כשישבתי לי, באחד מן הבקרים הרגועים הללו שנטלתי לי - מנת מחטף - מחיי העבודה והחברה הסוערים והטורדניים שלי, ב"קפה האהל" של אמיר, הממוקם, בדיוק, מול מה שהיה פעם "תיאטרון האהל", עלו בי מחשבות והרהורים על תפקידה ומהותה של העיתונות. חשבתי לי על מהותה של העיתונות, שבעבר הרחוק ראו העוסקים בה, קרי, ציבור העיתונאים, שליחות וייעוד של ממש, לעסוק בה, מעשה של יום יום ושעה שעה.