה תקוה מהפועלים מסין. יש להביא פועלי בניין ממדינות אחרות, למשל ממזרח אירופה. התאחדות בוני הארץ פועלת בכיוון זה וחתמה על הסכמים עם כמה מדינות. הממשלה חייבת לסייע להתאחדות ולהקטין ככל האפשר את הביורוקרטיה בהבאת פועלים אלו לארץ".
- אשראי - "אין ברירה אלא ללחוץ על בנק ישראל שיעלה את תקרת האשראי לנדל"ן המאושרת לבנקים. אולם אינני נגיד בנק ישראל, אינני בקי בפרטים, ואני מניח שלבנק ישראל יש שיקולים משלו". במילים אחרות, ייתכן שאין פתרון של ממש לבעיה.
|
|
תאריך:
|
10/11/2018
|
|
|
עודכן:
|
10/11/2018
|
|
אלעזר לוין
|
"המחסור האמיתי בדירות - 80 אלף יחידות"
|
|
העיתונאי רביב דרוקר פרסם בערוץ 10 לפני כשנתיים האשמות חמורות נגד נתניהו וייחס לו בפרשת רכש הצוללות, לפחות במשתמע, עבירות שוחד ובגידה. לא פחות. דרוקר לא הציג ראיות כלשהן, ואף לא עדות מכרעת שתעמוד במבחן האמת. דבריו של דרוקר שודרו שוב ושוב בערוץ 10 והדהדו כמעט בכל בית בישראל. עלילת הדם הופצה ובערה כאש בשדה קוצים, ועתה הופרכה בחקירה משטרתית; בדיוק כפי שאירע בפרשת קו 300 - אז האשימו את אלוף יצחק מרדכי בהריגת המחבלים שנלכדו, בדם קר, עלילה שהופרכה כידוע בחקירה שנערכה.
|
|
|
ביום ראשון הקרוב ימלאו 100 שנה לסיומה של מלחמת העולם הראשונה. כדי להבין מדוע שביתת הנשק הזאת הייתה יריית הפתיחה למלחמת העולם השנייה, יש לחזור לאותם ימים
|
|
|
"יש כאלה שרוצים לקחת את מה שקרה ולמנף זאת לפגיעה במוסד היועץ המשפטי לממשלה - ואת זה אני אעקור מהשורש". דבריו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, (יום ה', 8.11.18) על-רקע המחלוקת בינו לבין השרה איילת שקד בנוגע להתנהלותה של המשנה ליועץ, דינה זילבר.
|
|
|
1. לשאלה הגדולה ביותר בתיק הצוללות (או בשמו המדויק יותר: תיק כלי השיט) אין מענה בהודעת המשטרה על סיום החקירה: האם השוחד הנטען הביא לביצוע רכישות בלתי נחוצות, לתשלומי יתר של המדינה או לרכישת כלי שיט פגומים.
|
|
|
ליל הבדולח, "הקריסטלנאכט", הינו ציון דרך נוראי בסיפור השואה. הוא התרחש בתשעה בנובמבר 1938 ונמשך כיממה ויותר ברחבי גרמניה ואוסטריה. כמאה יהודים נרצחו במהלך המיידי של הלילה הנורא ויום המחרת, אלפים הוכו נפצעו, ואף נעצרו במחנות ריכוז. כ-1,500 בתי כנסת הועלו באש על ספרי התורה שבהם, ורכוש יהודי רב נבזז ונופץ. מאות איבדו את חייהם בימים שאחרי. היה זה הפוגרום הקשה ביותר שאירע בהיסטוריה היהודית המודרנית, עד אז.
|
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
התעלומה האופפת את היעלמותו של יחיא סינואר מהספקטרום התקשורתי ומהפגנת נוכחות פיזית בשטח, שומה שתעלה סימני שאלה באשר למידת תפקודו, או אף גורלו התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
|
|
|
מנחם רהט
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
|
|
|
דן מרגלית
בעבר אנשי ציבור הכחישו שחטאו בעבירות של הצווארון הלבן, לקחו כסף? לא ולא עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|