בנק מזרחי-טפחות התרשל ונהג בחוסר תום לב כאשר הסתמך על חוזה למראית עין שנערך עם קשישה ניצולת שואה וביקש לפנותה מדירתה. כך קובע (9.12.12) שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שלמה פרידלנדר.
מרים בני הייתה בת זוגו של
דוד לוי, נפרדה ממנו ולוי התחתן עם פאינה טשליק (שגם ממנה נפרד מאוחר יותר). כאשר היו לוי וטשליק בני זוג, ביקש לוי לממש את דירתה של טשליק, עליה הייתה משכנתה לטובת מזרחי-טפחות, על-ידי גרירתה לדירתה של בני. לצורך כך החתים לוי את בני וטשליק על חוזה למראית עין לפיו מכרה בני את דירתה לטשליק, וגם החתים את בני על קבלה כאילו קיבלה את התמורה בגין המכירה. על יסוד מסמכים אלו הסכים הבנק לגרירת המשכנתה, וכאשר לא עמדה טשליק בתשלומים בגינה - ביקש הבנק לממש את דירתה של בני.
בני היא קשישה ניצולת שואה, במצב מנטלי עמום, ושאינה יודעת קרוא וכתוב בעברית. לפנים משורת הדין, לטעמו, הסכים הבנק לאפשר לבני להתגורר בדירה עד סוף ימיה בשכירות מופחתת, אך ביקש לקבוע כבר כעת שהוא בעליה. פרידלנדר מעיר, שהוא עיכב זמן רב את כתיבת פסק הדין, שכן הבנק לא ביקש סעד דחוף ופינויה של ניצולת שואה מביתה לא הייתה גם בעיניו משימה דחופה.
פרידלנדר קובע, כי הבנק התעלם משורה של סימני אזהרה שיכלו להעיד שמדובר בחוזה למראית עין ובהטעיה של בני בידי לוי וטשליק. בין היתר, לא נעשה שימוש במנגנון ההגנה על המוכר בדמות העברת התשלום ישירות לידיו, אלא כאמור רק הוצג אישור לפיו קיבלה כביכול בני את התמורה. הבנק היה חייב לוודא שבני אכן קיבלה את התמורה, שכן הוא הסכים לפעול בצורה שונה מן הנוהג הרגיל - אך לא עשה זאת. עוד מעיר פרידלנדר, כי הבנק היה חייב לדעת שיש מקרים בהם מסמכים אינם אמיתיים ובהם "אנשים במצב של חולשה הובאו על-ידי בעלי עניין למשרד כלשהו כדי להנהן מול פקיד או עורך דין, במטרה להפיק לבעל העניין טובת הנאה שיסודה בעושק".
פרידלנדר מוסיף, כי הבנק חסך בעלויות הבדיקה וגילגל את הסיכון על צד שלישי - בני, במקרה זה. הוא מדגיש, כי ניתן היה לבדוק את אמיתות הדברים בשיחה בת מספר דקות עם בני, ולבקש ממנה לתאר בכתב במספר משפטים את מה שהבינה מן החוזה. כך יכולה הייתה להיחשף ההונאה, ואילו הבנק היה מרים את הנטל של נקיטת אמצעי זהירות סבירים למניעת הסיכון. עוד הוא מדגיש, כי חובת הזהירות של מזרחי-טפחות נבעה במקרה הנדון גם מכך שלוי וטשליק היו לווים בעייתיים, והייתה לו גם חובת אמון כלפי בני.
לנוכח כל אלו קבע פרידלנדר, כי הבנק אינו זכאי לקבל את הבעלות על דירתה של בני, וחייב אותו לשלם לה הוצאות בסך 47,000 שקל. את בני ייצגו עוה"ד טוביה מצקביץ ולילך אור, ואת מזרחי-טפחות - עוה"ד אלישע כהן ואמיר דוגין.
