|   15:07:40
דלג
  ענבל בר-און  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
איך מלבישים את הבית? טרנד עיצוב הקירות
קבוצת ירדן
פעילויות חווייתיות עם המשפחה בתקופת החגים

החיים בבית האח הגדול כמשל

הדיירים מסרבים לוותר על סיגרויות ולו בכדי לדעת משהו על הכיבוש שמעבר לגדר וגם: חלוקת הבית לעשירים ולעניים כמשל לעולם שבחוץ הרהורים קטנים על האח הגדול (3)
16/01/2010  |   ענבל בר-און   |   מאמרים   |   יומני בר-און   |   תגובות
"לא שיניתי שום דבר". יאדה יאדה [רונן אקרמן, עכבר העיר]

איך אומרים פותנה בעברית?
עידן יוסף
גם כאשר ביקשה לדקלם את האלי"ף-ב"א במקום האל"ף-בי"ת נהג כלפיה האח הגדול בחוסר התחשבות ובגזענות * וואלה אישי!
לרשימה המלאה

שונאים את יוסף, אוהבים את פותנה
ענבל בר-און
מספר שבועות ברציפות עמד יוסף להדחה, על-ידי מספר דיירים רב כל פעם * איך זה שמי שמדבר תמיד על שלום ואהבה גורם אי נוחות לאחרים? הרהורים קטנים על האח הגדול (2)
לרשימה המלאה

החיים כמשימה בבית האח הגדול
ענבל בר-און
בית האח הגדול, כמיקרוקוסמוס לחיים שבהם אנו תקועים עם אנשים שאיננו אוהבים, וה"אח הגדול" (המציאות/גורל) מזמן לנו משימות שלא לרוחנו * אבל אם רק נצלח זאת בשלום נזכה לאהדת הקהל ולתקציב שבועי מוגבר * הרהורים קטנים על האח הגדול (1)
לרשימה המלאה

תוכנית "האח הגדול" נחשבת, שלא בצדק, לקיטש, וזאת על-אף שהמקבילות הספרותיות והקולנועיות והמחקריות שלה, אשר מייצרות מעבדה לבני אדם ובודקות, בזמן אמת, כיצד בני אדם מתנהלים כאשר הם מושמים יחדיו בסיר לחץ, נחשבות ליצירת מופת.

היצירה "בעל זבוב", אשר עוסקת בחבורת ילדים אשר הושמה, בניגוד לרצונה ולציפיותיה, באי בודד משותף, נחשבת ליצירת מופת אשר חושפת את ערוות-הטבע האנושי. המנהל העצמי שמנהלים הילדים מסתיים בסאגות של אלימות והתעמרות כלפי החלשים בחבורה, כאשר שלטון הכוח (ראלף) מנצח את שלטון החוק (חזרזיר).

מחקרו של פיליפ זימבראדו, אשר הציב בבית כלא מבוים אחד סטודנטים אשר נכנסו לתפקיד ה"סוהרים" וסטודנטים אשר נכנסו לתפקיד ה"אסירים" נחשב למחקר מוביל בפסיכולוגיה החברתית, אשר ממחיש כיצד מתן כוח וסמכות לקבוצה אחת כלפי אחרת, מוביל לעריצות ולהתעללות ולהתעמרות קשה של חברי הקבוצה השלטת בחברי הקבוצה החלשה.

סרט הקולנוע "הנחשול" מתעד ניסוי שערך מנהל בית ספר בתלמידיו, כאשר חילק אותם ל"עליונים" ול"נחותים". הסרט ממחיש כיצד חלוקת החברה האנושית למעמדות, תוך יצירת דמות וירטואלית של "מנהיג" שיש לסגוד לו, מחלצת את הפאשיסט הקטן שבכל אדם.

כל היצירות הנ"ל נחשבות ליצירות מופת אשר מלמדות אותנו משהו על הטבע האנושי. היצירות הללו מלמדות אותנו היררכיה מעמדית, מתן כוח לקבוצה אחת כלפי קבוצה אחרת, וחיזוק פולחן המנהיג מוציאם את מיטב ה"רוע" מאנשים.

גם תוכנית הריאליטי, "האח הגדול", ביימה סיטואציות המזכירות את הניסוי של זימברדו או את העלילה בבעל זבוב במסגרת האולפנים גדושי הרייטינג שלה, אולם משום ש"האח הגדול" מקוטלג כ'רייטינג/ערוץ 2/קשת' התוכנית מבוטלת בזלזול כ"זבל". אולי משום שהניסוי בבני אדם הזה, אשר בכוחו לחשוף את טבע האדם במערומיו, אינו מתווך על-ידי פרופסיה בעלת אינטרסים כגון חוקרים מתחום הפסיכולוגיה - וממחיש שניתן ללמוד על טבע האדם גם בלא תיווכו של מגדל השן?

עוני = חשיפות לפגיעה גסה בפרטיות
כמה דקות הוא צריך? [עכבר העיר]

חלוקת הבית לעשירים ולענייים במשך כמה שבועות, המחישה היטב את הפסול שבחלוקה מעמדית, בעולם האמיתי, לעשירים ולענייים. הענייים נדרשו להשתמש בשירותים כימיים. כאשר אחד מהם, אביב, לא היה מסוגל, מפאת אהבת היתר שלו לנקיון, להשתמש בשירותים הכימיים, הוא נדרש להתערטל בפני האח הגדול (וכל "עמישראל") ולחשוף בפניו את אובססית הנקיון שלו ("מחלה") אשר אינו מאפשרת לו להשתמש בשירותים שלא צוחצחו רגע לפני באקונומיקה. שרה המשיכה את פרויקט ההתערטלות, התמקחה לעיני שני מיליון צופים על משך הזמן שיקח לאביב מיודענו "לחרבן", ולאחר מיקוח השיגה עבור אביב 25 דקות של "חירבון" ואף תרמה תרומה משלה: נרות גליצרין. הדיירים מצידם, כל אימת שהם משוחחים על מטרות ראויות אשר לשמן ראוי לותר על האסימון, העלו על ראש ויכוחיהם את ה"חירבון" של אביב כדוגמה לויתור קבוצתי על האסימון. הנה, עוני, מסתבר, מוביל לדיון חברתי וקבוצתי וכלל-מדינתי בעניינים הפרטיים שלך, עד למבוכה מושלמת (שלא לדבר על כך שהעניים מתקלחים במקלחת שקופה).

הנמשל אינו שונה מן המשל. ככל שאזרח בישראל עני יותר, כך הרשויות חודרות לפרטיותו באופן גס ובוטה יותר. אין זה סוד כי רשויות הרווחה מוציאות מן הבית בסיטונאות ילדים ממשפחות עניות, הגם שהתעללות רגשית קשה יכולה להתקיים דווקא במשפחות העשירות והשבעות, ודווקא משפחות עניות יכולות לספק לילדיהם הרבה אהבה (גם אם מעט מותגים). משפחות עניות נתונות למעקבים ולפיקוחים של שירותי הרווחה יותר ממשפחות עשירות, לעיתים לאחר שילד נלקח מאימו חד ההורית והעניה לאחד מאותם מוסדות ידועים לשמצה, וכתנאי להחזרת הילד למשפחה האם צריכה להיות במעקב. אזרחים עניים מצויים גם יותר בפיקוח של המוסדות הפסיכיאטרים. בעוד שכאשר אדם עשיר נקלע למשבר, הוא פונה לטיפול פרטי ואינו זקק למוסדות הממשלתיים הידועים לשמצה, אזרחים עניים חשופים יותר למגע עם הגורמים הפסיכיאטרים הממסדיים: הן משום שעוני חושף אותך לתלאות החיים, ולמשברים שעשירים אינם נחשפים אליהם, הן משום שעוני חושף אותך לתיוג יתר מצד המערכת הפסיכיאטרית, והן משום שכאמור, עוני אינו מאפשר לאדם לצרוך שירותי בריאות נפש באופן פרטי. היחשפות לנחת זרועה של המערכת הפסיכיאטרית בישראל פירושה - ויתור על הזכות לפרטיות. ברגע שאדם מטופל (מרצונו או בכפייה) במערכת בריאות הנפש הממלכתית, צפונות נפשו הופכות לרשומה מוסדית, אשר יכולה לשמש כנגדו בעת הצורך (לדוגמה כאשר חפצים לאשפזו בכפייה או להוציא את ילדיו מביתו).

הקשר ההדוק בין עוני לבין חשיפות מוחלטת לפגיעה בפרטיות מצד הרשויות בא לידי ביטוי בעוד כמה מובנים: אנשים עניים חשופים לטפריה של תוכנית ויסקונסין, תוכנית אשר יש לה אפס תועלת בהשמת מובטלים בעבודה, אך 100% תועלת בהשפלת העניים, בסמירטוטם, ברמיסת צלם האנוש שלהם, ובהקניית דימוי עצמי נמוך להם: המשתתפים בעל כורכם חשופים לחדירה גסה לפרטיותם, כפי שהעידו משתתפים בכנס שהתקיים אשר העידו על "טיב" התוכנית; כך לדוגמה כאשר משתתף נאלץ לאחר לאחד מימי ההשתתפות הכפויה בסדנאות הכלום מבית היוצר של החברות הפרטיות, הוא חייב לשתף את מפעילי התוכנית בטעמים לאיחורו: מה אם אלו נסיבות פרטיות, הקשורות בעניין פרטי לחלוטין של המשתתף או בני משפחתו? תוכנית ויסקונסין אשר מפשטיה את האדם מכבודו ומזהותו, אינה מכירה בזכות לפרטיות: משתתפים העידו כי פקידוני התוכנית נשאו לא פעם את נסיבותיהם האישיות על ראש שמחתם, ובקולי קולות, תוך ביזוי זכותם לפרטיות.

"לא שיניתי שום דבר"
שרה המנהיגה [עכבר העיר]

חלוקת הבית לעשירים ולעניים חשפה עוד אפיון של חלוקת החברה לעשירים ולעניים: כאשר שרה, ראש הבית הראשונה, נתבקשה לחלק את הבית לעשירים ולעניים, היא החליטה להשאיר את המצב כפי שהוא: כל מי שבחדר שלה, ישאר ב"עשירים" וכל מי שבחדר ה"אחר" ישאר בעניים - בנימתה הפולנית הידועה, אשר לעולם תלוווה בנגינת אקורדיון מבית היוצר של ההפקה, היא הסבירה כי "לא שינתה שום דבר". למעשה, בקולה הפולני שהפך למפורסם, כאשר היא מצהירה כי "לא שינתה שום דבר", מסמלת שרה את מהות השוויון האריסטוטלי ואת מהות הדמוקרטיה הליברטנית. גם כלכלת השוק החופשי "אינה משנה שום דבר". היא "נותנת לדברים להיות כפי שהם". גם עיקרון השוויון האריסטוטלי אינו משנה "שום דבר" ומאפשר לבעלי הכוח ולחסרי הכוח את אותם זכויות, תוך שהוא מדלג בנונשלנטיות על מצרך מהותי ומתבקש בדרך לשוויון אמיתי: "אפליה מתקנת".

כאשר כלכלת השוק החופשי "אינה מתערבת", היא למעשה מאפשרת לתאגידים להתערב ולשנות. כאשר תורת שוויון אריסטוטלי מסרבת להתייחס לאי שוויון היסטורי אשר נוצר בין נשים לגברים, בין מזרחים לאשכנזים או בין ערבים ליהודים, ולנקוט אפליה מתקנת, היא לכאורה "לא משנה שום דבר" אך למעשה מאפשרת לצדדים החזקים ורוויי הכוח והעמדות להמשיך ולהתחזק תוך החלשת החלשים.

מי (לא) יוותר על הסיגריות
עדנה קניטי [ רונן אקרמן, עכבר העיר]

היחסים בין העולם שבחוץ לבין העולם שבתוך בית האח הגדול, היו יחסים של משל ונמשל. בית האח הגדול נשאר משל, והעולם שבחוץ נשאר הנמשל. כניסתה של עדנה לבית האח הגדול, תוך הכנסת האג'נדות שלה מבחוץ פנימה, טשטשה את הגבולות בין המשל והנמשל. היא סירבה לציית לחוקים הדפוקים של הבית, והתעקשה להציג לדיירים את מפת המחסומים וגדר ההפרדה תמורת אסימון. עדנה היא אישה ציונית. במלחמת יום הכיפורים זכתה לאות, והיא מעולם לא חלקה על זכות קיומה של מדינת ישראל. כשביקשה להציג את המפה, כל שביקשה הוא להראות שגדר ההפרדה אינה למטרות ביטחון (הפרה הקדושה שאפילו בג"צ מהסס לשחוט, ואשר מכסה את ערוותם של שיקולים אחרים), אלא למטרות התפשטות טריטוריאלית. היא ביקשה להציג עובדות וביקשה שהקהל ישפוט. היא ביקשה להציג את מיקומם של כל 600 המחסומים בגדה, אשר הופכים את חיי הפלשתינים לפקעת עצבים אחת גדולה (כשאתם מקללים בפקק, או בתור, חשבו על הפלשתיני במחסום), בכדי שהקהל ישפוט אם קיומם של המחסומים הוא לצרכי ביטחון גרידא, או שמא לצרכי התעמרות באוכלוסיה.

כמו במשל על קבוצת אנשים אשר העוורון היכה בה, עד שהיא אינה מוכנה לצפות בעוול שהיא עצמה מחוללת, כך סירבו דיירי בית האח הגדול, אחד אחד, לצפות במפה. הנימוק שלהם היה, שהם רוצים את הסיגריות שלהם, ואם אסימון ינתן תמורת המפה, הם יאלצו לוותר על הסיגריות שלהם. אין סיטואציה הממחישה באופן מטונימי יותר את שתן האדישות שעלה לישראלים לראש.

לפני עשור או שניים עוד היו ישראלים שהיה אכפת להם מהכיבוש. הם יצאו להפגנות בכיכר מלכי ישראל.

דומה שנקודת האל חזור של השמאל הישראלי הייתה בשנת 2000, כאשר ברק שב מקמפ דייויד בפיו הבשורה כי "אין פרטנר". השמאל הישראלי התחפר באדישות מאז, לא מעט באשמת הצד השני אשר הוכיח כי הוא לא יסתפק בפחות מהשמדת ישראל. מאז הכיבוש נמשך, מעיק על שגרת חיי הפלשתינים באופן יום יומי, מקשה את חייהם, וזאת לקול תרועות אדישות מדינת תל אביב, שחוץ מלרפרף על גדעון לוי בבית הקפה התל אביבי המעוצב הטיפוסי, תוך השמעת גניחה, ותוך העדפת סייד קשוע שמנקה לנו את רגשות האדם עם הומור יידשעי משהו בסגנונו, אינו עושה משהו מוחשי (וזאת למעט קבוצות רדיקליות, אשר שופכות את תינוק הלגיטימיות של מדינת ישראל עם מי הכיבוש).

שמאל ציוני, שפוי, כבר לא נשמע פה. הוא עסוק בלקבל סיגריות תמורת אסימון.

הבעיה של הציבור הישראלי, היא שכל עוד יש סיגריות מן האח הגדול, כלומר, כל עוד יש רגיעה ביטחונית, הוא אדיש לעוולות הכיבוש, משטר האפרטהייד בגדה והסיפוח הזוחל. הוא טורח להתעורר מאדישותו אך ורק כשכבר נהיה מאוחר מידי, וכאשר הבועה של הרוגע המדומה מתפוצצת לו בפרצוף, והסיגריות מהאח הגדול אוזלות.

הכיבוש של היום נתמך לא על-ידי מתנחלים פנאטים, אשר רבניהם מקללים ערבים ומיחלים למותם, לא על-ידי נשים עטויות שביס המתעמתות עם פלשתיניות ולא על-ידי מתנחלים אחוזי אמוק מצוידים ברובה אשר עושים שפטים בשכיניהם בחברון.

המעטפת תומכת הכיבוש היא אותה אדישות שנסמכת על הרגיעה הארוכה (אך המדומה), שמתחתיה לבת התסכול מן הכיבוש בוערת.

עד שלא יתפוצץ פה שום דבר, מדינת תל אביב תעדיף את הסיגריות מן האח הגדול, על פני הידיעה שמן העבר השני של הגדר (שלטענת עדנה, ורצוי להקשיב לה, נבנית שלא מטעמים ביטחוניים גדידא) אין סיגריות (קרי, אין שגרת חיים נורמלית, בשל ריבוי היתר של המחסומים). כשדיירי האח הגדול העדיפו עישון בנונשלנט בחצר על צפיה במפה אם ביטאו את מה שרוצה הציבור הישראלי- שקט, נהנתנות, חיי יום יום שקטים ומענגים, והרבה שופינג (חוץ ממוצרים מתוצרת מדינות שמישהו שם מעז לאמר משהו שמרגיז אותנו: בריטניה, טורקיה, שבדיה, ומה הלאה?). אם נחשוב על זה, הדבר היחידי שמכרסם בהנאת השופינג של אזרחי ישראל הוא שהמוצר הוא מתוצרת של מדינה שאיזשהו שדר טלווזיה שלה העז לבקר את ישראל, אך לא עצם העובדה שבעוד שפה מתנהלים החיים כתקנם וכסדרם, לצד השני אין ממש חיים כי המחסומים מקשים על חופש התנועה שלו, כמו גם על יכולתו לנהל כלכלה סבירה ונורמלית, או חיים אזרחיים תקינים. אך כפי שאמרתי - החיים בבית האח הגדול הם רק מיקרו קוסמוס למאקרו קוסמוס שבחוץ - לא רק מבחינת ההפרדה ל'עשירים' ול'עניים' אלא גם מבחינת האדישות למה שמתרחש בגדה המערבית, תחת משטר של כיבוש, תוך שהדיירים (בבית האח הגדול או במדינת ישראל) אינם רוצים לעצור לרגע את שגרת היום יום שלהם (סיגריות) ולו בכדי לדעת כיצד שגרת היום יום של הצד השני מופרת תדיר על-ידי מחסומים שספק אם טעמם היחידי הוא ביטחוני.

תאריך:  16/01/2010   |   עודכן:  16/01/2010
ענבל בר-און
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
החיים בבית האח הגדול כמשל
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
נ.כהן אג'נדה שלה
16/01/10 16:13
2
שילה
16/01/10 20:20
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
התקשורת הישראלית מחתה, התקשורת הישראלית רעמה. כיצד מעיזה הדיפלומטיה הישראלית לעמוד על רגליה האחוריות ולזעוק "לא עוד". 'זובור', 'השפלה' ו'בושה' היו חלק מהמילים שזעקו בכותרות השונות. כמובן שגם ח"כ ציפי לבני, ח"כ והבה, והמצביא הגדול ח"כ עמיר פרץ, חגגו על דם המדינאי שניסה לעצור את עלילת-הדם, ולהפר בגסות את חוקי הטבע הבינלאומיים המקובלים הקובעים; יהודי מוכה שותק, ומגיש את הלחי השנייה לסיבוב נוסף. כך זה היה תמיד. כך זה צריך להמשיך.
16/01/2010  |  יניב שלום  |   מאמרים
לאחרונה הסכַּנּו להטחות מרגיזות וצבועות נגדנו, לאו-דווקא מצד מדינות שהתנהלותן הבינלאומית נקייה מרבב, אלא מאלו שבעוד הן נוהגות בענייניהן כראות עיניהן, הן פוטרות עצמן מכל ביקורת. רק על ישראל הן מכבידות את ביקורתן כאשר היא נוהגת כמותן, כאילו הייתה פושעת בינלאומית חסרת תקנה. אין מדובר במדינות ערביות ואיסלאמיות מן השורה, שמהן אין איש מצפה לדבר, אלא בטובות שבידידותיה של ישראל, דוגמת ארה"ב, בריטניה, ובימים אלה גם טורקיה, המאיימת, משמיצה ומפרה בריתה כגרועות שבאויבותינו.
16/01/2010  |  רפאל ישראלי  |   מאמרים
עת נדחתה על-ידי חמאס הצעת ישראל לעסקת שחרורו של גלעד שליט, אמר לאמצעי התקשורת אוסמה חמדאן, נציג הארגון בלבנון, כי "אם ישראל תסרב להצעתנו, אולי לא תהיה ברירה אלא לחטוף חייל נוסף כדי להניע את המהלך".
16/01/2010  |  טל בן דור  |   מאמרים
אחרי האיומים שנהדפו פתח מוזס במלחמה נגד בני הזוג נתניהו ופטרונם המיליארדר אדלסון בישול תביעת עוזרת הבית נגד שרה נתניהו מהווה שלב אחד במלחמה הכוללת הצפויה אלימות, שקרים, ומניפולציות הם לחם חוקו של נוני מוזס
16/01/2010  |  יואב יצחק  |   מאמרים
כשהיינו ילדים קטנים היה לנו בשכונה מושיקו. מי זה מושיקו? מושיקו הוא הילד שלוקח על עצמו לחמם את האווירה, לסכסך בין הילדים, לעורר חילוקי דעות, ואם צריך - גם לעוות את האמת כהנה וכהנה לשם כך, העיקר שיהיה לו שמח.
16/01/2010  |  קובי קמין  |   מאמרים
רשימות נוספות   /   יומני בר-און  /  מי ומי    / 
רשימות נוספות   /   ישראלי-פלשתיני  /  מי ומי  
מסתבר: ל"בית המשפט" אין רגשות  /  ענבל בר-און
געגועי לאולמרט  /  ענבל בר-און
גחמה מטופשת של פקידונים מגלומנים  /  ענבל בר-און
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסי קנדלקר
יוסי קנדלקר
אם נצליח להביט על הדברים הטובים ולשדר כלפי חוץ ואז כלפי פנימה קלילות ולענות על השאלה - "מה נשמע" ב-"הכל בסדר" ובאמת להתכוון לזה, לאט-לאט זה יהיה חלק מאתנו
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
ישראל הותקפה ב-7.10 וחיסול כוחו הצבאי והשלטוני של חמאס הוא תנאי להישרדותה של ישראל    אם ישראל לא תחסל את החמאס הוא יחסל אותה - זאת מלחמת הישרדות
עידן יוסף
עידן יוסף
רפורמת תעריפי התחבורה הציבורית החדשה מרחיבה את רפורמת דרך שווה ומגדילה הנחות לתושבי הפריפריה הגאוגרפית והחברתית    נוסעי אוטובוס בפריפריה החברתית ישלמו יותר מפי 2 מאשר מקביליהם בפרי...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il