מבקר המדינה, יוסף שפירא, ממליץ (יום ב', 20.7.15) להכניס את מחירי הגז הטבעי לפיקוח, כל עוד אספקתו היא מונופול של נובל אנרג'י וקבוצת יצחק תשובה. זוהי ההמלצה העיקרית בדוח המיוחד שפרסם שפירא על הטיפול הממשלתי במשק הגז הטבעי.

המסקנה העיקרית בדוח היא, שלמרות חשיבות הנושא וריבוי המאסדרים (רגולטורים) המטפלים בו - ממשלות ישראל לא השכילו בעשור האחרון לגבש מדיניות אחידה ומסודרת, שתתן מענה לכל הסוגיות הכרוכות בתחום. כך נוצרו חיכוכים בין המאסדרים לבין עצמם ובינם לבין מחפשי הגז. "כל אלה גרמו לעיכובים בפיתוח משק הגז, ואף עלולים למנוע מהמדינה לממש את מלוא הפוטנציאל הטמון במשאב זה", מזהיר שפירא.

לדברי שפירא, "כאשר עוסקים גורמי הממשל במשאב הטבע הגדול ביותר והיקר ביותר שנתגלה מאז קום המדינה, עליהם לפעול בחרדת קודש, ולבחון באורח מעמיק הן את ההשפעות קצרות הטווח ובוודאי את ההשפעות ארוכות הטווח של החלטותיהם ומעשיהם, וזאת בהליך קבלת החלטות סדור, המבוסס על עבודת מטה מקצועית, ובשקיפות ציבורית מירבית".

שפירא קובע: "התנהלות הממשלה על זרועותיה בתחום הגז הטבעי הייתה לקויה ובלתי מגובשת, ומסיבות שונות - שלחלקן תרמה התנהלות הממשלה - נוצר מונופול בתחום זה. הממצאים מצביעים על העדר מדיניות ממשלתית כוללת ושלמה, חוסר עשייה אפקטיבית, פעולה בקצב אטי ואסדרה חלקית, עד כדי ריק אסדרתי בתחומים רבים.

שפירא אומר: "על הממשלה ליצור מנגנון קבוע ומתמשך של תיאום ותכלול, בעל אחריות וסמכות, שיביא את כל המשרדים והמאסדרים לפעולה מתואמת ומשותפת. בנושא כה חשוב על הממשלה להתנהל כתזמורת הרמונית עם מנצח בראשה".

שפירא מציין שני כשלים עיקריים שהביאו ליצירת המונופול של נובל ותשובה. האחד: לא הושלמה קביעתה של מדיניות לפיתוח שדות גז קטנים ובינוניים, שיכולים לתרום לתחרות בענף. הנשי: לא גובשה דרך פעולה למשיכת מפעילים בעלי ניסיון מקצועי מוכח ומשמעותי בתחום גילוי גז טבעי, ואף שניתנו 46 רשיונות חיפוש לשותפויות הכוללות מפעילים אחדים, רק נובל הצליחה לגלות גז טבעי; הדבר מעלה ספק בדבר יכולתם של שאר המפעילים להביא לגילוי גז טבעי. כך נוצרה תלות יתר בהפקת גז משדה אחד, המוזרם בצינור אחד בעל קיבולת מוגבלת, והמשק נותר ללא גיבוי ויתרות באספקת גז טבעי.

שפירא מותח ביקורת גם על הדרך בה גובש מתווה הגז בעבודה בין-משרדית מתחילת השנה. עבודה זו לא הוסדרה באופן רשמי, לא הוגדרו מעמדה, סמכויותיה, מטרותיה, תפקיד השותפים לה, מסגרת אחריותם, לוחות הזמנים לפעילותם, אבני דרך והנושאים שבהם יטפלו. "עבודה בלתי פורמלית העוסקת בנושא בעל השפעות כה ניכרות על כלכלת המדינה ועל רווחת תושביה לעתיד לבוא, עלולה לפגוע ביכולתם של השותפים לה לקבל החלטות מחייבות ולהוציאן מהכוח אל הפועל. היה ראוי אפוא שהעבודה הבין-משרדית תוסדר באופן רשמי ומלא, ותתועד במלואה ובאופן מקיף", הוא אומר.

שפירא סבור, כי לפני אישור המתווה, "על הממשלה לקבוע מנגנוני פיקוח ובקרה אפקטיביים ויעילים על יישומו ועל השגת יעדיו, ולהדגיש כי אם לשיטתה, לא יעמדו חברות הגז בהתחייבויותיהן, אזי הממשלה תוכל לשוב ולבחון את הנושא בהתאם לסמכותה ולנקוט צעדים ככל שיידרשו; זאת על-אף 'פסקת היציבות' הכלולה במתווה, שבה המדינה מצהירה על כוונתה להימנע במשך עשר שנים מביצוע שינויים מהותיים באסדרות שנקבעו".

שפירא מדגיש: "היזמים הפרטיים שקיבלו את רשיונות החיפוש מהמדינה ראויים להערכה על הצלחתם בקידוחים ועל ההישג שהביאו למדינה בגילוי מצבורי הגז האדירים. אין חלילה לראות בהם 'אויבים', והם חלק בלתי נפרד וחשוב ממשק הגז ופיתוחו העתידי. החובה להבטיח משק גז טבעי מאוזן מוטלת על הגופים המאסדרים ברשות המבצעת.

"לנגד עיני הממשלה על זרועותיה צריכות לעמוד המטרות העיקריות האלה: יצירת ביטחון אנרגטי למדינה, יצירת תנאי תחרות, שמירה על האינטרסים של ציבור הצרכנים, הגנה על הסביבה היבשתית והימית, המשך פיתוח השדות שבהם התגלה גז ועידוד קידוחים באזורים נוספים כדי למצות את הפוטנציאל של משאב טבע זה לטובת המשק והחברה בישראל".

שפירא מסכם: "הגז הטבעי הוא אוצר טבע יקר ערך שנפל בחלקנו, ועל רשויות השלטון לפעול בשׂום שכל על-מנת שמדינת ישראל תוכל לממש באופן מיטבי את כל ההזדמנויות אשר נקרות לפתחה. בטוחני כי כל הגורמים הרלוונטיים בעלי הידע והמומחיות ברשות המבצעת ימצאו את 'דרך המלך' שתגשים בצורה המיטבית את האינטרס הציבורי".