חברת ביטוח האשראי הבינלאומית COFACE מעלה את דירוג האשראי של ישראל לרמה של A2 - LOW (במקום A3 עד כה) בסולם של A-E. הדירוג של ישראל כעת הינו בדומה להולנד, קנדה אוסטרליה ובלגיה.
ב-Coface מציינים כי נתוני המאקרו של ישראל הינם מהבולטים במדינות המערב בשנה החולפת ומשקפים בין היתר צמיחה חזקה, אבטלה נמוכה ועליה בשכר, אינפלציה נמוכה, עליה בהשקעות, ירידה מתמשכת ביחס החוב־תוצר, תעשיית הייטק חזקה ועוד.
כלכלני החברה מעריכים כי התרומה מהיצוא תישאר מתונה בשנת 2017 וזאת בשל תחזית הצמיחה האיטית בארה"ב ובגוש היורו - יעדי הייצוא המרכזיים של היצואנים הישראלים. מעבר לכך קיימת השפעת היחלשות הביקושים העולמיים בתחום היהלומים, כמו גם לחצים כלפי מעלה על השקל המפחיתים את הכושר התחרותיות של היצוא הישראלי. בנוגע לרמת האינפלציה, ב-Coface אומרים כי האינפלציה השלילית שנרשמה בשנת 2016 הייתה תוצאה של גורמים חיצוניים ובפרט של ירידת מחירי נפט. התגברות הפעילות בשנת 2017 והעלייה ההדרגתית הצפויה במחירי הנפט תוביל לעלייה איטית ברמת המחירים הכללית.
בנוגע לגירעון בתקציב המדינה, ב-Coface מעריכים כי הגירעון בתקציב צפוי להתרחב בשנת 2017, בעיקר בגלל הוצאה ציבורית מוגברת בתחומים כגון דיור, בריאות ותחבורה, כאשר הקואליציה מתכננת טיפול בסוגיית השוויון באמצעות גידול בהוצאות חברתיות. הוצאות ביטחון תישארנה גבוהות בשנת 2017. הכנסות ממסים עלולות לקטון מעט כתוצאה מהפחתות המיסים המתוכננות על-ידי הממשלה שמטרתן להגביר את הצריכה וכן לקצץ במס חברות כדי לעודד השקעה חדשה, במיוחד במגזר ההיי-טק. בחברה מעריכים כי הגידול הצפוי בצמיחה יקזז חלקית את קיצוצי המיסים הללו.
בנוגע לבחירתו של
דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב, ב-Coface אומרים כי בחירה זו צפויה להוביל לשיפור ביחסי ארה"ב-ישראל אשר התדרדרו משמעותית בעיקר לאחר חתימת ההסכם על תוכנית הגרעין האירנית. עם זאת, בחברה מתריעים כי בשל הקפאת תהליך השלום עם הפלשתינים, שאינו צפוי לעמוד במוקד סדר יומו של הנשיא האמריקני, לא ניתן לשלול סכנת הסלמה נוספת ברמת האלימות.
בנוגע לסיכונים הצפויים למשק הישראלי, כרמינה מנדולה, מנכ"ל Coface ישראל מצביע על שניים מרכזיים:
צמיחה: מאחר שביצועי הצמיחה הגבוהים מהצפוי בשנת 2016 נבעו בחלקם מגורמים חד-פעמיים, הצמיחה הכלכלית תרד מעט ב-2017. למעשה, הצריכה הפרטית ללא מוצרים בני קיימא גדלה ב-0.9% בלבד, על-פי נתוני בנק ישראל. מאידך-גיסא, עלה המדד המשולב של המשק בחודש ינואר ב-0.2%, דבר המצביע על כך ששיעור הצמיחה המובהק לא יימשך ברבעון הראשון של שנת 2017.
מטבע חזק: השקל התחזק השנה ב-4.5% מול הדולר לרמה של 3.67, הרמה הגבוהה ביותר מאז אוקטובר 2014, והוא גם מרחף בשיא של 15 שנה מול היורו. עם עליית השקל, התערב בנק ישראל בשוק וקנה 2.6 מיליארד דולר במט"ח במחצית השנייה של שנת 2016 ועוד 50 מיליון דולר בינואר. אירופה וארצות הברית הן שותפות הסחר העיקריות של ישראל והיצוא העיקרי של ישראל כולל אבנים יקרות, מתכות, מכונות וציוד, מוצרים פרמצבטיים ודשנים ואלקטרוניקה. השקל יהיה יקר יותר, בעיקר עבור יהלומים שסובלים גם מהביקוש העולמי החלש. מצד שני, מטבע המקומי חזק יאיים על היצרנים המקומיים אשר יצטרכו להתמודד עם סחורות מיובאות זולות יותר.
לסיכום, כותבים ב-Coface, החוזקות של המשק הישראלי נובעות מתעשיית ההיי-טק המפותחת ומכח העבודה המיומן, מהתמיכה הפוליטית והכלכלית האמריקנית ומרזרבות הגז הטבעי. החולשות, לעומת זאת, נובעות מחוסר היציבות הפוליטית המובנית בישראל, קיפאון בתהליך השלום בין ישראל והפלשתינים ומרמה גבוהה יחסית של חוב ציבורי.
