במסגרת הכנת החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות לקראת קריאה שנייה ושלישית, אישרה (יום ד', 14.12.16) וועדת הרפורמות את סעיפי הצעת החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל. הרפורמה ההיסטורית תאפשר, לראשונה מקום המדינה, הזדמנות אמתית לשבירת קרטל הבנקאות.
במהלך דיוני החוק אושר התיקונים הבאים:
להלן עיקרי השינויים בחוק:
1. נתח השוק של כל אחת מחברות כרטיסי האשראי לא יעלה על 52% בהשוואה ל-40% בהצעת החוק המקורית. לחברות כרטיסי האשראי לא יהיה נתח שוק מובטח כך שרמת התחרות תגבר. כמו-כן, נקבע שהבנקים יקיימו הליך תחרותי לטובת הלקוחות בעניין בחירת חברות כרטיסי האשראי.
2. הפחתת מסגרות האשראי ב-50% תהיה מסכום של 5,000 ₪ ומעלה. זאת במטרה לא לפגוע באוכלוסיות חלשות יחסית. מסגרות האשראי ירדו תוך 4 שנים ולא תוך שנתיים (כיון שהחברות יכולות להימכר בתקופה של עד 3 שנים).
3. במסגרת החוק, חרף התנגדות בנק ישראל, נקבע שיושק ממשק טכנולוגי (Read Only), לפיו חברות יוכלו בהסכמת הלקוחות לאסוף מידע בגין הריביות והעמלות המשולמות על ידיהן במטרה להציע להם חלופות תחרותיות יותר בבנקים אחרים. ממשק טכנולוגי זה הוא מחולל תחרות חיוני בין הבנקים הקיימים לטובת הלקוחות.
4. על-רקע היותם של שירותי המחשוב חסם כניסה לגופים חדשים, נקבע בחוק שבנקים יוכלו למכור שירותים אלו לגופים בנקאיים אחרים. כמו-כן, על-רקע החשש שמא הבנקים ימנעו ממכירת שירותי המחשוב, בידי שר האוצר תהיה האפשרות לאחר 18 חודשים מיום אישור החוק ככל שישתכנע שלא התפתחה תחרות למכור שירותים אלו במחיר שיקבע. כמו-כן, משרד האוצר יתחייב תוך 9 חודשים להכין מכרז להקמת תשתית מחשוב לאומית.
5. במסגרת התיקונים לחוק בוצע תיקון עקיף לחוק המשכון, שיאפשר מתן שיעבוד שני. תיקון זה נועד לתת ללקוחות הבנקים גמישות גדולה יותר בקבלת הלוואות, כאשר שווי הנכס גבוה משמעותית מסך ההלוואה. זכות הלקוח למתן שעבוד שני תהיה במועד קבלת הלוואה חדשה או במועד חידוש הלוואה קיימת.
6. חברות כרטיסי האשראי יוכלו לעשות שימוש בכל המידע שהיה ברשותם טרם המכירה, בשונה מהצעת החוק המקורית בה היקף המידע היה מוגבל. המידע הוא נכס מהותי עבור חברות האשראי הנמכרות ולקוחותיהם, שכן על בסיסו התמחור הצעות האשראי יהיו מותאמות באופן מיטבי.
7. אושרו ההוראות לכניסת מאגדי אשראי במטרה להפחית את עמלות הסליקה לעסקים הקטנים והבינוניים. כמו-כן, מאגדי האשראי שפעלו עד היום בשוק הישראלי עבדו מול עסקים שהיקף המחזור השנתי שלהם הוא עד 50 אלף ₪. בעניין זה הובהר על-ידי רשות שוק ההון ובנק ישראל שהרף הרלוונטי הינו כמוגדר על-פי כללי
הלבנת הון שהינם גבוהים משמעותית, באופן שירחיב את מספר העסקים שיוכלו לעבוד באמצעות מאגדי האשראי.
8. במטרה להקל על לקוחות במעבר בין גופים פיננסיים, נקבע שאחריות על העברת הוראות הקבע של הלקוח תוטל על הגוף הפיננסי שאליו עובר הלקוח.
9. נקבעו הוראות בעניין סולק מתארח, על פיהן יחויב סולק קיים להתקשר עם סולק חדש באופן שיאפשר לו לתת שירותי סליקה לבתי עסק. התיקון נעשה על-רקע הריכוזיות בשוק הסליקה בו פועלים 3 שחקנים בלבד, כאשר עמלות הסליקה לעסקים הקטנים והבינוניים גבוהה בכ-80% מהעסקים הגדולים. בנוסף נקבעו הקלות לפעילות מאגדי אשראי, באופן שיפחית את עמלות הסליקה עבור עסקים קטנים.
10. חברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים) תוכל לשמש פלטפורמה לכל השחקנים הקיימים, ולאלו שיכנסו בעתיד. על-פי המתווה, שיעור האחזקה של הבנקים הקיימים בחברת שב"א, לא יעלה על 10%, אלא במקרים בהם הסכימו שר האוצר ובנק ישראל שהדבר הינו חיוני. הירידה בשיעורי האחזקה של הבנקים תהיה תוך ארבע שנים מיום תחולת החוק.
בדיוני הוועדה הוחלט להכניס תיקונים מהותיים בשוק הסליקה שלא נכללו במסגרת הצעת החוק במקור. בעניין זה התייחס ח"כ
אלי כהן: "הריכוזיות בשוק הסליקה בה פועלים 3 שחקנים בלבד, פוגעת בעסקים בכלל וביוקר המחיה בפרט. העסקים הקטנים והבינוניים משלמים עמלות סליקה הגבוהות בכ-70% מאלו של העסקים הגדולים, כאשר עלויות עמלות הסליקה מגיעות לעיתים לכדי 20% מהרווח. התיקונים בחוק נועדו להקל על העסקים ולסייע בהורדת יוקר המחיה".
סוגיה נוספת שעלתה במסגרת דיוני הוועדה הייתה ההגנה להן זוכות חברות כרטיסי האשראי שעל-פי "חוק ישראכרט" חברות אשר להן נתח שוק הקטן מ-10%, אולם אמריקן אקספרס היא חלק מקבוצת ישראכרט ודיינרס הינה חלק מקבוצת ויזה ונתח השוק המצרפי שלהן גבוה משמעותית מ-10%. בוועדה נטען כי הגנה זאת מנוצלת על-ידי החברות אמריקן אקספרס ודיינרס לגבות עמלות סליקה גבוהות וחריגות. על-אף שהנושא לא נדון בהצעה המקורית, החליטה הוועדה לפעול לתקנו והוא יפוצל מהחוק הכולל במטרה לתקן את העיוות. על-רקע החשש שמא החברות באותה קבוצה יפעלו לתאום קביעת שיעורי העמלות, דרשה הוועדה מבנק ישראל שיפעל להבטיח כי למעט התפעול מערך השיווק מול העסקים יפעל בנפרד.
עוד סוכם שבנק ישראל יגדיר עד סוף השנה הוראות ברורות למניעת
ניגוד עניינים בין הבנקים לחברות כרטיסי האשראי שאמורות להימכר וזאת לתקופת הביניים שבין כניסתו של החוק לתוקף עד למכירת השליטה בחברות כרטיסי האשראי.
נגידת בנק ישראל ד"ר
קרנית פלוג הביעה התנגדות להצעת החוק בנוסח שנדון היום בוועדה. הנגידה אמרה היום לחברי הכנסת לפני ההצבעה על אישור החוק "קידמנו ביחד רפורמה מאוד משמעותית ונרחבת, שגובשה בהסכמה לאחר כשנה של דיונים. בנק ישראל מוביל וימשיך להוביל את הרפורמה הזו, במקצועיות, ביושרה, ומתוך ראיית טובתו של הציבור הרחב בלבד. למעשה, בנק ישראל כבר נקט בצעדים משמעותיים מאוד כדי להתחיל ליישם את הרפורמה, חלקם עוד לפני שוועדת שטרום סיימה את עבודתה.
בחקיקה הנוכחית (לגבי השיתוף במידע פיננסי) אתם עלולים, במחי אצבע, ומבלי שאפשרתם לגורמי המקצוע אפילו את החודשיים שביקשנו כדי לבחון את הנושא ולהביא לכך שמאגר נתוני אשראי, שיוקם במאמץ אדיר ובממון רב, יהיה פיל לבן. זאת, כאמור, מבלי שמי מאיתנו יודע להגיד כיום האם מודל אחד עדיף על השני, וגם מבלי שניתנה הדעת במידה מספקת לסוגיות שונות של פרטיות והגנת המידע שעליהן דנה ועדת הכלכלה במשך חודשים רבים באשר לחוק נתוני אשראי.
לסיום אמרה פלוג "ברצוני להתייחס לאופן שבו חלק מכם התייחס לעובדי בנק ישראל במהלך הדיונים. השתלחות בהם, כשהם אומרים משהו שאינכם רוצים לשמוע, אמירות פוגעניות ומעליבות, הרמת קול - כל אלו אינם לכבודה של הכנסת ולכבודכם. אני מציעה לכם לתת את דעתכם על כך.
ח"כ אלי כהן הגיב לדברי הנגידה ואמר "מטרת החוק נועדה להגביר את התחרות, ובהתאם לכך אופי התיקונים שבו". ח"כ כהן ציין כי רשות שוק ההון מקדמת מהלכים מהותיים לטובת חברות הביטוח כדוגמת קרן פנסיה, ברירת מחדל, מנוע השוואת מחירים ועוד. אולם לא ניכרת פעילות דומה עבור לקוחות הבנקים ע"י בנק ישראל וע"כ ההתאמות חיוניות. סוגיית פיקוח מוצרים אלו תהיה ע"י רשות שוק ההון והוראות הגנת הפרטיות יקבעו ע"י משרד המשפטים. לעניין ההתייחסות לעובדי בנק ישראל, ח"כ כהן הסכים עם הערת הנגידה וציין שיש לכבד את עובדי המגזר הציבורי באשר הם.
נציג בנק ישראל ביקש להסיר מהצעת החוק את הסעיף העוסק בסנקציות פליליות כנגד הבנקים. עו"ד
דרור שטרום התנגד להסיר את הסנקציות הפליליות ואמר "זה לעשות צחוק מהרפורמה. לא יכול להיות שנבצע רפורמה בת מאות מיליארדים, ולא יהיה בה סנקציות. ח"כ
חיים ילין התייחס לסנקציות ואמר כי לא ייתכן ששודד בנק יכול שיישפט לעשרות שנים בכלא, לעומת בעלי תפקידים בבנקים שיצאו נקיים מכל עונש.
לינור דויטש - הלוביסטית הציבורית הראשונה, לובי 99: "לאורך כל חודשי הדיונים בוועדה ראינו עשרות לוביסטים המסחריים הטילו מצור על דיוני הוועדה - לפני ומאחורי הקלעים. בדיון האחרון ישבו באולם לא פחות מ-26 לוביסטים, שפעלו ללא חת לייצג היטב את האינטרסים של הבנקים ושל בעלי ההון. אני גאה במאבק שניהלנו, המוכיח כי ניתן להשתמש בכלים של לובי במטרה לקדם ולהבטיח את האינטרס הציבורי".
ברק גונן - צדק פיננסי: "הצלחנו להכניס לחוק המלצות מרכזיות של ועדת שטרום שלא היה להם זכר בנוסח הראשון. כגון הקמת תשתית מחשוב בנקאית שתשרת בנקים חדשים, מתן יכולת לעסקים להתמקח על הריביות. ההישג הבולט הוא שתוקם ועדת יישום שתפרסם, כפי שדרשנו, יעדים להגברת התחרות. אנחנו נעקוב מקרוב אחרי היעדים ונוודא שלא יעבדו על הציבור".
