בצעד חסר תקדים מפרסמים (יום ה', 16.8.18) כ-200 עיתונים ברחבי ארה"ב מאמרי מערכת נגד התקפותיו החוזרות ונשנות של הנשיא דונלד טראמפ על התקשורת, אותה הוא מכנה "אויבי העם". את היוזמה הציע בשבוע שעבר העיתון בוסטון גלוב, בתקווה ש-70 עיתונים יצטרפו אליה, וכאמור המספר בפועל גדול פי שלושה.

החשוב שבין העיתונים הוא ניו-יורק טיימס, הפותח בציטוט אמרה מפורסמת של תומס ג'פרסון משנת 1787: "אם אצטרך לבחור בין ממשלה ללא עיתונות לבין עיתונות ללא ממשלה, לא אהסס לרגע לבחור בשני". אבל אחרי 20 שנה וכהונה כנשיא, ג'פרסון היה פחות בטוח: "אי-אפשר להאמין לשום דבר שרואים בעיתון. האמת עצמה נעשית חשודה כאשר היא נכנסת לכלי המזוהם הזה".

אפשר להבין את חוסר הנוחות של ג'פרסון, כותב הטיימס: דיווח על החדשות בחברה פתוחה תמיד מעורר עימות. ביקורתו גם מדגישה את נכונות האמירה שניסח קודם לכן: האבות המייסדים של ארה"ב האמינו, כי ציבור המקבל מידע הוא הכלי הטוב ביותר למניעת שחיתות ולקידום החרות והצדק. בשנת 1964 קבע בית המשפט העליון: "דיון ציבורי הוא חובה פוליטית... לעיתים הוא עשוי לכלול התקפות בלתי נעימות על הממשלה ועל עובדי ציבור".

בשנת 2018, ממשיך העיתון, רוב ההתקפות המזיקות באות מכיוונם של עובדי ציבור. יש לחלוטין מקום למתוח ביקורת על טעויות של התקשורת; תיקון הטעויות הוא בליבת המקצוע. אבל לטעון שהאמת שאינה מוצאת חן בעיניך היא "פייק ניוז", מסוכנת לעצם קיומה של הדמוקרטיה. ולקרוא לעיתונאים "אויבי האומה" - זה מסוכן, נקודה. אם אינכם מנויים לעיתון המקומי - עשו זאת עכשיו, קורא הטיימס. שבחו אותם כאשר לדעתכם הם עושים עבודה טובה, מיתחו עליהם ביקורת כאשר לדעתכם הם יכולים להשתפר; כולנו ביחד בסירה הזאת.

עוד כמה ציטוטים מתוך מאמרי המערכת:

העיתון היהודי פורוורד: ליהודי ארה"ב, כמו כל המיעוטים, יש עניין מיוחד בשמירה על עיתונות חופשית, כדי להבטיח שקולנו יישמע - תמיד ובכל שפה.

מרקורי ניוז ואיסט ביי טיימס, סן חוזה, קליפורניה: עיתונאים מנסים לעשות את עבודתם. אנחנו לא מנסים לקרוע את ארצנו. אנחנו מנסים לחזק אותה. אנחנו מאמינים ביסוד שמאחורי התיקון הראשון: שמדינתנו חזקה אם לאנשים יש מידע.

לייקוויל ז'ורנל אנד מילטרון ניוז, קונטיקט וניו-יורק: יכול להיות שאמריקנים לא אוהבים את החדשות שהם רואים ושומעים, אבל אל להם לצאת נגד מי שמביא אותן. בקיצור: אל תהרגו את השליח.

שיקאגו טריביון: בנקודה מסוימת התקפות מילוליות כאלו מעודדות קיצוניים לנקוט בפעולה. זה מסכן את בטחונם האישי של עיתונאים, וזה פוגע באחריותה של העיתונות החופשית לפעול ככלב שמירה על פקידי ציבור.

ניוז אנד טריביון, ג'פרסונוויל, אינדיאנה: הנשורת של הבליצקריג של טראמפ נגד התקשורת מורגשת במערכות ברחבי ארה"ב - כולל שלנו. התגובות השליליות הגיעו לאוזנינו. אנחנו נשארים מחויבים למסור את חדשות היום - ללא יצירת סנסציות - ואת המידע לבדיקתו הקפדנית של הציבור.

טופקה קפיטל ז'ורנל, טופקה, קנזס: אנחנו לא מנותקים מהעם. אנחנו העם. אנחנו חיים ועובדים ומשחקים בטופקה ובסביבותיה. אנחנו הולכים למסעדות ושולחים את ילדינו לבית הספר. אנחנו נוהגים באותם כבישים, הולכים לאותם רופאים. אנחנו לא אויבי העם. אנחנו העם.

קייפ קוד טיימס, היינאיס, מסצ'וסטס: האויב האמיתי של הדמוקרטיה הוא הבורות, והדרך היחידה להילחם בבורות היא באמצעות רכישת ידע - מערכת של עובדות בלתי משוחדות שנבדקו היטב.

סוויפט קאונטי מוניטור ניוז, בנסון, מינסוטה: אנחנו חיים בעידן בו אנשים לא יכולים להבדיל בין חדשות אמיתיות למזויפות באינטרנט. ניתן להטעות אותם בקלות, רוסים משטים בהם על-ידי פרסום מידע שזורע שנאה כדי להטות את הבחירות שלנו. אנחנו חיים בעידן של "פוסט אמת", בו מבטלים בזלזול עובדות הנוגדות את האמונות.

קולומביאן פרוגרס, קולומביה, מיסיסיפי: אוליבר אמרליך, שמרן תושב מיסיסיפי שהיה במשך עשרות שנים הבעלים של העיתון הזה, הבין טוב יותר מרבים אחרים את הסכנות הכרוכות בהובלת עיתונות חופשית ועצמאית. בקיץ 1963 שרפו אנשי קו-קלוקס-קלאן צלבים בביתו ובמשרדי העיתון. תגובת העיתון הייתה פשוטה, אמיצה ויעילה: פרסום דיווחים בעמוד הראשון על הטרור המקומי, בדיוק מה שהתוקפים קיוו למנוע.

ג'ונסון ניוזפייפר קורפ, צפון ניו-יורק: הנשיא רוצה שתומכיו יגיעו למסקנה שאין אמת במה שהם קוראים בעיתונים. הוא אומר להם: אל תאמינו לעיניכם ולאוזניכם, האמינו לי! ובכן, מישהו עם היסטוריה של שקרים כמו מר טראמפ, אינו יכול להיות מקור אמין.

הייזן סטאר, גריסון, צפון דקוטה: לשאול שאלות קשות - זה לא פייק ניוז. להעמיד למבחן את אמונות הבסיס של הימין והשמאל - זה לא פייק ניוז. לבחון את הנושאים הרחבים יותר שמעבר להתכתשויות היום-יומיות שלנו - זה לא פייק ניוז.

ילו ספרינגז ניוז, ילו ספרינגז, אוהיו: בזמן בו עלינו לעבוד עם הקהילות שלנו לביצוע רפורמה בתקשורת, אנחנו מוצאים את עצמנו נאלצים להגן על עצם הרעיון של עיתונות חופשית. במקום לנצל את המקום הזה לדיון בשאלה כיצד להרחיב את המגוון במערכת שלנו, אנחנו מנסים להדוף אתגר לעצם קיומנו.

דאלאס מורנינג ניוז: זה מסוכן מהסיבה הפשוטה שדיכוי התקשורת, מביא לכך שבעלי משרות בכירות יכולים למשול בלא להתמודד עם הכוח המייצב של ביקורת ציבורית. זהו מרשם לא לחיזוקו של הנשיא הנוכחי, אלא לכך שמנהיגינו בוושינגטון יאבדו את הקשר עם הציבור ויחליטו שהם יודעים טוב יותר מאשר העם בו הם מתיימרים למשול.