|
|
לחינם יש יתרונות וחסרונות [צילום: מרי אלטפר/AP]
|
|
|
|
|
|
|
במקומות בעולם בהם הופעלה תחבורה ציבורית בחינם, מתן השירות בחינם העלה את מספר הנוסעים בשיעור שבין אחוזים בודדים למאות אחוזים. זאת, במקביל להפחתת מספר הרכבים הפרטיים על הכביש. עם זאת, לפחות בחלק מהמקרים מרבית המשתמשים שנוספו לתחבורה הציבורית היו מי שעד אז הלכו ברגל או השתמשו באופניים, ולא משתמשים ברכב פרטי. כך עולה ממסמך שחיבר החוקר אהוד בקר ממרכז המחקר והמידע של הכנסת.
מרכז המחקר והמידע מונה מספר דוגמאות למקרים בהם הצעת שירות תחבורה ציבורית בחינם הופסקה מכיוון שהביאה לעלייה במשחיתנות (ונדליזם) ובהתנהגות אלימה או בריונית של חלק מהנוסעים, לעלייה במספר הנוסעים מקרב חסרי בית ומקבצי נדבות ולגידול משמעותי בצפיפות. שינויים אלו הרתיעו נוסעים אחרים מלהשתמש בתחבורה הציבורית, והשבת גביית תשלום עבור הנסיעה - גם אם מופחת - נמצאה כאסטרטגיה המונעת אותם.
האפשרות של תחבורה ציבורית בחינם נועדה במידה רבה לעודד מעבר מרכב פרטי לתחבורה ציבורית, לצורך הפחתת העומס על הכבישים וזיהום האוויר שנוצרים מהשימוש בתחבורה הפרטית. עם זאת, תחבורה ציבורית בחינם מושכת אליה גם את הולכי הרגל ורוכבי האופניים, שעוברים להשתמש בה במקום ללכת ברגל או לרכוב על אופניים. על פניו מדובר בשינוי שאינו נראה כרצוי, היות שהליכה ורכיבה נתפשות כבריאות יותר ומזהמות פחות מנסיעה באוטובוס. אדרבה, המעבר של אנשים אלו לשימוש בתחבורה הציבורית עלול להגדיל את זיהום האוויר והעומס בכבישים, מכיוון שיהיה צורך להגדיל את היקף השירות ולהוסיף אוטובוסים על-מנת לשרתם.
ניתן לראות שבערים טאלין (אסטוניה) וטמפלין (גרמניה), עם הפיכתה של התחבורה הציבורית לשירות הניתן בחינם, עיקר המעבר אליה היה של הולכי רגל ורוכבי אופניים ולא של משתמשים בתחבורה פרטית.
במחקרים שבדקו האם הצעת תחבורה ציבורית בחינם לזמן מוגבל - למשל חודש או שנה - גורמת לנהגי רכבים פרטיים לעבור לשימוש קבוע בתחבורה ציבורית נמצא כי האפשרות להשתמש בה חינם אומנם גרמה לבעלי רכב פרטי להתנסות בתחבורה ציבורית, אולם המעבר שלהם לעשות שימוש בתחבורה ציבורית גם לאחר סיום הזמן המוגבל בו השירות הוצע בחינם, היה תלוי בגורמים אחרים, כגון נוחות הגעה, תדירות ואמינות. כלומר, על-מנת לשמר את המעבר של הנוסעים לשימוש בתחבורה הציבורית, לא היה די בהצעתה בחינם.
הוזלת הנסיעה לא הביאה לגידול משמעותי
במחקר שנערך בארה"ב ב-2010 ועסק בהשפעת התמחור של נסיעה בתחבורה ציבורית על מספר המשתמשים בה, נמצא שבעוד שהתייקרות דמי הנסיעה מביאה לירידה במספר הנוסעים, הוזלת הנסיעה לא הביאה לגידול משמעותי במספרם. לפי מחקר אחר, הוזלת הנסיעה מביאה לעלייה בשימוש בתחבורה ציבורית, אולם לא באופן מיידי אלא רק בטווח הזמן הארוך יותר.
מחקרים נוספים מצביעים על כך שלשם גידול משמעותי וברור במספר משתמשי התחבורה הציבורית אין די בהורדת המחיר, ויש צורך לשלב את המחיר הנמוך יותר עם שיפור נוחות השימוש באמצעים כמו מעבר חופשי בין חברות ושימוש בכרטיס אלקטרוני וכרטוס עצמאי.
בצרפת למשל, אחד הגורמים המסייעים לרשויות המקומיות בהפעלת שירות תחבורה ציבורית ובהצעתו בחינם ברשויות העושות כן, הוא "מס תחבורה" (Transport Versement) הנגבה על-ידי השלטון המקומי. מס זה, המוטל על חברות בהן יותר מתשעה עובדים, נגבה על-ידי הרשות המקומית, שבידיה הסמכות לקבוע את גובה המס, בהתאם למגבלות הנגזרות מגודל האוכלוסייה וממאפיינים נוספים של היישוב. הכספים הנגבים במסגרת זו מועברים ישירות להפעלת תחבורה ציבורית, ויכולים להיות מקור המימון הבלעדי לתחבורה ציבורית.
