בנק המזרחי-טפחות מסר באחרונה דיווח לרשות לאיסור
הלבנת הון בדבר הצהרות כוזבות שמסר איש העסקים חנן אסיאג לבנק בדצמבר 2015 כדי "להחליק" העברה/כניסת כספים לחשבונו האישי בבנק. הודעת הבנק בוצעה בעקבות החשיפה ב-News1 וכמתחייב מחוק איסור הלבנת הון ומחוק הבנקאות, ולאחר בדיקה שנערכה במחלקה המשפטית של הבנק, שמהלכה הופנם: אסיאג פעל באופן בלתי חוקי ושיקר לבנק.
בבנק המזרחי נמנעו מסגירת חשבונו של אסיאג - למרות התרמית, בשל זאת שלא ניכרו בחשבון זה, באחרונה, תנועות מהותיות. עם זאת, "תויג" אסיאג כלקוח מפוקפק שיש להיזהר בו, ומנהל הסניף הונחה בהתאם. תיוג דומה הוטבע גם בבנק לאומי ובבנק דיסקונט - גם אותם רימה חנן אסיאג (
ראו פסק דין שניתן על-ידי השופטת דפנה אבניאלי).
נודע, כי המסקנה שהתגבשה בבנק המזרחי לפיה מדובר בדיווחים כוזבים, מתבססת על הודאתם של אסיאג ובא-כוחו, עו"ד ליאור פרי, בתצהירים עליהם חתמו בתיק 30656-03-18 - התלוי ועומד בבית המשפט המחוזי בתל אביב. בתצהירים אלה, שנחשפו ב-News1, מפלילים עצמם אסיאג ועו"ד פרי, ומודים, למעשה, כי מסרו מידע כוזב לבנק המזרחי, והציגו כספים שקיבל אסיאג על-חשבון חלקו ברווחים מקזינו, כאילו מדובר בהחזר הלוואות.
כעולה מהודאתו של אסיאג - כספים שהועברו לבנק, לחשבונו הפרטי, שמקורם בחלקם הגדול כפירות מהשקעה שבוצעה בקזינו במרוקו, נרשמו בהצהרה לבנקים כהחזר "הלוואה", וזאת במטרה "להכשיר" ולאפשר קבלת כספים שהועברו מחו"ל לישראל, לחשבונו של אסיאג, בלא שאלה ייבלמו על-ידי הבנקים; ובלא שהבנק ידרוש מאסיאג להציג בפניו מסמכים שיוכיחו כי הרווחים דווחו כדין לרשות המיסים וכי שולם מס בגינם.
ההצהרה-בכתב לבנקים בישראל ובחו"ל הוגשה בתרמית בעקבות דרישה מוקדמת של הבנקים להבהרות, ונוכח תנאי שהעמידו הבנקים, ובהם בנק המזרחי, בטרם יאשרו העברה/קבלת כספים לחשבונו האישי של אסיאג. ההצהרה מטעמו של אסיאג ניתנה במכתב מיום 17.12.15 עליו חתם עו"ד פרי, כבא-כוחו של אסיאג. על-בסיס הצהרה זו, לדוגמה, הסכים בנק המזרחי לקבל סכומי כסף גדולים בהעברת זה"ב - אחת ההעברות בסך 2.45 מיליון אירו בוצעה ביום 23.12.15 לחשבונו הפרטי של אסיאג (ת.ז. 057405375) בסניף 458 (לינקולן, ת"א) ח-ן 334343. מקור הכספים, כאמור: חלק מכספי התמורה ממכירת קזינו במרוקו.
רשות המיסים תידרש עתה לחקור: האם הרווחים שהשיג אסיאג מעסקי קזינו במרוקו דווחו כמתחייב לפי פקודת מס הכנסה - לפי הודאתו של אסיאג לבנק מדובר בכספי הלוואות ולא בהכנסות - שאם לא כן מדובר בעבירה פלילית חמורה. בדיקת רשות המיסים מתחייבת נוכח כזביו של אסיאג: לבנק דיווח כאמור כי מדובר בהחזר הלוואות; ואילו בתצהירו הוא מסר: מדובר ברווחים מקזינו.
בדיקת אופן התנהלותו של אסיאג על-ידי רשות המיסים, הרשות לאיסור הלבנת הון, ועל-ידי להב 433, מתחייבת במיוחד מחמת עיסוקו המרכזי כמלווה בשוק האפור, וגם כמי שמנסה להלך אימים על גורמים שונים. אסיאג פועל בשוק הכספים בהיקף גדול הנאמד בעשרות מיליוני שקלים לשנה, אם לא מעבר לכך, ולפי הידוע לח"מ - לפחות חלק מתנועות הכספים לא דווחו כדבעי. אופן התנהלותו הבעייתי של חנן אסיאג ושאלת עמידתו בתנאי הרכישה-ההסדר בחברת אורתם-סהר, שאותה רכש יחד עם קבוצת רענן אלוני, טעון גם הוא בחינה (מידע בעייתי בנושא הובא לבדיקת הח"מ). חמור מכך: ל-News1 הובא מידע, לפיו חנן אסיאג אימץ את שיטותיו הפליליות של מי שנודע בתקופות מסוימות כאחד הפעילים הגדולים בשוק האפור - שלי נרקיס: איומים, וניסיונות חוזרים ונשנים לסחיטה באיומים. אסיאג שומר יחסית על אנונימיות, אך בשוק הכספים כבר נודע שמו כמלווה בריבית קצוצה וכסחטן הפועל בלא עכבות.
