|
|
מהו אחוז תפוחי העץ? [צילום: אנטולי מיכאלי]
|
|
|
|
|
למחוזי בתל אביב הוגשה תביעה ובקשה לאישורה כייצוגית כנגד ויטה פרי הגליל (החדשה) מחולון, אחת מיצרניות קופסאות השימורים הגדולה בישראל; זאת בטענה כי החברה אינה מסמנת את מוצריה בהתאם לדרישות החוק, בכך שהמוצרים הללו אינם כוללים את ציון אחוז הרכיב העיקרי במוצר עצמו, כאשר בסימון של המוצר מופיע אותו רכיב בהדגשה.
לדברי התובע, עמנואל כהן, הוא רכש במספר הזדמנויות שונות ממוצרי ויטה, ביניהם "רסק תפוחי עץ טבעי". במהלך אכילת המוצר הרגיש כי טעמו אינו טבעי כפי שהוא נחזה להיות. התובע עיין ברשימת המרכיבים על-מנת ללמוד על כמות תפוח העץ במוצר וחיפש את אחוז תפוח העץ במוצר, אולם לא הצליח למצוא את המידע המבוקש.
יתרה מכך, לדבריו הופתע לגלות כי המוצר מכיל ויטמין C אשר מוסף באופן מלאכותי למוצר, בזמן שהמוצר נחזה להיות "טבעי". לדברי התובע, גם המוצר האחר שרכש: רסק תפוחי עץ ממותק, מכיל אחוז גדול של מרכיבים אחרים (מלבד "תפוחי עץ"), אולם בהיעדר ציון כמות תפוחי העץ במוצר לא יכול היה לעמוד על כך.
התובע מציין כי מבדיקה של מוצרים דומים המיוצרים על-ידי יצרנים אחרים הופתע לגלות שונות גדולה בכמות תפוחי העץ בה נעשה שימוש במוצר. למעשה הסתבר לו כי קיימת שונות רבה בין הרסקים השונים, הנעה בין תכולה של 72% תפוחי עץ כ-99% תפוחי עץ במוצר.
התובע טוען עוד, כי בעת שימוש במוצרים "שימורי אפונה וגזר", "לקט קפוא אפונה וגזר" גילה כי המוצר אינו מכיל כמות סבירה של גזר ביחס לאפונה וכי גם באותם המוצרים לא מצוין אחוז הרכיבים במוצר. לטענת התובע, בדיקתו העלתה כי בשורה ארוכה של מוצרים המיוצרים ו/או משווקים על-ידי ויטה ו/או עבורה, רשימת הרכיבים לוקה בחסר ולא מתקיימת החובה לציין אחוז רכיב במוצר לגבי כלל המוצרים.
לטענת התובע, בהיעדר ציון אחוז הרכיב במוצר המשווק על-ידי ויטה, לצרכן אין יכולת להשוות בין איכות המוצרים ולהעריך איזהו המוצר העדיף לקנייה והוא נאלץ לבצע את קנייתו "כסומא בארובה", ולבצע רכישה בלתי מושכלת ובלתי חסכונית.
לדברי התובע, ויטה הייתה חייבת להימנע משימוש בשם העלול להטעות את הצרכן וכן הייתה חייבת לציין את אחוז הרכיב העיקרי במוצרים כדי למנוע את הטעייתו של הצרכן. אשר על כן מתבקש בית המשפט להורות לויטה לסמן את מוצריה בהתאם לדרישות החוק ובנוסף להשיב לצרכנים את הסכומים ששולמו על ידם ביתר בעבור המוצרים, דהיינו ההפרש בין עלות המוצר בפועל לשוויו האמיתי, ובנוסף לפצות אותם בגין הפגיעה באוטונומיה. סכום התביעה המצרפי מוערך ב-42 מיליון שקלים.
