לקבלת השותפות יש משמעות כספית, חברתית ופסיכולוגית כאחת:
מבחינה כספית: לרוב, הכנסותיהם של השותפים הצעירים מבוססות על שכר קבוע ועל האחוזים שנקבעו בזמן קבלתם לשותפות. אחוזים אלו משתנים בהתאם לביצועים כספיים, ותק ותרומה למשרד. לעתים למרכיבים אלו, שכר קבוע ואחוזים, מתווספים גם בונוסים.
מבחינה חברתית: השותף זוכה להתייחסות אחרת מזו של השכיר. פירוש הדבר, שעורך הדין הצעיר טיפס שתי דרגות מעבר לעובדים המקצועיים שמתחתיו, המתמחים ועורכי הדין שכירים. השותף מקבל הרגשה של השתייכות למשרד ואפילו הרגשה מדומה ולא מציאותית של בעלות על הפירמה.
מבחינה מקצועית: עם קבלתך כשותף, אתה מקבל מסר ברור וחד של הבעת אמון מצידם של השותפים הבכירים. אתה סבור שעצם קבלתך לשותפות משמעותה: "אנו מעריכים אותך כעו"ד טוב וכאדם חיובי, ועל כן אנו רוצים לקלוט אותך ע"מ שתשאר עמנו שנים רבות ותשפיע על המשך התפתחות המשרד".
מבחינה פסיכולוגית: השתייכות לשותפות מעניקה יציבות כספית ורגיעה כלכלית. בנוסף, הדימוי האישי והמקצועי (כלומר, מה שאנחנו חושבים על עצמנו, הן מבחינה אישית והן מבחינה מקצועית), עולים בעיניך. אתה מרגיש שהסביבה מסתכלת עליך אחרת. התחושה של "עשיתי את זה" מלווה אותך.
מבחינת השותפים הבכירים, קבלתו של שותף נוסף, פירושו ירידה באחוזים. על-מנת שהפגיעה לא תהיה משמעותית אצל השותפים הצעירים הנוספים, שממילא הם בעלי האחוזים הנמוכים, נאלצים השותפים הבכירים להשיל מעצמם אחוזים. אפשרות אחת המקובלת בצירוף שותף, היא קיצוץ באחוזים של כולם בצורה דיפרנציאלית. דוגמא לכך: מתקבלת החלטה ad hoc שכל שותף יתרום אחוזים בודדים לטובת המצטרפים החדשים או כפי שהדבר מעוגן בהסכם השותפים. מעטים הם המשרדים אשר השותפים החדשים קונים את חלקם בכסף.
אם בתעשיית ההיי-טק שיטת שימור עובדים טובים היא באמצעות מתן אופציות, השותפים הבכירים רואים בצרוף עורך דין לצוות השותפים את הדרך לשמור עורך דין טוב. כאן המקום לציין שבמקצוע עריכת דין בסקטור הפרטי (בו מרבית עורכי הדין נמצאים) קיימת דינמיקה של up or out, כלומר או שעולים בסולם של הסטטוס המקצועי של המשרד או שעוזבים אותו.
המקובל הוא שלאחר תקופה של 5-7 שנים של עבודה כשכיר, עוה"ד הצעיר (אשר גילו בממוצע הוא 32) מקבל שותפות או עוזב את המשרד. בד"כ הוא יעדיף לעזוב למשרד אחר, שבו יהיה שכיר תקופה של עד שנתיים-שלוש עד להפיכתו לשותף. תסריט אחר, השכיח גם הוא, הינו פתיחת משרד של עצמו, בד"כ עם קולגות אשר נמצאים באותו המצב. לא מפתיעה העובדה אפוא שמרבית המשרדים החדשים שנפתחים, בעליהם הם בני 38-35. ועד אז, אם עורך הדין הצעיר עמל קשות ע"מ להתקבל כשותף, בשלב זה של הקריירה שלו, הוא יעבוד קשה עוד יותר על-מנת להצליח במשרד שהקים במו ידיו.
זנב לאריות או ראש לשועלים?
מה עדיף: להיות השותף ה- 21 במשרד גדול, שותף מספר 9 במשרד בינוני או שותף מספר 4 במשרד קטן? מתברר שיש חשיבות למקומך ברשימת השותפים. לא כל שותף "שווה" באותה המידה. למשל, לקוח במשרד גדול ידרוש לקבל טיפול משותף מספר שתיים או שלוש במשרד. במשרד קטן תרומתך מורגשת ומוערכת, אך חשיפה לתיקים מעניינים ובהקפים גדולים ניתן לקבל רק במשרדים הגדולים.
השאלה באיזה משרד כדאי להיות שותף, היא תיאורטית בלבד, היות והשותפים הבכירים הם המחליטים למי לתת שותפות ומעט הם המקרים שהם נתקלים בסירוב. (ברוב מקרים שהנשאלים סרבו, היו אלה מקרים של עורכות דין שכירות שהעדיפו לשמור על הסטטוס של שכיר עם פחות מחוייבות לפירמה).
ההערכה היא שרק 15% מהשכירים עוברים למעמד של שותפים. הסיבה לכך היא שכמו בכל ארגון, משרד עורכי דין הוא גוף פירמידלי, שבו יש צורך במעט עורכי דין בכירים, שכבה מצומצמת של עורכי דין ברמת הביניים אשר מפקחים על העבודה של הצעירים ושכבה רחבה של עורכי דין צעירים עם מעט ניסיון לצורך ביצוע העבודות השגרתיות. משרד עורכי דין פועל בשיטה דרויניסטית כי עליו לשמור על איזון בין שותפים בכירים, שותפים זוטרים ושכירים. מבנה ארגוני זה הוא הגורם למתיחויות ואינטריגות במשרדי עורכי דין.
מספר תכונות העושות מעורך דין טוב עורך דין מצטיין הראוי לקבל שותפות: יסודיות בהכנת מסמכים ובלימוד תיקים. מדובר ביכולת קוגניטיבית המשלבת שיטתיות ומחשבה אנליטית, יכולת להבדיל את העיקר מן הטפל, תפיסה מהירה ויכולת ניהולית (הכוונה היא לניהול תיק).
לא די אם ניחנת בתכונות אלו. עליך להגיע לתוצאות במינימום זמן. הרי יש המון תיקים ושיטת חיוב הלקוחות מעודדת זריזות.
הכנתך לתיקים מחייבת הכרה יסודית ומעודכנת של הפסיקה. כמו כן, וכתנאי בסיסי, הינך נדרש ליכולת רטורית, הן בכתב והן בע"פ.
יכולת הופעה מחייבת ארגון מעולה של התיק, על כל עובדותיו ומסמכיו, זיכרון טוב, ותגובות מיידיות, עירנות, יכולת תיאטרלית במידה. גלה בקיאות ושליטה מלאה בתחום עיסוקך. עליך להיות בקיא בכל תחומי עיסוקך. שכיר עוסק לרוב בתחומים משפטיים ספציפיים. עליך לחזק את הידע בתחום התמחותך באמצעות קריאת פסיקה וספרים, השתלמויות וכנסים... המעביד לא תמיד מוכן להשקיע בהגברת ידיעותיו של שכיר, מתוך חשש שהוא יעבור למקום אחר, תצטרך לעשות זאת בממונך. למרות זאת, מנחמת העבודה שהידע ילך איתך לכל מקום ואולי זה יקדם אותך.
עם זאת, לשותפים הזוטרים יש לפעמים תחושות קשות: חוסר שיתוף בתהליך קבלת ההחלטות, אחוזים אשר אינם עולים ובכלל תחושת של "תקרת הזכוכית". מסיבות אלו השותפים הזוטרים, המכונים בלעג "השכיר הבכיר", פוזלים לעיתים הצידה ומבקשים להתעניין על אפשרויות במשרדים אחרים או באיתור שותפים להקמת שותפות וכו'. הם נוטים לתאר תחושות של מצוקה, של "עבדות" ולפעמים של ניצול.
"אני חייב לייצר בין 7-6 שעות לחיוב ליום, טען שותף זוטר במשרד גדול, עלי לפקח על עבודתם של שני עורכי דין צעירים בצוות שלי, עלי לסיים כמות גדולה של תיקים בזמן נתון. אין לי חיים פרטיים, אין לי זמן למשפחה, שלא לדבר על זמן לעצמי". במקרים רבים, אין תלונות על השכר כמו על ההקרבה הגדולה שנעשית לטובת ההצלחה המקצועית. ומדובר רק בתחילת המרוץ.
איך מתקבלים לשותפות?
מעטים הם המקרים שמשרד יציע שותפות לפני שהשכיר ביקש. במרבית המקרים, החל מהשנה הרביעית מתחילים עורכי הדין הצעירים ללחוץ ולשאול לגבי קבלתם לשותפות. הרי טבעי שכל אחד ירצה לדעת היכן הוא עומד. לרוב, מתן התשובה מתעכב מספר חודשים, לפעמים הרבה יותר: "צריך לקיים ישיבת שותפים, כעת נכנס תיק ענק ואין זמן לדון בזה וכו", אלו התשובות המתקבלות ע"י השואלים.
במקרים כאלה, ההמלצה היא לדבר על השותפות, לא בצורה אקראית, אלא במסגרת הראויה לכך. אם לא מקבלים תגובה, לא צריך לנדנד, אלא להזכיר את הענין מדי פעם בצורה דיפלומטית.
לקראת קבלה לשותפות: עשה ואל תעשה
הבא לקוחות למשרד
היכולת להביא לקוחות חדשים למשרד או לקבל עבודות נוספות מלקוחות קיימים, היא כשרון מוערך ביותר בכל משרד, הרי שללא זרימה בלתי פוסקת של תיקים, אין למשרד יכולת להתקיים. בפועל, רוב עורכי הדין הצעירים אינם מביאים לקוחות, או שהתיקים שהם מביאים אינם כדאיים למשרד מבחינה כלכלית, והרבה פעמים נדחים. בכל מקרה, שווה להתאמץ ולנסות.
נהג בהגינות
היה הגון ותתנהג באינטגריטי כלפי המעביד. המשרד נותן בך אמון ועליך להיות ראוי לכך. סיפר לי עו"ד ממשרד בת"א שכשהוא נאלץ להגיע לביהמ"ש בנצרת ולהגיע לדיון בשעה מוקדמת, הוא יעשה לאחר מכן קיצוץ בשעות העבודה בתוספת פיצוי. עו"ד בעל משרד סיפר שגילה שאחד מהשכירים הותיקים עובדים במשרד על תיקים משלהם. אחר נתפס בגניבת כסף מלקוח מחשבון נאמנות.
היה אדיב וקורקטי
למרות שלפעמים מרגיזים אותך והדברים מסתבכים או מתעכבים בכלל רשלנות של עובדים אחרים, מזכירות או קולגות, אמור את דברי הביקורת בצורה אסרטיבית, מבלי לפגוע, מבלי לדבר בצורה בוטה. אל תרים את קולך, למרות שאולי השותפים הבכירים בעצמם צועקים. נהג בקורקטיות כלפי לקוחות שלא עשו את מה שהמלצת לעשות, או "פישלו" במתן העדות עבורה הכנת אותם ימים שלמים.
שמור על רכוש המשרד
התייחס לרכוש המשרד כאילו היה שלך. המשרד מוציא הרבה כסף על מחשוב, תכנות, חומרה ותוכנה, ריהוט, ספרות וציוד משרדי ומצפה שתדע להשתמש בהם בצורה מושכלת.
אל תתייחס לעבודה שלך כאל "ג'וב"
עליך לבנות קריירה. אתה משקיע היום לא רק לצורך קבלת שכר אלא על-מנת לבנות מסלול מקצועי שאתה כעת בתחילתו.
אל תופיע לפגישה או למשפט לא מוכן
למרות שאתה עמוס, אל תחפף. קרא את התיקים ביסודיות. ראיתי בבית משפט שופטים ש"יורדים "על עו"ד שאינם בקיאים דיו בפרטי התיק ו/או בפסיקה. כל זה נעשה כנגד עיניהם של הלקוח ושל הצד השני ומשאיר רושם לא טוב עליך ומכתים את שמו של המשרד שממנו אתה בא.
אל תהיה עבד של המשרד או של עצמך
דאג לקחת חופשות מדי פעם, בהן תוכל להתרחק מהלחץ היומיומי. נסה לארגן לעצמך חופשות פעילות במסגרת של ספורט אתגרי: טיפוס הרים, סקי וכו'. עשה ספורט באופן קבוע.
אל תפסיק ללמוד
הקפד ללמוד כל הזמן דברים חדשים, הן בתחומך והן בתחומים אשר יכולים להרחיב את הדעת. העמק את הידע שלך בתחום התמחותך.
התנדב לפעילות מקצועית ו/או קהילתית
קח חלק באחת הוועדות בלשכה. התנדב בארגונים חברתיים/קהילתיים/אידיאולוגיים שבהם תוכל לתרום מכישורך.
למרות שנראה לך שעשית את כל הדברים הנכונים ע"מ להתקבל כשותף, והקדשת לעבודה את מירב שנותיך, אל תיקח ללב אם בסופו של דבר, לא הצלחת. קח בחשבון שלפעמים יש סיבות אחרות שלהן אינך מודע, והן ההמונעות ממך לטפס לשלב נוסף בקריירה המקצועית. קח בחשבון שאולי זה לא אישי ולפעמים הדרך החוצה פותחת פתח להזדמנויות ולאתגרים חדשים.
או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
