• מיט רומני היה מועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיאות בשנת 2012 והיום (3.1.19) הוא יושבע כסנאטור מטעם מדינת יוטה. למרות שמעמדו הפורמלי יהיה של סנאטור זוטר, אין ספק שמבחינה מעשית הוא יהיה מראשי הסיעה הרפובליקנית בסנאט. לקראת תפקידו החדש פרסם רומני מאמר בוושינגטון פוסט, שנכתב בגוף ראשון וכך מובאים כאן עיקריו.

נשיאותו של דונלד טראמפ רשמה נסיגה משמעותית בחודש דצמבר עם עזיבתם של ג'ון מאטיס וג'ון קלי, מינוייהם של אנשים בעלי פחות ניסיון, נטישתם של בעלי ברית שלחמו לצידנו וטענתו חסרת הטעם של הנשיא לפיה ארה"ב הייתה "פראיירית" בענייני העולם.

ידוע היטב שטראמפ לא היה הבחירה שלי למועמד הרפובליקני לנשיאות. לאחר שנבחר, קיוויתי שהקמפיין שלו יימנע מכעסים וכינויי גנאי. זה לא קרה. לאחר שנבחר לנשיאות, קיוויתי שהוא יתרומם למעמד הראוי. מינוייהם של רקס טילרסון, ג'ף סשנס, ניקי היילי, גארי קוהן, ה"ר מקמאסטר, קלי ומאטיס היו מעודדים. אבל התנהגותו בשנתיים האחרונות, ובמיוחד מעשיו בחודש האחרון, מלמדים שהוא לא התרומם לרמתו של התפקיד.

אין זה נכון לטעון שכל פעולותיו היו שגויות. הוא צדק בהשוואת מס החברות לזה הנהוג בעולם, בהקטנת הנטל הרגולטורי, במאבק מול הסחר הבלתי-הוגן מצד סין, ברפורמה במשפט הפלילי ובמינוי שופטים שמרנים. אבל מדיניות ומינויים הן רק חלק מהנשיאות. במידה רבה, הנשיאות מעצבת את אופיה של המדינה. נשיא צריך לאחד אותנו ולעודד אותנו לבחור בטוב. נשיא חייב להפגין את תכונות היסוד של יושר ויושרה. ובתחום הזה, הנשיא הנוכחי נכשל בצורה משמעותית.

העולם מתבונן בנו. כוחנו הכלכלי והצבאי הוא חלק מהציפייה שניטול את ההנהגה, אבל חשובים עוד יותר המחויבות שלנו להתנהלות המודרכת בידי התפישה לפיה לכל בני האדם יש זכות לחרות ושוויון. מילותיו ומעשיו של טראמפ גרמו לחוסר אמון ברחבי העולם. בשנת 2016 סברו 84% מהגרמנים, הבריטים, הצרפתים, הקנדים והשבדים שנשיא ארה"ב פועל כהלכה בענייני העולם; בשנה שלאחר מכן – 16% בלבד.

זה קורה בזמן מאוד לא מתאים. כמה מבעלות בריתנו באירופה סובלות מזעזועים פוליטיים. כמה ממדינות הלווין הסובייטיות לשעבר חושבים שוב על מחויבותן לדמוקרטיה. כמה מדינות באסיה נוטות לעבר סין, המציבה אתגר לכלכלתנו ולצבאנו. החלופה למנהיגות האמריקנית, אותה מציעות רוסיה וסין, היא סמכותנית, מושחתת ואכזרית. העולם זקוק למנהיגות אמריקנית, וזהו אינטרס אמריקני לספק אותה. בעולם שיונהג בידי משטרים סמכותנים יהיו פחות שגשוג, פחות חרות ופחות שלום – גם לארה"ב.

כדי לשקם את מנהיגותנו בענייני העולם, עלינו לתקן את מדיניותנו מבית. וזה מתחיל כמובן בתפקיד הבכיר ביותר. זה כולל קידום של מדיניות המחזקת אותנו, ולא מדיניות פלגנית המפיצה פחד ועוינות. מנהיגינו חייבים להגן על המוסדות החיוניים ביותר: עיתונות חופשית, שלטון החוק, קהילות דתיות חזקות, חברות ואיגודים מקצועיים אחראים. אנחנו חייבים לתקן את היסודות הפיסקליים שלנו ולקבוע מסלול לתקציב מאוזן. אנחנו חייבים למשוך את מיטב הכשרונות לשירותה של ארה"ב. עוצמתנו בשיאה כאשר אנו משלבים ידיים עם מדינות אחרות.

אני עצמי אפעל כפי שהייתי פועל עם כל נשיא: אתמוך במעשים המיטיבים עם ארצנו ואתנגד לאלו שאינם. אני לא מתכוון להגיב על כל ציוץ או האשמה. אדבר נגד הצהרות משמעותיות או מעשים שהם פלגניים, גזעניים, סקסיסטיים, אנטי הגירה, חסרי יושר או פוגעניים כלפי מוסדות דמוקרטיים. אני אופטימי לגבי עתידנו. תושביה של מדינה גדולה זו ידחו את הפוליטיקה של הכעס והפחד, אם מנהיגיהם – בבתים, בבתי התפילה, בבתי הספר, בעסקים, בממשלה – יגייסו אותם לרעיון העומד בבסיסה של ארה"ב: כבוד לכל אדם באשר הוא אדם.