לאחר מלחמת לבנון השנייה קבע משרד החוץ את "חיזוק המימד המדיני והטמעתו בבטחונה הלאומי של ישראל" כמטרה ראשונה במעלה לפעילותו. המשרד אף הציב לעצמו יעדים בעיצוב מדיניות החוץ והתכנון האסטרטגי בסוגיות מדיניות-ביטחוניות שעל סדר היום הלאומי, תוך הגברת השימוש היעיל בידע, במומחיות ובמשאבים המצויים במשרד החוץ.
אחד הלקחים, בעקבות
ועדת וינוגרד, היה הצורך בחיזוק החטיבה לתכנון מדיני - אך למרות שהנושא נדון בהנהלת המשרד בפברואר 2009, הדבר טרם בוצע ולא אוישו חמש משרות נוספות שהוקצו לה. החטיבה ניסתה להטמיע את שיטות העבודה שלה בקרב כלל יחידות המשרד העוסקות בתחום התכנון המדיני, ובפרט במסגרת תהליך הערכת המצב השנתית, אולם ניסיונות אלו נדחו בידי חלק מהעובדים.
גורמי מטה נוספים, ובהם האגף לעניינים אסטרטגיים והאגפים המדיניים המרחביים, עוסקים בתכנון אסטרטגי הקשור לעבודה המדינית שנעשית בתחומי אחריותם. ואולם, הנהלת המשרד לא קבעה כיצד יחולקו הסמכויות בינם לבין החטיבה לתכנון מדיני.
בשנת 2008 החלה החטיבה להניע תהליך כלל-משרדי של "הערכת מצב מדינית שנתית", שנועד להציג לפני הנהלת המשרד והדרג המדיני מסמך אינטגרטיבי של עמדת משרד החוץ בסוגיות המדיניות שעל סדר היום הלאומי. התהליך הניב הערכת מצב שהופצה ב-2008 - וזהו. בשנתיים הבאות הערכות המצב לא הופצו ולא אושרו לשימוש. הנהלת המשרד גם לא קיימה את הערכות המצב החודשיות כפי שהחליט המנכ"ל.
תשומות התכנון האסטרטגי של משרד החוץ עדיין אינן מוטמעות כהלכה בתהליכי העבודה של משרד הביטחון קודם להצגתן לפני הדרג המדיני. הניסיון למסד את שיתוף הפעולה בין משרד החוץ לבין אגף התכנון במטכ"ל לא עלה יפה, לאגף אין קצין מטעמו המוצג בחטיבה לתכנון מדיני ואין נוהל מסודר להחלפת מידע ביניהם. ההסבר של צה"ל לתופעה האחרונה: תופעת ההדלפות במשרד החוץ.
משרד
מבקר המדינה סבור, כי מסמך הערכת המצב הוא אמצעי חשוב לצורך שילוב התשומות והתובנות הייחודיות למשרד החוץ בתהליכי קבלת ההחלטות בדרג המדיני. לכן ראוי שהמשרד יתמיד בהפקת מסמך הערכת מצב, תוך שיתוף גופים ממלכתיים רלוונטיים בהערכותיו המדיניות, באמצעות הפצת המסמך לעמיתיו במערכת הביטחון, ויציג את תוכנו לפני מליאת הממשלה ולפני הקבינט המדיני-ביטחוני.
עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
