"כלל ההוצאה שאומץ על יד הממשלה הקודמת יביא להורדה נוספת ומתמשכת במשקל ההוצאה הממשלתית בתוצר, תוצאה שהיא מנוגדת לצרכי המשק והחברה לאור האתגרים הניצבים בפני הממשלה, ובמיוחד ההתמודדות עם התחומים האזרחיים - עוני, חינוך ובריאות" - כך מעריכים הפרופסורים לאה אחדות, מישל סטרבצ'ינסקי ואביה ספיבק בניתוח שיוצג בכנס השישי של התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר בירושלים בנושא תקציב המדינה של הממשלה החדשה. הכנס, בתמיכת קרן זיידל, יתקיים ביום רביעי, 24 ביוני, במכון ון ליר בירושלים.
משמעות הכללים הקיימים היא ירידה במשקל הממשלה בתוצר ל-38 אחוזי תוצר ב-2019, כאשר ההוצאה האזרחית תתקרב לרמה הנמוכה ביותר בקרב מדינות ה-
OECD. כלכלני ון ליר ממליצים לשנות את המגמה ולשקם את ההוצאה הציבורית תוך החזרתה בהדרגה ל-40 אחוזי תוצר. המלצה זו מחייבת את הממשלה לשנות את כלל ההוצאה ולהעלות את יעד הגירעון בתקציב 2015-16, תוך מיתון ההורדה בתוואי הגירעון לשנים 2017-19.
כלל ההוצאה הקיים מחייב קיצוץ בהתחייבויות הקיימות לצורך כיבוד ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו בעת הרכבת הממשלה בהיקף של כ-9 מיליארדי ש"ח. נוסף על כך פרסם משרד האוצר את היקף ההתחייבויות לשנים הבאות, המסתכם בכ-22 מיליארד ש"ח מעל המותר על-פי כלל ההוצאה הקיים.
תמונה זו מנוגדת לצרכי המשק האמיתיים ואינה מאפשרת יישום תוכניות חדשות. לצורך הטיפול בעוני, שממדיו כפולים מאלה ששוררים במדינות ה-OECD, והטיפול במוקדי המצוקה במערכות הבריאות והחינוך, נדרשת הוצאה של לפחות 13 מיליארד ש"ח בשנתיים הבאות, תוך הגדלת מענקי עבודה, העלאת קצבאות הילדים, טיפול בתחום הדיור, הגדלת קצבאות הזקנה, הוצאה לבתי חולים פסיכיאטריים, קיצור תורים, סיעוד, עידכון סל הבריאות, חינוך חינם לגילאי 4-3 ולימודי ליבה לחרדים(בשיתוף ההנהגה).
ניתן ליישם את התוכנית על-ידי העלאת מיסים בשנים 2016 ו-2017, ועל-ידי עידכון התוואי של הפחתת הגירעון, אשר רצוי שיעמוד על 3 אחוזי תוצר ב-2015 (במקום 2.5 אחוזי תוצר) תוך ירידה הדרגתית של 0.25 אחוז תוצר עד לרמה של 2 אחוזים בשנת 2019. לגבי העלאת המיסים מוצע ליישם את העלאת מס ההכנסה עליה כבר החליטה הכנסת ואשר בוטלה על-ידי שר האוצר לשעבר
יאיר לפיד (3 מיליארד ש"ח) בתחילת 2014, הטלת מס ירושה על ירושות גבוהות (3 מיליארדי ש"ח), ביטול הפטור ממע"מ על תיירות ועל אילת (1 מיליארד ש"ח) וצמצום ההטבות לפנסיה (1.5 מיליארד ש"ח).
כלכלני ון ליר ביצעו הדמיה מקרו-כלכלית של הצעדים המומלצים ומצאו שיישום התוכנית תביא לתוספת תוצר של 0.8 אחוז במצטבר עד שנת 2019; זאת, על-רקע ההאטה בצמיחה בשלושת השנים האחרונות.
הם מדגישים כי בצד הגדלת משקל ההוצאה של הממשלה הרחבה בתוצר, יחס החוב לתוצר ימשיך לרדת גם בשנים הבאות, תוך ירידה נוספת של כ-2 אחוזי תוצר עד 2019. עליית משקל ההוצאה האזרחית יחד עם הורדת היחס של החוב הממשלתי לתוצר מחזקים בו-זמנית את היציבות החברתית והפיסקאלית.
