תסכול רב אחז בחברי ועדת הכספים (יום ד', 20.1.16) בעת הדיון השני שקיימה הוועדה בנוגע לאי העברת התשלומים הרבעוניים שאמורה להעביר 'החברה להשבת נכסי נספי השואה' ל-11,200 ניצולים שנמצאים במצב כלכלי קשה, אליהם היא מחויבת להעביר את הכספים.
החברה אינה יכולה להעביר את הכספים בשל סכסוך משפטי שיש לה עם חברת 'אוצר ההתיישבות היהודית' ('אוה"ה'), מייסדת
בנק לאומי וכיום מחזיקה ב-4.9% ממניות הבנק. קופת החברה להשבה התרוקנה נוכח סגירתה הצפויה ב-2017 ועתה, ללא העברת כספים מחברת אוצר ההתיישבות שבה יש לה אחזקות בשיעור 25%, אין לה את האפשרות לשלם לניצולים. 'אוה"ה' מבחינתה נמנעת מהעברת הכספים לחברה להשבה מכיוון שהדבר דורש מימוש מניות בנק לאומי שירדו בשנה האחרונה ומימושן העכשווי יסב הפסדים הן לחברה והן לניצולי השואה.
ההפסדים הצפויים של עשרות מיליוני שקלים, נובעים מהפער בין מחיר מניות בנק לאומי בשוק, שכאמור היו בירידה בשנה האחרונה, לבין שווי האחזקות הריאלי של החברה להשבה ב'אוה"ה', הנאמד בכ-200 מיליון שקל. מזה כמה חודשים שמתקיים דיון בנושא בבית המשפט שצפוי להגיע להכרעה בזמן הקרוב.
ההכרעה אמורה לאפשר את העברת הכספים לניצולים, אלא שחברי ועדת הכספים הביעו חשש שההכרעה דווקא תידחה בשל האפשרות שהעניינים המשפטיים עוד יסתבכו ואילו "ניצולי השואה שהולכים ומתמעטים מדי יום", לא יקבלו את הכספים המגיעים להם בדין.
הסכום המלא הנדרש מהחברה כעת עומד על כ-150 מיליון שקלים, כולל את הרבעון האחרון ורבעונים נוספים בהם לא הועברו הכספים לניצולי השואה.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ
משה גפני (
יהדות התורה) קרא לצדדים לקבל על עצמם את הצעת הפשרה של השופטת המטפלת בתיק, דניה קרת-מאיר מבית המשפט המחוזי בתל אביב. הביע תרעומת על-כך שהיועץ המשפטי של החברה להשבה פנה במכתב ליועץ המשפטי לכנסת בניסיון למנוע את קיום הדיון ואמר, כי "אנחנו חיים במדינה דמוקרטית וכל אחד יכול לכתוב מה שהוא רוצה למי שהוא רוצה, אך לא ניתן למנוע קיום דיון בוועדה בכנסת", גפני קבל במיוחד על הניסוח לפיו "חברי הכנסת נושפים בעורפו של בית המשפט בעת שהנושא נדון בו" ואמר: "אפשר לומר את אותו הדבר רק בכיוון ההפוך. לעיני ועדת הכספים עומד רק דבר אחד - לסייע לניצולים להתקיים. אנחנו דורשים להעביר את התשלומים לניצולים באופן מיידי".
לדרוש מהאוצר 150 מיליון שקלים
יו"ר החברה להשבה, מיכה חריש: "יש בכוחה של ועדת הכספים לייצר פתרון באמצעות דרישה מהאוצר להעברת אותם 150 מיליון שקלים שהם תוספת שולית מאוד בתקציב המדינה. לגבי יתרת הכסף, זה ייגמר בבית המשפט".
בדיון הקודם (13.1.16) טענו חריש ונציגי החברה להשבה, כי הבנקים לא מוכנים לתת לחברה הלוואה לצורך העברת הכספים. עתה נבחנה האופציה לקבלת הלוואה מההסתדרות הציונית או הסכמתה לפשרה שהוצעה בעניין ע"י בית המשפט, אלא שנציגי ההסתדרות הציונית, שהיא גם בעלת מניות בחברת הכשרת היישוב, המחזיקה אף היא במניות לאומי, אינם מאפשרים את קבלת הפשרה. מזכיר הנהלת ההסתדרות הציונית, ראובן שלום: "יש פה עניינים עסקיים ובפורום הזה לא ניתן לדבר על זה. אנחנו חושבים שהצעת השופטת לא נכונה".
גפני הביע תרעומת קשה על הדברים של חריש ושל שלום ואמר: "המעורבים בעניינים העסקיים הן חברות ביטוח חזקות, הן לא רעבות ללחם. בית המשפט הציע פשרה ולכן יש עניין לקבל אותה כדי לסייע לניצולים. ללכת לקופת המדינה זה הדבר הכי קל, אנחנו נלך לשם, אך יש כסף שעומד וממתין. הניצולים רעבים ללחם ואתם אומרים אנחנו נמתין לבית המשפט, ויש סיכוי שייפסוק בעוד חודשיים וגם זה לא בטוח. ייתכן שבסוף העניין יידחה בעוד חצי שנה כל הבעיות העסקיות נדונו בבית המשפט והציעה השופטת פשרה שכל הבעיות העסקיות כלולים בפשרה ואם תקבלו את הפשרה הזו הניצולים מקבלים כסף".
חוסר אונים
ח"כ
מרב מיכאלי (
המחנה הציוני): "יש להעביר את הכסף של כל הרבעונים שחסרים. כולם צודקים אך הניצולים כבר חצי שנה לא מקבלים וזה המקרים הקשים ביותר. אני חשה חוסר אונים בנושא. האוצר הקים את החברה הזו בדיוק בשביל הסיבה הזו ולבוא בסוף ולבקש ערבות מדינה, אז האוצר צודק, החברה צודקת וגם אוצר ההתיישבות ובסוף 11,200 נותרים ללא כלום".
בסיכום, שב יו"ר ועדת הכספים גפני וקרא לצדדים לקבל את הצעת הפשרה של בית המשפט לפיה יבוטלו מניות המייסדים של ההסתדרות הציונית בחברת 'אוה"ה' ובתמורה תקבל ההסתדרות הציונית עוד 6.5% בהון המניות, נוסף על ה- 15% שיש לה כיום, ויחולקו רק 75% ממניות בנק לאומי (כ-750 מיליון ₪ וחלקה של החברה להשבה הוא כ-188 מיליון ₪). החברה להשבה השיבה בחיוב על הצעת הפשרה אולם אוה"ה טרם השיבה וכפי הנראה מתנגדת לה. גפני הודיע, כי בכוונתו "להפוך את הצעת הפשרה להחלטת ועדת הכספים והדגיש שוב, כי לא ירפה מהנושא על שהכסף יועבר לניצולים".
