פרסום של עורכי דין ברשתות החברתיות יהיה בעיקרו לפי הכללים הנוגעים לפרסומם באינטרנט. כך קובעת (יום א', 11.1.15) ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין, בגילוי דעת ראשון העוסק בנושא הרשתות החברתיות.
הוועדה קובעת, כי יש להימנע מעירוב בין תוכן מקצועי לכזה שאינו מקצועי, ולהימנע מפרסום העלול ליצור הטעיה, שידול אסור, פגיעה בכבוד המקצוע או הפרה אחרת של כללי האתיקה המקצועית. הדף או החשבון של עורך הדין ברשת החברתית, יכול לכלול את כל הפרטים המותרים לפרסום באמצעות האינטרנט.
לפי גילוי הדעת, לא ייכללו בדף או בחשבון של עורך הדין כל דברי שבח עצמיים, דברים מטעים או דברים שיש בהם משום שידול. עורך דין רשאי להביא לידיעת חבריו ברשתות החברתיות ידיעות משפטיות, בין אם הוא נוגע אליהן ובין אם לאו. עם זאת, במקרה בו ההתבטאות מביעה את נכונות עורך הדין לקבל על עצמו עבודה או להציע את שירותיו, הוא יזהה את עצמו כעורך דין. בנוסף, על התבטאות כזו לעמוד בכללי הפרסומת הוותיקים החלים על עורכי הדין בכל המדיות.
עוד קבעה הוועדה, כי עורך דין המבקש לפרסם עצמו ברשת חברתית בתשלום, יפעל כך שהפרסום יעשה בצורה המזהה באופן ברור שמדובר בפרסומת, תוך הדגשת המילה "פרסומת" מעל הפרסום, או מילה אחרת הנהוגה כברירת מחדל באותה רשת חברתית (כגון: "חסות" sponserd"" "מודעה" "פוסט ממומן" "פוסט מקודם" וכדומה), ובהתאם לגופן ולצורה שמאפשרת אותה רשת חברתית.
עוד הוחלט, כי עורכי דין המשתמשים ברשתות חברתיות כדי לתקשר עם לקוחותיהם, ישתמשו בממשקי הרשתות המאפשרים שיח בין שני אנשים בלבד, תוך הקפדה שתוכן השיחה לא יפורסם על גבי ממשקים המאפשרים צפייה בו על-ידי ציבור משתמשים רחב יותר, וזאת כדי להבטיח את שמירת החיסיון.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
