תביעה ובקשה לאישורה כייצוגית הוגשה (יום ג', 20.5.14) נגד מפעילי שירותי התחבורה הציבורית בארץ:
אגד, דן, קווים ו
אגד תעבורה, בטענה כי אינן מתחזקות את צי האוטובוסים שלהן כנדרש על-מנת למנוע או לכל הפחות לצמצם את תופעת התלקחויות מנועי האוטובוסים.
במבוא לתביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים באמצעות עוה"ד נועם צוקר ואסף פינק, נאמר כי עניינה הוא במחדל בטיחותי מתמשך וחמור ביותר המעמיד בסיכון ממשי מדי יום ביומו עשרות אלפי נוסעים בתחבורה הציבורית בישראל.
לפי הסטטיסטיקה שבידי התובעים, שנמסרה להם מרשויות ממשלתיות, מדי יומיים וחצי בממוצע עולה באש אוטובוס מלא נוסעים במהלך נסיעתו וזהו עניין של זמן בלבד, וכך על-פי דברי מומחים בדבר, עד שיהיו פגיעות בנפש.
לצד זאת, נאמר בתביעה, מתברר כי האוטובוסים בחלקם הגדול לפחות כלל אינם מתוחזקים כיאות, לא מותקנים בהם מערכות בטיחות מתאימות כדי לטפל במקרה של התלקחות מנועים, והדבר יוצר מציאות בלתי נסבלת בהם חייהם של הנוסעים נמצאים בסיכון של ממש.
לטענת התובעים: מאיר כהן, אופק בירנהולץ, דני קומיסר ומיכאל אידן, נראה כי אין באוטובוסים מתקני מיגון אש מתאימים ואף אם אלו קיימים נראה כי הם לא תיפקדו כיאות או לא יכלו לתפקד עקב התיישנות ובלאי במשך השנים.
בנוסף נראה כי הנתבעות אינן מתחזקות את צי האוטובוסים שלהם כנדרש על-מנת למנוע או לכל הפחות לצמצם את התופעה החמורה המתרחשת כמעט יום ביומו בכבישי הארץ כאשר באוטובוסים עמוסים בנוסעים פורצת שריפה בתא המנוע.
לדברי התובעים, על-פי בדיקתם ניתן למנוע או כל הפחות לצמצם את התופעה המסוכנת של התלקחות האוטובוסים וזאת על-ידי התקנת מערכות כיבוי אש למנוע בעלות של מספר אלפי שקלים לכל אוטובוס או על-ידי בדיקות קפדניות יותר. בוודאי לטענת התובעים ניתן לנקוט באופן מידי בפעולות תחזוקה מתאימות אולם כפי הנראה והנחזה על כבישי ישראל, הנתבעות לא עושות די.
התובעים סבורים כי לא ניתן להסכים עם מצב בו מיליוני נוסעים חשופים לסיכון יום יומי לחייהם כך ממש. לדבריהם לנוסעים בתחבורה הציבורית נגרמים נזקים בלתי ממוניים בדמות עוגמת נפש רבה, תסכול וחרדה עמוקה.
כל זאת כפועל יוצא מאירועי התלקחויות מנועי האוטובוסים הנובעים מכך שהנתבעות אינן מתחזקות כראוי את האוטובוסים ולא מתקינות ציוד מתאים לכיבוי שריפות במנוע ובכך אינן פועלות למניעת הישנות של התלקחות אוטובוסים.
אשר על כן, מתבקש בית המשפט לחייב את הנתבעות לפצות את הנוסעים על הפגיעה באוטונומיה שלהם, ברווחתם, בשלוות חייהם ועל העמדתם בסיכון ממשי לחייהם.
בנוסף להורות לנתבעות להתקין מערכות מיגון מתאימות למניעת התלקחויות ולתקן את הליקויים היצרים את הסיכון להתלקחות האוטובוסים בתוך 90 יום ממועד מתן הצו.
סכום התביעה המצרפי מוערך ב-15 מיליון שקלים.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
