אין תוכנית לפעילות פיננסית בשעת חרום

משרד האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך לא הכינו תוכנית מסודרת ומאוחדת להמשכיות עסקית של הגופים הפיננסיים החיוניים בעת התרחשותו של אסון בקנה מידה גדול. כך אומר (יום ג', 15.10.13) מבקר המדינה, יוסף שפירא.

בין הממונה על שוק ההון ובין הרשות הייעודית לשעת חרום במשרד האוצר אין חלוקה סדורה וברורה של תחומי האחריות לטיפול בהמשכיות העסקית של הגופים המוסדיים. בדומה לכך, בין הרשות הייעודית ובין רשות ני"ע אין חלוקה סדורה וברורה של תחומי האחריות לטיפול בהמשכיות עסקית בבורסה.

אגף שוק ההון ורשות ני"ע דרשו מהגופים שהם מנחים לבנות תוכנית להמשכיות עסקית, אך לא העמידו לרשותם את אבני הבסיס והכלים הנדרשים לשם בנייתה והפעלתה, כגון מידע רלוונטי מתוך תרחיש הייחוס הלאומי, מידע בדבר תעדוף תשתיות חיוניות בשעת חרום ומנגנון יעיל להבטחת יכולתם של ספקים חיוניים לספק לאותם גופים שירות שנדרש במצבי חרום. הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל פעל בעניין זה אך לא באופן שלם.

פעולות משרד האוצר בתחום ההמשכיות העסקית נעשו ללא שיטה סדורה ומתודולוגיה לבניית תוכנית להמשכיות עסקית, והנהלת המשרד לא הייתה מעורבת די הצורך בקביעת המטרות, היעדים ואבני הדרך להשגתם.


תרחישי ייחוס מנוגדים


כמה אגפים של משרד האוצר פעלו בחלק מהנושאים הנוגעים להכנת תוכנית להמשכיות עסקית בנפרד ובמקביל להיערכות הרשות הייעודית לשעת חרום, ובנו תרחישי ייחוס עצמאיים, השונים לעתים מתרחישי הייחוס של אגף החרום והביטחון במשרד, ושלא על-פי ההנחיה שהפיץ אגף זה.

בנק ישראל, משרד האוצר ורשות ני"ע לא דאגו (כל אחד כשלעצמו) לביצוע עבודת מטה העוסקת בעת ובעונה אחת בכל סוגי האיומים האפשריים על הארגון. זאת ועוד, אף שיש זיקה בין הנזקים שסיכונים ממקורות שונים עלולים לגרום, לא גובשה תמונת סיכונים מלאה כדי לאפשר הכנת תוכניות מלאות להמשכיות עסקית ונקיטת אמצעים יעילים להפחתת הסיכונים.

בנק ישראל לא ביצע ניתוח של הנזק העלול להיגרם עקב השבתת פעילויות קריטיות, לפרקי זמן שונים; אגף החרום והביטחון במשרד האוצר הפיץ לאגפי המשרד הנחיה שאינה עוסקת בקביעת יעדי התאוששות; ורשות ני"ע לא קבעה אף היא יעדי התאוששות.


שיקול דעת רחב מדי


תרחיש הייחוס שהכין משרד האוצר עוסק אך ורק במתאר מלחמה ואינו עוסק בסיכונים אחרים כגון רעידות אדמה, מתקפות מקוונות, פיגועי טרור, הצפות, שטפונות והפסקת שירות של ספקי תשתיות חיוניות. כמו-כן לא הוכן תרחיש ייחוס ענפי, העוסק במכלול הגופים בשוק ההון שהרשות הייעודית במשרד האוצר אחראית להיערכותם לפי החלטת ועדת מל"ח (משק לשעת חרום) העליונה.

חלק מההנחיות של אגף שוק ההון ורשות ני"ע לגופים המונחים בתחום ההמשכיות העסקית מבטאות אסדרה המבוססת על עקרונות, המותירה שיקול דעת רחב בידי הגוף המונחה ואינה קובעת כללים מפורטים בדבר דרישות מזעריות. לדעת משרד מבקר המדינה, קביעת דרישות מזעריות היא חיונית לשם הגנה על אזרחים הנזקקים לשירותי הגופים הפיננסיים בשעת חרום.

במשרד האוצר, ברשות ני"ע ובבנק ישראל לא נקבעה שיטה שלפיה יוגדרו יעדי ההתאוששות ורמות השירות הנדרשות מהגופים האחראים להפעלת מערכות המידע בשעת חרום, על סמך ניתוח התשתיות הטכנולוגיות שיידרשו בשעת חרום.

שפירא מסכם: הממצאים שהועלו בדוח זה על התנהלות משרד האוצר, בנק ישראל והרשות לני"ע מעידים על ליקויים, בהיקף ובדרגות חומרה שונים בכל גוף, בתהליך הבנייה של תוכניות להמשכיות עסקית ובחלוקת האחריות לפיקוח על מוכנותם של גופי המערכת הפיננסית למצבי חרום. ליקויים אלה עלולים לפגוע ביכולתם של הגופים להתמודד עם אירועי חרום משמעותיים. נוסף על כך, בכל הביקורות שעשה אגף שוק ההון בגופים המונחים על ידו נמצאו ליקויים בהיערכותם לשעת חרום.

לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שהיקף אחריותה וסמכויותיה של הרשות הייעודית הפיננסית ייקבעו בטרם יתרחש אירוע חרום, שבו עלולים לבוא לידי ביטוי הכשלים העולים ממצב העניינים הנוכחי. מן הראוי שבנק ישראל יפעל לאלתר, בתיאום עם ועדת מל"ח העליונה, להבהרת היקף אחריותה של הרשות הייעודית הפיננסית. לעניין זה, מן הראוי כי תישמע עמדתו של בנק ישראל.