גבריאל הוד טוען (7.4.16), כי פוטר מהמשטרה לאחר תשע שנות שירות משום שהגיש תלונות נגד מפקדיו בנוגע לכשלים משמעותיים, תלונות שהוכחו כנכונות.
הוד מבקש מבית המשפט המחוזי בירושלים להורות למשטרה להשיבו לשירות. בין היתר, הוא אומר, התלונן נגד רב-פקד מוטי שושן, שמאוחר יותר היה האחראי לכשלים במרכז השליטה במחוז ש"י בעת חטיפת שלושת הנערים. לטענתו, הוא פוטר בנימוק של "חוסר התאמה", למרות שאין אפילו פרמטר אחד המצדיק זאת.
לטענת הוד, באמצעות עו"ד ולדימיר פוסטרנק, הוא פוטר על-רקע חשיפת שחיתות ואי הסכמתו לשתוק לנוכח עבירות שביצעו קצינים ששימשו כממונים עליו תוך סיכון חיי אדם ופגיעה בטוהר המידות.
לדברי העותר, התגלו כשלים משמעותיים בתפקודם של הקצינים עליהם התלונן, הוא שהתריע על כך ראשון, אך נזרק בבושת פנים מהמשטרה למען "יראו וייראו" השוטרים הזוטרים מה דינו של שוטר אשר קם ומשמיע קול.
לדברי הוד, הוא התלונן נגד פקד גלעד, בטענה שקיבל טובת הנאה (סחורה ומצרכים שונים) מפלשתינים והכניס צוות לשטחי A לצרכים פרטיים ללא צורך מבצעי, אלא לצורך קבלת טובות ההנאה ורכישותיו הפרטיות, תוך סיכון הצוות. בתלונתו נגד שושן נטען, כי הלה הורה לניידות סיור לדווח הגעה לאירוע מבלי שהגיעו בפועל לשטח, וזאת על-מנת לשפר ביצועים "על הנייר".
הוד אומר כי סגן מפקד מחוז ש"י, תת-ניצב קובי כהן, בפניו התלונן על כשלים במערכת, הורה לרופא המשטרה להוציא אותו לחופשת מחלה כפויה ל-41 ימים מבלי שהרופא סבר שיש הצדקה לכך. לימים התפטר כהן מהמשטרה בשל חשד לקבלת החלטות ב
ניגוד עניינים ולביצוע מעשים בלתי הולמים, הוא מציין. לאחר חזרתו מחופשה זו, טוען הוד, הוא המשיך לסבול מפגיעה והשפלה מצד מפקדיו, ונעשו ניסיונות בלתי פוסקים ליצר תמונה שלילית עליו, שלימים הביאה פיטוריו. טרם הוגשה תגובת המשטרה.
