ועדת השרים לחקיקה מצטרפת ליוזמת החקיקה של ח"כ
איציק שמולי (
המחנה הציוני) ושורה ארוכה של חברי כנסת הבאה להגן על צרכנים הנמנים עם אוכלוסיות מיוחדות, בהן אזרחים ותיקים, קטינים, ובעלי מוגבלות נפשית, שכלית או גופנית וכן עולים חדשים (אותם הוסיפה ועדת השרים), אשר התקשרו עם עוסק בעסקה ברוכלות או בעסקת מכר מרחוק, אולם כלל לא בטוח שהבינו ת העסקה כדי שיוכלו להסכים לתנאיה.
מוצע לקבוע כי עסקה כזו תהא ניתנת לביטול במקרה שבו נציג מטעם הצרכן הנמנה עם אוכלוסיות אלו, שהוא קרוב משפחתו, אפוטרופוס שלו או מי שאחראי עליו לפי כל דין, מביע התנגדות לעסקה בתוך חודש ימים מיום שנודע לו על ביצועה, ובלבד שלא עברה שנה ממועד ביצוע העסקה. במקרה זה על העוסק להשיב לצרכן את כספו בהתאם להוראות לפי חוק הגנת הצרכן.
כבר היום קובע החוק כי בעסקת מכר מרחוק על העוסק לשלוח לצרכן בתום עריכת העסקה מסמך גילוי נאות, הכולל פרטים לגבי סוג העסקה שנעשתה, השירות העיקרי ומועדיו, הדרכים לביטול העסקה ועוד. עוד קובע החוק, כי הצרכן יהיה רשאי לבטל את העסקה בתוך 14 ימים מיום עריכתה או מיום קבלת המסמך האמור, בלי שיצטרך לשאת בעלויות הביטול.
למרות חובת הגילוי הקיימת, הגבלת האפשרות לביטול העסקה למשך שבועיים בלבד מיום עריכתה מקטינה את האפשרות שהצרכן יבדוק את פירוט העסקה עם גורם אחר מטעמו ויוודא כי היא אכן תואמת לפרטים שנמסרו לו בעת עריכתה. שמולי אומר כי המציאות מלמדת כי במקרים רבים עסקות מכר מרחוק כמו גם עסקות רוכלות, נעשות מול צרכנים שלא מבינים את תנאי העסקה בשל הצגתה באמצעים שיווקיים בהליך המכירה, וזאת בין אם הם קטינים, קשישים או מי שהם בעלי מוגבלות נפשית, שכלית או גופנית. במקרים אלו, חולפים לעיתים שבועות רבים עד שנציג מטעם הצרכן, כמו קרוב משפחה או אפוטרופוס, יכול לבחון את מסמך הגילוי הנאות שנשלח בסיום העסקה ולוודא כי הוא תואם את הסיכום הטלפוני ואת רצון הצרכן. כך, מתגלים מקרים רבים של קשישים או בעלי מוגבלויות שניצבים בפני חובות כספיים גבוהים מאד, עבור מוצרים או שירותים שהם כלל לא רוצים וכלל אינם מודעים לכך שרכשו אותם.
