נציב הסחר האמריקני, רון קירק, הודיע ערב יום הכיפורים (25.9.12), על הסרתה של ישראל מהרשימה המחמירה של המדינות המפרות קנין רוחני, על-פי סעיף 301 בחקיקת הסחר האמריקנית.
כזכור, ישראל נמצאת ברשימה זו שנים רבות, עקב טענות ארה"ב כי רמת ההגנה על קניין רוחני בארץ, בפרט בתחום ההגנה על תרופות מקור, אינה מספקת.
בעקבות זאת, וכחלק ממחויבויות ישראל עם הצטרפותה ל-
OECD, סוכם ב-2010 (באמצעות חילופי מכתבים בין המדינות), על שורה של צעדים אותם התחייבה ישראל לנקוט. ההסכם בנוי משני שלבים: בשלב הראשון התחייבה ישראל להגיש מספר תיקוני חקיקה לדיון בכנסת וכפועל יוצא, תוסר מהרשימה המחמירה; בשלב השני - לאחר אישור החוקים בכנסת - ישראל תוצא מהרשימה בכלל. הודעת נציבות הסחר באה בעקבות סיום ביצוע השלב הראשון של ההסדר.
בעבודה משותפת של משרדי המשפטים, הבריאות, האוצר והתמ"ת, קודמו תיקוני החוקים המתחייבים מההסכם.
התיקון הראשון נוגע לפקודת הרוקחים, באופן שזמן ההגנה על מידע בתיקי רישום תרופות המקור, יהיה מוגן במשך 6 שנים (במקום 5) מיום רישום התרופה לראשונה בישראל, או 6.5 שנים (במקום 5.5 שנים) מיום רישום התרופה "במדינה מוכרת" (על-פי רשימת משרד הבריאות). חקיקה זו עברה בכנסת ביולי 2011.
תיקון נוסף בוצע בחוק הפטנטים, כך שנקבע כי בקשת פטנט תפורסם 18 חודשים ממועד הגשתה לרשם הפטנטים, ויובטח סעד סביר למפר הפטנט (במידה שהפטנט אכן ניתן). חקיקה זו עברה בכנסת ביולי האחרון.
תיקון נוסף לחוק הפטנטים מתייחס לצו להארכת תוקף פטנט לתקופה של עד 5 שנים. חישוב תקופת ההגנה הנוספת נעשה בארץ, באופן ייחודי, בהסתמך ובהתאם לתקופות הגנה נוספות המוענקות במדינות אחרות. עיקר השינוי הוא בכך שכעת הגנה זו תינתן בהסתמך רק על שש מדינות גדולות (ארה"ב וחמש מדינות אירופיות - אנגליה, גרמניה, צרפת, ספרד ואיטליה) במקום בצמוד למדינות רבות נוספות. חקיקה זו עברה בקריאה ראשונה ועתידה לעמוד לדיון בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת בחודשים הקרובים.
ממשרד התמ"ת נמסר כי הם מקווים כי החקיקה האחרונה, שעדיין מונחת על שולחן הכנסת, תעבור במהירות בסתיו הקרוב, ובכך יושלם ביצוע ההסכם כולו וישראל תוצא לחלוטין מן הרשימה. בנובמבר הקרוב תקיים ועדת הסחר של ה-OECD שימוע בו תיבחן עמידת ישראל במחויבות שקיבלה על עצמה בתחום הקניין הרוחני.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
