בג"ץ דחה (יום ב', 12.9.16) עתירה שביקשה למנוע את היישום בישראל של חוק FATCA האמריקני למאבק בהלבנות הון, ובמרכזו - מסירת מידע לשלטונות ארה"ב על אזרחים אמריקניים המנהלים חשבונות בנק בישראל, וגם מידע בכיוון ההפוך.
השופט
מני מזוז אמר בדיון לעותרים, אגודת רפובליקנים מחו"ל בישראל ועו"ד רינת שרייבר: החוק "רק נותן כלי בידי מדינת ישראל למוסדות הפיננסים לאכוף את החוק שאתם חייבים בו ממילא, החוק האמריקני. אתם חייבים לציית לו, גם בלי החוק בארץ וגם בלי ההסכם. זה סוג של הסכם לעזרה משפטית בין מדינות, שמאפשר לכל מדינה לאכוף את חוקיה גם בטריטוריה של מדינה אחרת. מי שלא מתאים לו, יכול לבחור את דרכו.
"זה עוד מעבר לכך שקשה לחשוב על תכלית יותר ראויה מאשר חוק זה, שלא עומד בפני עצמו אלא מתחבר לשורה ארוכה של מהלכים ב-ב-20 השנה האחרונות שנועדו להילחם בהון שחור, העלמות מס, פשיעה בינלאומית, וכולן קשורות אחת לשנייה, כולם מחייבים דיווחים שכולם פוגעים בפרטיות.
"מה לעשות? בחיים המודרנים הפרטיות מאוד מוגבלת. האלטרנטיבה לפרטיות זו פשיעה מכל הסוגים. אין בכך שום חידוש, הדבר היחיד הוא שזה יהיה מוסדר בחוק ומנגנונים אחרים. זה כמו פגיעה ב
חופש העיסוק, תמיד יש צורך ברשיון רגולציה ופיקוח. יש הרבה פגיעות בקניין, חופש העיסוק ופרטיות, כי בלי זה החברה המודרנית לא יכולה לתפקד".
מזוז ציין, כי 100 מדינות הצטרפו לאכיפת FATCA, והכל מבינים את חשיבותו. "נכון שזה חוק שהוא חסר תקדים קצת התנגדו בהתחלה אך לאט-לאט כולם מבינים כי אין מנוס. השאלה היא: איזה טענה משפטית יש כאן? זו לא תכלית ראויה?".
ההרכב בראשות הנשיאה
מרים נאור דחה את העתירה, לאחר שהעותרים לא נענו להמלצת השופטים למשוך את העתירה, והודיע שימסור את נימוקיו בהמשך. בג"ץ נתן תוקף של פסק דין להתחייבות המדינה, לפיה "לא יימסר מידע לידי הרשויות האמריקניות לגבי מי שחשבונו סווג כבר-דיווח וטרם עברו 30 ימים מעת שהודע לו על כך, או לגבי מי שנמסרה לו הודעה כאמור, אך העלה השגות לגביה - כל עוד לא ניתנה לו תשובה על השגתו". בהרכב ישב גם השופט
חנן מלצר.
את העותרים ייצגו עוה"ד מרק צל ונעם שרייבר; את המדינה ייצגו עוה"ד יובל רויטמן ויונתן ציון-מוזס; את הכנסת ייצג עו"ד גור בליי; ואת איגודי הבנקים וחברות הביטוח - עוה"ד
מיכאל גינסבורג,
עופר חנוך ולוני בכר.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
