שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, תמר בזק-רפפורט, דחתה את בקשת התנועה לטוהר המידות לחשוף מסמכים שקדמו להחלטה לסגור ארבעה מן התיקים נגד
שרה נתניהו.
היועץ המשפטי ל
ממשלה,
אביחי מנדלבליט, סגר בספטמבר 2017 את התיקים בפרשות הארוחות לאורחים פרטיים, החשמלאי בקיסריה, הטיפול הסיעודי באביה של נתניהו והמלצרים הפרטיים. הוא החליט אז לזמן את נתניהו לשימוע בפרשת הזמנת הארוחות, בו הועמדה לדין (התיק מצוי בגישור פלילי בין המדינה להגנה).
התנועה ביקשה לקבל את חוות הדעת של פרקליט המדינה,
שי ניצן, ושל פרקליטות מחוז ירושלים ואת ההנמקות המלאות להחלטתו של מנדלבליט. אולם בזק-רפפורט קיבלה (26.12.18) את עמדת המדינה, לפיה מדובר במידע שחשיפתו נתונה - על-פי חוק
חופש המידע - לשיקול דעתה של הרשות שיצרה אותו. זאת, מאחר שמדובר בתרשומות של התייעצויות פנימיות ובחוות דעת שניתנו לצורך קבלת החלטה - שאת פרסומם מסייג החוק.
בזק-רפפורט אומרת כי חוות הדעת של פרקליטות המחוז אינן חלק בלתי נפרד מהחלטתו של מנדלבליט, שכן המדינה הבהירה שהוא לא אימץ אותה כמות שהיא, אלא היא הייתה חלק משלב סיכום החקירה שהוביל להחלטתו. פרשנותה של התנועה לחוק ולעובדות היא מוטעית, קובעת בזק-רפפורט, והיא גם לא ביקשה ממנדלבליט להרחיב את הנמקתו להחלטה לפני שפנתה לבית המשפט.
גם העניין הציבורי שבמקרה אינו מצדיק את הגילוי, שכן מדובר כאמור בתכתובות פנימיות שהחוק והפסיקה מגנים עליהם, כדי לאפשר לעובדי הרשויות הציבוריות להביע את דעתם בצורה חופשית. לאור הודעת המדינה, ולפיה החלטתו של מנדלבליט הייתה עצמאית והתקבלה בסיומו של תהליך שאחרי כתיבת חוות הדעת - גם אין אינטרס ציבורי בחשיפתה של אותה חוות דעת. את התנועה ייצג עו"ד
יובל יועז, את המדינה ייצגה עו"ד אחוה ברמן, ואת נתניהו - עו"ד יוסי כהן.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
