לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה תביעה ובקשה לאישורה כייצוגית כנגד סלקום, בטענה לחיוב לקוחותיה המעדיפים לשלם את חשבונותיהם השוטפים באמצעות הוראת קבע, בתשלום חודשי הנקרא: "חיוב בגין תשלום בהוראת קבע" וזאת בניגוד להסכם שבינה לבין לקוחותיה, לדין ולתנאי רישיונה.
לטענת התובע, יורם הופטמן, לקוח של סלקום, בניגוד לגופים אחרים במשק המעודדים דווקא תשלום באמצעות הוראת קבע, החליטה סלקום חד-צדדית לחייב את המשלמים בהוראת קבע, בסכום שהיא לא הוסמכה לגבות מהם לפי ההסכם ביניהם ו\או ללחוץ עליהם לשלם את חשבונם באמצעות כרטיס אשראי.
התובע מציין כי החל בחודש אפריל השנה החל להיות מחויב מדי חודש בסכום קבוע של 6.90 ש"ח בגין "חיוב בגין תשלום בהוראת קבע", כאשר קודם לכן לא חויב בחיוב שכזה. לדבריו, נמסר לו ממוקד השירות של סלקום כי מדובר בחיוב שנועד לשפות את החברה בגין עלויות והוצאות הנגרמות לה עקב גביית חיובי לקוחות בהוראת קבע.
זאת ועוד, טוען הופטמן, כי בעוד שנציגי סלקום מציגים את החיוב כתשלום שנועד להשיב לסלקום הוצאות שיש לה בקשר לגביית חיובים שחייבים לה מנוייה, אזי בפועל גובה סלקום מלקוחותיה סכומים מופקעים העולים במאות אחוזים על ההוצאות הנגרמות לה, אם בכלל, לצורך גביית החיוב בהוראת קבע.
לדברי התובע, באמצעות עו"ד
בן ציון רזניק, גביית חיוב בגין תשלום בהוראת קבע מהווה הפרת הסכם בין החברה לבין לקוחותיה, והדבר סותר את תנאי רישיונה כמו גם את הדין. התובע מציין כי בבדיקה שערך עם הבנק שלו הוא מצא כי הבנק מחייב חברה בסדר גודל כמו סלקום בעמלת חיוב לפי הרשאה בהוראת קבע בסך של כ-1.75 ש"ח לכל היותר.
הופטמן סבור כי לקוחותיה של סלקום זכאים לקבל החזר של "חיוב בגין תשלום בהוראת קבע" ששילמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד ביצוע התשלום ועד למועד קבלת ההחזר. לדבריו, מבלי לגרוע מחובתה של סלקום להמציא פירוט מלא של מספר הלקוחות המשלמים את חשבונותיהם באמצעות הוראת קבע ודמי הגבייה שגבתה החברה, ניתן בשלב זה להעריך כי מאז חודש אפריל השנה גבתה סלקום מלקוחותיה כ-23 מיליון ש"ח כדמי גביית חשבון באמצעות הוראת קבע.
בנוסף לסעד הכספי מתבקש בית המשפט לאסור על סלקום להמשיך ולבות כספים מלקוחותיה בגין תשלום חיוביהם השוטפים באמצעות הוראת קבע.
