"דווקא ישראל, שהיא מדינה שטופת שמש, משתמשת הכי פחות באנרגיה סולארית ובאנרגיות מתחדשות בהשוואה למדינות המפותחות", כך אמר (יום ג', 28.7.15), יו"ר ועדת הכספים, ח"כ
משה גפני (
יהדות התורה) בדיון מעקב על הצורך להאריך את הוראת השעה הקובעת פחת מואץ להתקנים סולאריים ופוטו-וולטאים לייצור חשמל והנחות בארנונה לאותם התקנים.
גפני קרא למנכ"לית משרד הפנים, לנציגי האוצר ומרכז השלטון המקומי, לפטור מארנונה התקנים המותקנים על גגות פרטיים, להאריך את הוראת השעה המקנה הכרה לצורך במס בפחת מואץ וכן לקבוע תעריפי מקסימום בארנונה לגבייה הן מאנשים פרטיים והן מחברות. על גגות מקסימום 60 אגורות למ"ר ובקרקע מקסימום 2.4 שקל למ"ר.
רפרנט אנרגיה באגף תקציבים באוצר, שניר ניב, אמר בדיון כי ועדת השרים הרלוונטית כבר אישרה שהפטור מרישום במע"מ ולא רק ממס הכנסה יהפוך לקבוע. לדבריו, מתקנים קטנים יהיו פטורים מרישום במע"מ עד הכנסות של 18 אלף שקל בשנה. לגבי הפחת המואץ, ציין ניב כי משרד האוצר האריך את התקנות אך העלויות הולכות וטופחות לגבי כל התחום הסולארי ולכן אלה לא יוארכו מעבר ל-2016. "תהיה הסדרה חלופית במקום פחת מואץ", אמר.
מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, איתן פרנס, אמר כי "אנרגיה ירוקה זה אחד הכישלונות הגדולים של מדינת ישראל. חמש שנים שלא מצליחים לקבוע צו ארנונה מוסכם. שום מו"מ, טיוטת תקנות שנחתמה פעמיים ע"י שני שרי פנים אבל שום דבר לא מתקדם".
ראש תחום כנסת ירוקה בכנסת, ד"ר שמואל חן, ציין כי "אנחנו עוסקים בפיקוח נפש ולא בשקל פה שקל שם, אלא לייצור אנרגיה מתחדשת ולהפחית את פליטת הפחמן. יש כאן מדיניות לקחת את החלטת הממשלה שקבעה יעדים ולפעול בדיוק ההפך כדי להרוג סופית את כל הנושא. טועה מי שחושב שהדיון כאן הוא מקומי. כל הפרלמנטים מסתכלים על מה תהיה הרגולציה כאן וזה ישפיע על העולם כולו".
ערן קופל מאיגוד חברות אנרגיה מתחדשת טווה את החזון: "1.5% מהאנרגיה בישראל מופק ממקורות מתחדשים. בשבועות האחרונים ביקרה כאן, השרה להגנת הסביבה של גרמניה, מדינה שבהחלט אינה 'ברוכת שמש', שם 26.5% מהאנרגיה מופקת מאנרגיות מתחדשות. זה יכול לקרות גם כאן".
יועצת משפטית במרכז השלטון המקומי, נועה בן אריה, אמרה בדיון כי הם "לא כופרים בחיוניות של אנרגיות ירוקות. העניין שיש צורך להבחין בין הצרכן הפרטי, בין הגג הקטן של משק בית שבו אין מחלוקת והשלטון המקומי אמר אין לנו עניין ולו לחייב אותם באגורה. אין לנו עניין לחייב בארנונה. יש צורך הדרך להשיג את הפטור. הבעיה עם השטח הגדול - שתעריף המינימום צריך להיות נמוך ותעריף המקסימום לא יכול להיות עשרות אגורות או שניים וחצי ₪". כלכלן במרכז השלטון המקומי, ציון נקש: "לא צריך ללכת לכבשת הרש של הארנונה. יש מתקנים שמוקמים במאות מיליונים ולא יוכלו לשרוד בגלל שקל אחד של ארנונה ל-1 מ"ר?!".