אושרו העברות תקציביות של 6.5 מיליארד שקל <br>

ועדת הכספים סיימה (יום ד', 27.12.17) יום של דיונים מרתוניים על העברות תקציביות של תום שנת התקציב 2017. סך ההעברות שאושרו היום עומד על 6.562 מיליארד שקל, מה שנותן מענה לבקשות תקציביות אחרונות לשנה זו של משרדי הממשלה וגופי ויחידות סמך שונות. זה אינו היום האחרון לדיון בהעברות וביום ראשון צפויה הוועדה לשוב ולדון בהעברות נוספות, זאת נוכח החשיבות לאשר תוספות תקציבים או תקצוב של מיזמים שיימשכו מעבר לשנה הקלנדרית או מיזמים חדשים שהעבודה עליהם החלה, אך המימון בפועל ייעשה רק עכשיו עוד במסגרת תקציב 2017.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, הסביר לחברי הכנסת בוועדה בתחילת יום הדיונים, כי "אף שהוא חש תסכול מכך שאגף התקציבים העביר בקשות תקציביות רבות של משרדי וגופי הממשלה בימים האחרונים, למרות שחלק גדול מהפניות של המשרדים נעשו לפני מספר שבועות, מתוך אחריות, הוא בחר כן להביא את מרביתן לדיון בוועדה". עוד אמר: "יש לנו אחריות כלפי אזרחי ישראל שעשויים להיפגע במידה שמיזמים שונים לא ייצאו אל הפועל או ששירותים לאזרח ייפגעו".

הדיונים התקיימו לאחר שיו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, אישר לגפני לקיים את הדיונים במקביל לדיוני המליאה, תוך התחשבות באופוזיציה במקרים שנציגיה בוועדה יבקשו לדחות את הדיון בפניות לא דחופות. לאורך היום השתתפו בדיוני הוועדה לא פחות מ-34 חברי כנסת מכל סיעות הבית. הדיון היה סוער מאוד וגפני נאלץ להרחיק במהלך היום את חברי הכנסת סתיו שפיר (המחנה הציוני) וחיים ילין (יש עתיד). עם זאת, עם הימשכות הדיונים הוא איפשר להם לשוב ולהשתתף בדיונים.

במהלך הדיונים הופתעו גפני וחברי ועדה נוספים מאמירתה של אחת מנציגות אגף התקציבים, ממנה עלה שהסיבה לעיכובים בהעברת הבקשות התקציביות לוועדת הכספים, נבעו מכך שבאגף רצו בכך להביא להפחתת היקף הבקשות התקציביות של סוף-שנה. גפני: "אני שמח על-כך שנציגה של אגף תקציבים בעצם הודתה כשענתה בכנות, שהם מביאים את זה עכשיו כדי שהמשרדים לא יבואו עם בקשות נוספות".

עוד במהלך הדיונים היו חילופי דברים קשים בין חברי קואליציה לחברי האופוזיציה, כשבשיאם, הטחת האשמות קשה בין חברת הכנסת שפיר לרכז הקואליציה בוועדת הכספים, ח"כ מיקי זוהר (הליכוד). לאחר שח"כ שפיר כינתה את זוהר וחברי כנסת נוספים מהליכוד "מושחתים", התפרץ לעברה זוהר ואמר: "אופן ההתנהגות והאמירות של סתיו שפיר פוגעים בכבודה של הכנסת שאמורה להיות הגוף המייצג של אזרחי ישראל. לכולנו מגיעה השמירה על שמנו הטוב. עד גיל 37 עת בחירתי לכנסת עבדתי קשה על-מנת להרוויח כל שקל שהשגתי ולא בשביל שהיא תבוא לכאן ותקרא לי מושחת. זה מביש, זה מבזה את הכנסת ואותי באופן אישי. כשחברת כנסת פוגעת בשמו הטוב של חבר כנסת אחר, זה דבר שאסור לאפשר". הוא קרא לרכז האופוזיציה, ח"כ מיקי רוזנטל, ואמר לו: "שיבקרו אותי על כל פעולה פרלמנטרית שעשיתי אבל שלא יכפישו את שמי על לא עוול בכפי זה לא מגיע לי". חברי הכנסת יצחק וקנין (ש"ס), אורן חזן (הליכוד), עודד פורר (ישראל ביתנו) ונורית קורן (הליכוד) הצטרפו למחאתו.

מנגד, שפיר לא נשארה חייבת ואמרה: "אנחנו יושבים פה מתשע וחצי בבוקר ואני מאוד נזהרת בשימוש במילה מושחת על אנשים חפים מפשע, אבל זה לא המקרה של מיקי זוהר. אדם שמקדם עניינים בזכות היותו חבר כנסת במיזמים שהוא נוגע אליהם ישירות". זוהר הודיע שיגיש נגדה תלונה לוועדת האתיקה.

נוכח השעות, הטונים וחילופי הדברים הקשים, החליט יו"ר הוועדה להפסיק לעת עתה את הדיונים. זאת ללא קשר לדיונים שיתקיימו לגבי בקשות תקציביות אחרות של משרדי ממשלה שטרם נדונו היום או שנדחו על-מנת לשוב ולדון בהם ביום האחרון של השנה.

להלן סקירה תמציתית של ההעברות התקציביות שאושרו כאמור לאורך היום:

• 1.79 מיליארד שקל לביטוח הלאומי - התקציב של הביטוח הלאומי נבנה על בסיס אומדנים שונים הכוללים את סך הגבייה בהתאם לנפח השכר ושיעור התעסוקה ואומדנים נוספים של תשלומים שונים. על-פי סיכומים עם האוצר, הביטוח הלאומי אמור לקבל 50.58% ממה שהוא גובה. לדברי נציגי הביטוח הלאומי בישיבת ועדת הכספים "בסכומי העתק בהם עוסק המוסד לביטוח הלאומי לא ניתן לצפות את ההוצאות באופן מלא מראש ועל-כן נדרשות התאמות בהיקפים יחסית גדולים. במסגרת ההעברה הנוכחית כלולים בין היתר: תקצוב תוכניות הקצבאות, הוצאות מינהל בגין תשלומי גמלאות וכן הוצאות מינהל בגין תשלומי דמי מילואים וכן מימון הוצאות בעקבות שינויי חקיקה.

• 76.6 מיליון שקל למשרד התיירות - תוספות תקציב לפיתוח תשתיות תיירותיות, השקעות בפיתוח ועידוד הקמת בתי מלון, נוכח הגידול במספר התיירים, תקצוב מיזמים ע"י החברה להגנת ים המלח ופיתוח האזורים עין בוקק ועין גדי עד נווה זוהר, סיוע לתעשיית התיירות ועוד .

• 83.9 מיליון שקל תוספות תקצוב ל'מפעלי מים' - למימון פיתוח תשתיות ביוב, בעיקר ביישובים במעמד סוציו-אקונומי נמוך ויישובי פריפריה. תקציבים אלו נועדו כמו-כן, לצמצם מפגעים סביבתיים ותברואתיים, להסיר חסמי פיתוח בתחום הדיור ולהגדיל את היצע מי הקולחין, חלף יצירת מים שפירים יקרים תוך חיסכון למשק הלאומי, תקצוב מתקני טיפול בשפכים באתרים שונים של רשות הטבע והגנים, אשראי לתאגידי מים חלשים, סיוע למועצות אזוריות בהקמת תחנות שאיבה ועוד.

• 1.057 מיליארד שקל למשרד לביטחון פנים - התקציב נועד לתגבור תקנים במשטרת ישראל, לתפעול השוטף של המשרד, למימוש תוכניות מרכזיות בפעילות המשרד הכוללות את אגף רישוי כלי ירייה, עיר ללא אלימות, תוכנית 'מצילה' (אגף חברה ומניעת פשיעה), הרשות למלחמה בסמים, קרן בלאי להחלפת רכבי משטרת ישראל, מימון טייסת הכיבוי, הקמה ושיפוץ מבני משטרה וכד'.

• 83 מיליון שקל למשרד התחבורה - תוספות לתקציבי תפעול של המשרד, לפעילויות של הנפקת רישיונות, לרשות הספנות והנמלים, לרשות התעופה האזרחית ולרשות תחבורה ציבורית.

• 326.8 מיליון שקל למשרד הרווחה - בין השאר לתוספת מימון תוכנית "נכים במסגרות חוץ-ביתיות", שירותי שיקום בקהילה, טיפול קהילתי וביתי הכולל אבחונים, מעונות יום, שירותים תומכי קהילה, שילוב ילדים חריגים ועולים, נופשונים, טיפול חוץ-ביתי באוטיסטים, תוכניות סיוע למשפחות מעוטות יכולת והוצאתן ממעגל העוני, השירות לילד ועוד.

• 301 מיליון שקל למשרד להגנת הסביבה לתקצוב פעולות של קרן הניקיון, יישום החלטת ממשלה בנוגע לצמצום זיהום האוויר בירושלים, תוכנית סיוע לרשויות המקומיות בהפחתת מפגעי 'שושנת יריחו' ועוד.

• 41.8 מיליון שקל לרשות האוכלוסין לצורך השלמת תשלומי השכר של עובדי לשכות האוכלוסין הפרוסיות ברחביי הארץ, עלויות נוספות בגין הנפקת תעודות זהות ביומטריות ורכישת חומרי גלם, הוצאות משפטיות בשל פסקי דין, התאמת תשלומי שכר בביקורת הגבולות לביצוע בפועל ועוד.

• 1.5 מיליון שקל לוועדת הבחירות המרכזית לתגבור כוח האדם, בין השאר במסגרת ההיערכות לקראת הבחירות ברשויות המקומיות.

• 85.6 מיליון שקל למשרד החוץ - מדובר בתגבור תקצוב המשרד שמתוקצב בחסר. הכספים הנוספים עתה מיועדים לתגבור תקציב ההדרכה במסגרת קורס הצוערים של משרד החוץ, תגבור תקציב התפעול של נציגויות ישראל בעולם והפעילות הדיפלומטית בחו"ל, תקצוב לשכת הקשר (נתיב) ועוד.

• 80 מיליון שקל למשרד המדע, התרבות והספורט, בין השאר למימון האירועים לציון יובל שנים לאיחוד ירושלים, אבטחת משלחות בחו"ל, כולל משלחות ספורט, מימון הפעלת יועצי סייבר, מימון פעולות של רשות העתיקות בשחזור ושימור אתרי עתיקות,

• 3.3 מיליון שקל לבית הנשיא למימון אמבולנס וליווי של פרמדיק צמוד לנשיא המדינה, תקצוב נוסף למכונות שיקוף וחומרים נלווים, תקצוב לשכות אלמנותיהם של הנשיאים ויצמן והרצוג. כל נשיא לשעבר ושת נשיא זכאים ללשכה על-מנת להמשיך את פעילותם הציבורית ועוד.

• 128.5 מיליון שקל לרשות המיסים וגופים הכפופים למשרד האוצר, בין השאר בעקבות הסכם שכר עם עובדי רשות המיסים שנחתם בין האוצר לרשות במהלך החודש הנוכחי, דצמבר 2017, תקצוב קרן מס רכוש בהתאם לתחזית הביצוע של הקרן, תגבור תקציבי הרשות לאיסור הלבנת הון, תקציב ההדרכה של רשות החברות במסגרת מימון קורס ייעודי לבכירים בחברות הממשלתיות,

• 450 אלף שקל לתגבור תקציב רשות החרום הלאומית (רח"ל) לצורך חיזוק החוסן ברשויות, הכשרות הרשויות ותרגולן והיערכות לצבי חרום.

• 712 מיליון שקל למשרד השיכון - למימון הוצאות תכנון סטטוטורי וחברות מתכננות, קידום ופיתוח קרקעות לבנייה חדשה למגורים, למימון בניית מוסדות ציבור, מימון התקשרויות לבניית בתי דיור לגיל הזהב, תוספת מימון עבור דירות לדיור הציבורי שנרכשו.

• 100 מיליון שקל לרשות לחדשנות - עבור תמיכה במיזמים שונים, מימון מסלול החדשנות במגזר הציבורי ועוד.

• 33.8 מיליון שקל למשרד השיכון לתגבור תקציב פעילות האבטחה במזרח ירושלים כולל הר הזיתים ועוד.

• 116.7 מיליון שקל למשרד לענייני ירושלים ומורשת - הכספים נועדו על-מנת לתקצב החלטות ממשלה בנושא פיתוחה הכלכלי והתיירותי של ירושלים וכן תוכניות של המשרד לפיתוח אתרי מורשת.

• 202.9 מיליון שקל למימון חלק מהפעולות שנוגעות לסגירת רשות השידור - הסכמי הפנסיה בעת פרישת עובדים, הקמת תאגיד השידור הציבורי ועוד.

• 103.6 מיליון שקל למשרד הפנים למטרות שונות: 48.6 מיליון שקל עבור תשלום לנפגעי אסון ורסאי בהתאם להחלטת ועדת הפשרות ומכורח חלוקת האחריות בין משרדי הממשלה שנקבעה ע"י המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים, תקצוב קליטת צוערים בשירות המדינה במסגרת המשרד, פיתוח מבני דת לעדות לא-יהודיות, תוספת להקמת מערכת הליבה של המאגר הביומטרי ועוד.

• 186.3 מיליון שקל לרשויות מקומיות - מימון תוכניות הבראה של רשויות מקומיות, תיקון עיוותים בנוסחת מענקי האיזון, מענקים למספר רשויות ביו"ש לחיזוק התיישבות צעירה ומענקים ביטחוניים ועוד.

• 958.5 מיליון שקל לפיתוח כלכלי של רשויות בדואיות, דרוזיות וערביות - תגבור מענקי איזון ותקצוב ביצוע החלטות ממשלה לחיזוק מגזרי המיעוטים. בתוך הפנייה התקציבית הזו כלול תקצוב של 75 מיליון שקל עבור הקמת היישוב עמיחי יחד עם אתר זמני למפוני עמונה, 38 מיליון שקל עבור מענקי פיתוח התיישבות צעירה ביו"ש ו- 2 מיליון שקל עבור הוועד המקומי בחברון.

• 45.1 מיליון שקל לרשות שוק ההון - בעקבות העלייה בהיקפי הרשות מאז הפכה לגוף עצמאי (הוקמה בסוף 2016).

• 44 מיליון שקל לרשות הטבע והגנים למטרות הבאות: פיתוח אתר שער הגיא, עבור יחידת דוד שמטרתה לפקח על פסולות המועברות מישראל לשטחיי הרשות הפלשתינית ולפעילויות ניקיון חופים, פעולות שימור באתרי מורשת. חלק מהסכום יופנה לאיגוד ערים כנרת עבור תחזוקה ופיתוח חופי הכנרת שתחת סמכות האיגוד.

נוכח היעדר הסכמות עם האופוזיציה על דבר דחיפותן של פניות אחרות, הוועדה דחתה ליום ראשון הקרוב (31.12.17) את הדיון בקיצוץ רוחבי בסך של כ-1.57 מיליארד שקל, שנועד בעיקרו למימון הוצאות מחויבות בתחום החינוך (1.05 מיליארד שקל) ועוד 521 מיליון שקל למיזמים בתחומי התחבורה הציבורית. עוד דחתה הוועדה לדיונים שיתקיימו ביום ראשון, מספר העברות תקציביות, ביניהם בקשות להעברות כספים ובקשות לתוספות תקציב ברשויות וגופים שתחת משרד האוצר, בקשות תקציביות של משרד ראש הממשלה וגופים הכפופים אליו. בין השאר נדחה הדיון בבקשה נוספת למימון עוד 5.4 מיליון שקל למימון נסיעות ראש הממשלה - תקציב שנועד לתגבר את הוצאות האירוח, האבטחה והלוגיסטיקה סביב נסיעות ראש הממשלה לחו"ל. כמו-כן, בפנייה הנוגעת לסעיף התקציבי של משרד ראש הממשלה, יש תוספות תקציב לסיוע לעסקים, ללשכת הפרסום הממשלתית (לפ"ם), לנציבות שירות המדינה, למשרד התפוצות ועוד. נושאים אלו ואחרים יפורטו בעקבות הדיונים שיתקיימו כאמור, ביום ראשון.