השקר אין לו רגליים, קבעו חז"ל; אבל מסתבר שיש לו, לשקר, ידידים טובים - הפוליטיקאים. הללו מתאמצים להוכיח שאומנותם העיקרית היא האופורטוניזם. הם מנצלים במצח נחושה וללא ניד עפעף את זכרונו הקצר של הציבור, אומרים א' ומתכוונים ל-ב', פועלים בניגוד להצהרותיהם הם, ועדיין מקווים שהציבור ישוב וייתן בהם אמון. ובעצם, למה לא ייתן? הציבור באמת הוכיח שזכרונו קצר משל זבוב, ושאפשר למכור לו שקרים והבטחות לאין גבול – והציבור בטיפשותו קונה הכל, ממש הכל, ואפילו ממשיך לתמוך באותם מאחזי עיניים שצביעותם אומנותם.
מכיוון שכולם כועסים על ישראל ללא סיבה אמיתית, רק מתוך אנטישמיות, לתת את המתנה...
