פוגלמן רומז: בר ילך לכלא אם ערעורו יידחה

הרשעתו של צבי בר מבוססת על מעט מאוד ראיות נסיבתיות ועל שלילת גרסת ההגנה משום שאינה שוללת את עמדת המדינה. כך טוען (יום ב', 18.7.16) עו"ד נבות תל-צור, סניגורו של ראש עיריית רמת גן לשעבר, בפתח הדיון בערעורו. תל-צור חותר, על-פי תחילת דבריו, לזיכויו של בר מחמת הספק, בנימוק שגרסתו סבירה כמו זו של המדינה.

בר נדון לחמש וחצי שנות מאסר לאחר שהורשע בקבלת שוחד, נקנס ב-1.5 מיליון שקל ונקבע שיחולט ממנו רכוש בשווי של מיליון שקל. בר הורשע בארבע עבירות של קבלת שוחד בסך 1.9 מיליון שקל משאול לגזיאל, עמנואל ארביב, חיים גייר ודוד לוי; שתי עבירות של הלבנת הון בשל קבלת השוחד בפרשת בית ליר אור ובפרשת גבעת נפוליאון; עבירה אחת של מרמה והפרת אמונים בפרשת מגדל התמרים; ארבע עבירות של העלמת הכנסות; שיבוש מהלכי חקירה בנוגע לחקירת פרשת גבעת נפוליאון.

לדברי תל-צור, "בר לא יכול היה לרצות את בית המשפט קמא; כל מה שעשה או לא עשה - היה לרעתו". הוא תקף את פסק הדין של השופט המחוזי צבי גורפינקל: "התמיהות וחוסר ההיגיון של פעולות הנאשם הם מרכיב דומיננטי בהרשעה", וזהו עולם פלילי חדש שאין להגיע אליו.

על עונשו של בר אמר תל-צור, כי הוא שקול למאסר עולם ונוטל ממנו את כל חסכונות חייו. הוא טען, כי יש להשוות את עניינו של בר לזה של אורי לופוליאנסקי, אשר בערעור בפרשת הולילנד נדון לשישה חודשי עבודות שירות. פוגלמן השיב, כי מדובר בעבירות שונות לחלוטין, ואם הרשעתו של בר תיוותר על-כנה - הרי שמתחם העונש קרוב בהרבה לזה של אורי שטרית (שבע שנות מאסר).

השופט יצחק עמית אמר, כי אינו מבין את קו ההגנה לגבי הכספים שקיבל בר מארביב בלונדון, שכן לא ברור מהיכן חשב בר להחזיר את היתרה (לאחר שהחזיר מחצית) אם היה מדובר בהלוואה בלבד. תל-צור השיב, שהיתרה הוחזרה אחרי פתיחת החקירה. עמית הוסיף, כי אפילו אם כאשר ניתן הכסף לעו"ד מוטי גלוסקא (מקורבו של בר שהודה בסיוע למתן שוחד) לא הייתה הכוונה לתת שוחד לבר, הרי שכאשר יתרת ההלוואה נפרעה - לשיטת ההגנה - בידי ארביב, עדיין מדובר בשוחד.

על פרויקט מגדלי התמרים אמר פוגלמן, כי "לא רואים דברים כאלה" - הן בשל התוספת העצומה של זכויות בנייה באזור של בנייה נמוכה, והן בשל התנגדות הגורמים המקצועיים להיתר שדחף בר. תל-צור השיב, שבסופו של דבר אישרה הוועדה המחוזית את הפרויקט, ושאין קשר עובדתי בין הפרויקט לבין 5% שקיבל בר בחברה שבה היה שותף היזם לגזיאל. עמית אמר, שנורמות ההתנהגות של בר היו "כמעט בלתי נתפסות", גם אם שמים בצד את העבירות בהן הורשע. תל-צור הסכים, אך אמר שלא מדובר בעבירה פלילית.

פוגלמן הקשה: "השאלה היא האם לא צריך לראות את האפקט המצטבר של ההתנהגות בחיי אותו פרויקט", כאשר יואב בר קיבל 20% ממניותיה של חברה אחרת בה היה שותף לגזיאל. "קשה לראות איך לא מבינים שזה קשור". תל-צור השיב, שמדובר באירועים שהתרחשו בהפרש של שנתיים ולכן אין קשר ביניהם. פוגלמן: "זה היה זמן קצר מאוד אחרי מתן תוקף לתב"ע". תל-צור טען, כי מדובר היה בטובה שנעשתה לבנו של בר לאור הידידות בין אביו לבין לגזיאל, וכי הכוונה הייתה שיואב יעבוד למרות שבפועל הדבר לא התרחש.