|
|
ליצמן. לנמק [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
|
משרד הבריאות מציע לקבוע, כי הקצאת הכספים לקופות החולים על-פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תיעשה לא רק לפי מספר חבריהן, אלא גם בהתאם להוצאותיהן הצפויות. לפי תזכיר החוק שהופץ (יום ב', 13.7.15) לקבלת תגובות, התקציב ייקבע גם "בהתאם להוצאות הצפויות של קופות החולים, והיחס בין ההוצאות הצפויות של כל קופת חולים, להיקף ההוצאות הצפוי של קופות החולים האחרות, וכן בהתאם לגורמים או מאפיינים נוספים, המשפיעים על היקף ההוצאה הצפוי של קופות החולים, או על היחס בין היקף ההוצאה של כל קופת חולים, להיקף ההוצאה של קופות החולים האחרות".
|
|
|
|
ה
ממשלה נדרשת לנמק בתוך שבוע בבית המשפט העליון את כהונתו של
יעקב ליצמן כסגן שר במעמד של שר במשרד הבריאות. בג"ץ הוציא (יום ב', 13.7.15) צו על תנאי בסוגיה זו, בעקבות עתירתה של סיעת יש עתיד.
יש עתיד טענה, כי ליצמן אינו יכול להיות סגן שר במעמד של שר, כאשר פורמלית את תפקיד השר ממלא ראש הממשלה,
בנימין נתניהו. ההרכב בראשות הנשיאה
מרים נאור הורה למדינה לנמק "מדוע לא יבוטל המוסד של 'סגן שר במעמד שר' בכלל, ובמשרד הבריאות בפרט, בשל אי-חוקיות". עוד הורה בג"ץ לנמק מדוע לא יבוטל המתווה, אותו אישר היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין, בנוגע לחלוקת הסמכויות בין נתניהו לליצמן, מאחר שלכאורה אין הוא מרפא את חוסר החוקיות שבעצם המינוי.
בדיון שהתקיים בעתירה בשבוע שעבר ציין השופט
חנן מלצר, כי על פניו לא יכול נתניהו לכהן גם כשר קבוע במשרדים אחרים, שכן אפשרות זו אינה קיימת בחוק יסוד הממשלה. יש עתיד הגישה עתירה מתוקנת וביקשה לקבוע בפסיקה שכהונה כזו אינה חוקית. על כך אומר בג"ץ, כי מדובר בסוגיה נכבדה, ולכן ראוי לקבל תגובה מקדמית של המדינה בטרם יוחלט האם להוציא צו על תנאי גם בנוגע אליה.
