סוגיות אתיות הנוגעות לעורכי דין המתעוררות תוך כדי דיון משפטי, יוכרעו בוועדת האתיקה של הלשכה. רק במקרים בהם יש השלכה ישירה על ניהול התיק, רשאי בית המשפט לפסוק בהן בעצמו. כך קובע (יום ד', 28.3.18) שופט בית המשפט העליון,
נעם סולברג.
לדברי סולברג, "לבית המשפט נתונה הסמכות העקרונית ליתן צווים או סעדים בגין הפרת כללי האתיקה של עורכי הדין; עם זאת, הגיונם של דברים מורה כי רק במצבים חריגים יהיה זה מוצדק לברר את השאלה האתית במסגרת הדיון האזרחי, וברגיל מוטב לדברים להתברר במסגרת מוסדות לשכת עורכי הדין.
"...כאשר מועלית טענה הנוגעת למישור האתי, על בית המשפט לברר
שאלה מקדמית, והיא האם ההפרה הנטענת עלולה לפגוע באינטרסים לגיטימיים של בעל הדין שהעלה אותה. רק כאשר זהו המצב, קמה הסמכות הכללית של בית המשפט להיזקק לסוגיה; רק אז יש הצדקה עניינית לכך לגופו של עניין. האכסניה הטבעית לבירור שאלות שבאתיקה מקצועית היא מוסדות לשכת עורכי הדין".
סולברג מוסיף: "השאלה המקדמית שעל בית המשפט לבחון היא, אפוא, אם הטענה המועלית לפניו מבוססת על פגיעה בזכויותיו של בעל הדין בהליך, ולא על פגיעה בטהרת ובכבוד המקצוע גרידא". גם במקרים אלו, מדגיש סולברג, על בית המשפט לבחון האם לא ניתן לקבל מענה במסגרת לשכת עורכי הדין. הוא גם רשאי לבקש את חוות דעתה של הלשכה לפני שיכריע בעצמו.
סולברג דחה ערעור על החלטת שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה,
אורית וינשטיין, ולפיה מחלוקת בשאלת ייצוגו של אחד הצדדים שלפניה תוכרע בידי הלשכה. חברת אל-מדאמין ביקשה להורות לעו"ד נמיר קאסם-חוסין להפסיק לייצג את חביב חנא בהליכים בנוגע לזכויות יוצרים, בנימוק שייצג אותה בעבר. וינשטיין דחתה את הבקשה בציינה, כי ועדת האתיקה כבר נתנה את דעתה לנושא וקבעה שקיים חשש ל
ניגוד עניינים, אם כי גנזה את תלונתה של אל-מדאמין בשל שיהוי.
השופטים
אורי שהם ו
דוד מינץ הסכימו עם סולברג. את החברה ייצגו עוה"ד יואב אלון-אלשיך וערן כהן-ציון.