מדיניות של תחבורה ציבורית חינם יכולה לחסוך לשכבות החלשות פי שניים בהוצאות מאשר תוכנית מע"מ אפס על מוצרי יסוד - כך עולה ממחקר שנערך בעיריית תל אביב-יפו בשיתוף המכללה החברתית כלכלית. על-פי המחקר, תחבורה ציבורית חינם אומנם לא תגדיל את מספר המשתמשים בתחבורה ציבורית במידה דרמטית, אך כן תיטיב עם השכבות החלשות. העבודה מתבססת על נתוני הלמ"ס, המכון הטכנולוגי KTH בשבדיה, מחקרים של ה-
OECD ומקרה בוחן שנעשה בטאלין, אסטוניה.
הנחת העבודה במחקר היא שאי-שוויון מוביל לפגיעה בתוצר, ואי-שוויון תחבורתי הוא גורם מרכזי בהנצחת הפערים החברתיים. על-פי ה-OECD, העלייה באי-שוויון בהכנסות בין 1985 ל-2005, למשל, גרמה לירידה של 4.7 נקודות האחוז בממוצע בצמיחה המצטברת בין 1990 ל-2010 במדינות החברות בארגון.
"צריך להפוך את התחבורה הציבורית לחינמית", כך אמר לפני שבועיים מי שהיה בעבר המדען הראשי במשרד התחבורה, ד"ר אמיר זיו אב, בראיון ל"
גלובס". "תחבורה ציבורית בחינם תעלה בצורה דרמטית את השימוש בה", טען זיו אב.
על חשבון ההליכה ברגל ואולם, מהסתכלות על מדיניות התחבורה הציבורית החינמית שהונהגה במטרופולין טאלין שבאסטוניה ב-2012 עולה כי בניגוד לציפיות, השימוש בתחבורה ציבורית עלה בממוצע בכ-1.2% (ועד 3% לכל היותר). העלייה החדה ביותר בעקבות החלת המדיניות נרשמה במחוז הסובל משיעורי אבטלה גבוהים יחסית, שם עלה השימוש בתחבורה ציבורית בכ-10%.
המכון הטכנולוגי KTH בשבדיה, אשר ניתח את התוצאות, מצא כי הגידול בתחבורה הציבורית הגיע על חשבון הליכה ברגל, ולא על חשבון השימוש ברכב הפרטי. למרות ש-430 אלף תושבים יכלו לנסוע בחינם, הם העדיפו נסיעה ברכב ממוזג מאשר לחכות לאוטובוס, הסיקו ב-KTH.
תחבורה ציבורית חינמית אולי לא תגדיל את כמות המשתמשים בה, אבל היא כן תיטיב עם השכבות החלשות, אומר עומר גרומן, מכותבי העבודה. "בעוד שהעשירון העליון מוציא רק 0.3% אחוז מההכנסה שלו על תחבורה ציבורית, העשירון התחתון מוציא עליה כ-5%. כבר היום מסבסדת ישראל כ-2 מיליארד
שקל מעלות הפעלת האוטובוסים. סבסוד מלא של נסיעות באוטובוסים - שהם ממילא אמצעי התחבורה העיקרי המשמש את העשירונים התחתונים - ידרוש סבסוד נוסף של 1.5 מיליארד שקל בשנה. מע"מ 0% על מוצרי יסוד, לעומת זאת, יעלה למשק כ-2 מיליארד שקל".
"מנוע לצמיחה"
"במשך שנים בוחנים פוליטיקאים איך להוזיל את יוקר המחיה באמצעות הנהגת מדיניות של מע"מ 0%. פעם זה על פירות וירקות, פעם על חינוך, פעם על דיור ופעם על מוצרי יסוד. תחבורה ציבורית בחינם מועילה יותר לשכבות החלשות, ותשמש כמנוע לצמיחה כלכלית", מוסיפה
מיטל להבי, סגנית עיריית תל אביב לענייני תחבורה. "סבסוד התחבורה הציבורית ישפר את הנגישות למוסדות חינוך, למקומות תעסוקה ולדיור. אלו יקטינו את אי-השוויון".
החוקרים השוו בין החיסכון הצפוי לכל עשירון מהחלת מדיניות תחבורה ציבורית לעומת מע"מ 0% על מוצרי יסוד ומצאו שהעשירון התחתון יחסוך 3.37% מההכנסה שלו מהנהגת מדיניות של תחבורה ציבורית חינם, ו-1.45% מהנהגת מע"מ 0 על מוצרי יסוד. העשירון השני (מהסוף) יחסוך כ-2% ממדיניות של תחבורה ציבורית חינם, לעומת 0.69% מהנהגת מע"מ 0% על מוצרי יסוד.
הפרש החיסכון בעשירון העליון לעומת זאת, הוא כמעט זניח: חיסכון של 0.24% מההכנסה אם התחבורה הציבורית תסובסד במלואה, לעומת 0.11% עבור מע"מ 0% על מוצרי יסוד.
כותבי העבודה הביאו בחשבון כי סבסוד מלא של אוטובוסים בישראל אולי אינו אפשרי בשלב ראשון, ולכן ערכו חישוב נפרד עבור סבסוד מלא של אוטובוסים בתל אביב בלבד, שיעלה כ-430 מיליון שקל בשנה. עוד חושב בעבודה החיסכון המצטבר של כל רובע בתל אביב. כך למשל, תושבי שכונת התקווה, כפר שלם ויד אליהו יחסכו כ-70 מיליון שקל בשנה, תושבי נווה שאנן, שפירא ושכונת שלום כ-30.7 מיליון שקל בשנה, ותושבי יפו כ-35.4 מיליון שקל בשנה.
"במקום לחפש פתרונות קסם, על הממשלה לבחון לעומק את הרחבת השירותים החברתיים החיוניים כמו תחבורה ציבורית, ובכך לפעול להפחתת יוקר המחיה וצמצום אי-השוויון", סיכם מנכ"ל המכללה החברתית כלכלית רמי הוד.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
