בנימין (דוד) גאון. יליד 11.2.35, ירושלים. נפטר ביום 10.05.2008.
בנם של משה דוד גאון (ז"ל) ושרה (ז"ל). אח ליהורם, יגאל וכלילה. נשוי לרחל, אב למיכל, משה, בעז ויואב.
אביו היה סופר וחוקר, מתלמידיו של רבי דוד ילין. כתב על המורשת היהודית הספרדית, על תרבותה ועל אנשיה, על תפארתה ושורשיה, וחרד מפני דעיכתה בתהומות הנשייה. במסגרת פעילותו הספרותית והמחקרית הטיף בקנאות לאהבת ארץ ישראל, לשמירת מקורות ושורשים ולנשיאה בגאווה מקור ומוצא. פעילותו זו כללה עריכת האנציקלופדיה של יהודי המזרח בארץ ישראל, ועיתונות בלאדינו: שבתאי צבי, חכמי ירושלים, בשמים מספרד ועוד.
בנימין (בני) למד והתחנך בבית הספר בית הכרם בירושלים. ב-1948 התגייס לצה"ל. ב-1953, עם שחרורו מצה"ל בדרגת רס"ר, לאחר שנתיים בקבע, החל את חייו האזרחיים כמנהל שירות בחברת אלקטרה, שם הועסק שלוש שנים. ב-1962 הוזמן על-ידי אורי בן-ארי, מנהל חרושת מנועים רמלה (מקבוצת קונצרן כור), לנהל את מחלקת השיווק של מזגני האוויר. היה זה מפגש ראשון שלו עם תחום השיווק, במסגרתו פעל בשנים שלאחר מכן.
עם כניסת תדיראן לתחום מוצרי החשמל, ורכישת קווי הייצור מחרושת מנועים רמלה, מונה למנהל היחידה, שהתפתחה והתרחבה והפכה לתדיראן מוצרי צריכה. גאון מונה למנכ"ל החברה. היקף פעילותה של החברה תחת ניהולו הגיע לכ-100 מיליון דולר. תדיראן מוצרי צריכה ביססה את פעילותה בתחום האזרחי במכירת מוצרי צריכה נוספים.
ב-1975 יצא לאירופה, והשלים לימודיו בבית הספר למינהל עסקים בג'נבה. בתום לימודיו מונה לנשיא חברת סילבניה באירופה, שבבעלות ג'נרל טלפון. זו, האחרונה, היתה בעלת מניות מרכזית בתדיראן. לאחר תקופת שירות קצרה בסילבניה מונה על-ידי מנכ"ל קונצרן כור דאז, מאיר עמית, למנכ"ל כור סחר אירופה, שהיתה בתחילת דרכה. חברה זו הוקמה על מנת לשמש גורם מרכזי לפעילות חברות ישראל בשוק האירופי, בו הפכה ישראל לחבר נלווה. גאון קבע את מקום מושבה של החברה בהולנד. בתקופת ניהולו פרסה החברה סניפים ב-10 מדינות באירופה, בהיקף פעילות וסחר של כ-200 מיליוני דולר לשנה. עם החתימה על הסכמי השלום עם מצרים, הוקם המשרד הראשון במדינה זו.
ב-1982 מונה גאון על-ידי מזכיר חברת העובדים דאז, משה בנקובר, למנכ"ל הקו-אופ, רשת הקואופרציה הצרכנית, שהיתה אז על סף קריסה. לאחר שבע שנות פעילות, שכללו את בנייתה מחדש של הרשת ותדמיתה ואימוץ שיטות שיווק בינלאומיות תוך התאמתן לצרכן הישראלי, שילשה הקו-אופ את היקף פעילותה: הכנסותיה הגיעו לכ-500 מיליון דולר לשנה - %10 משוק המזון בישראל וכשליש מהיקף השיווק הקמעוני בה.
בתקופת ניהולו את הקו-אופ שימש גאון בתפקידים נוספים, בהם יו"ר איגוד המפרסמים הישראלי, יו"ר ומייסד מועדון השיווק המתקדם של המרכז הישראלי לניהול (המי"ל), חבר בוועדה המנהלת של חברת העובדים, חבר דירקטוריון בנק הפועלים ועוד. עמד גם בראש מטה ההסברה של ההסתדרות בבחירות והיה זה הוא שטבע את הסיסמא "עם קיסר ההסתדרות בידיים טובות". זו היתה גם תחילת היכרותו וידידותו עם ישראל קיסר.
ב-1988 מונה למנכ"ל קונצרן כור תעשיות בע"מ. הקונצרן עמד על סף קריסה, חובותיו לזמן קצר הסתכמו בכ-1.2 מיליארד דולר וההפסד באותה שנה הגיע ל-250 מיליון דולר. תוך שבע שנים - לאחר ביצוע תוכנית מפנה מקיפה, שסימלה מעבר מכלכלה סוציאליסטית (שניהלה ההסתדרות) שכשלה לכלכלת שוק, הסבת חוב להחזקות במניות, הכנסת שותפים בינלאומיים ופעילות מסיבית בשוק ההון, ותוך גיוס של כ-800 מיליון דולר - הפך קונצרן כור ב-1996 לחברה בינלאומית הנסחרת בארצות הברית ובישראל, ואשר ערכה הכספי נאמד בכ-2 מיליארד דולר. היקף פעילות הקונצרן הגיע לכ-3.5 מיליארד דולר. הייצוא הגיע ל-1.3 מיליארד דולר לשנה. החברה מעסיקה כ-21 אלף עובדים. קונצרן כור, בראשותו של גאון, הציג לשנת 1996 מאזן כספי שהצביע - מזה 18 רבעונים ברציפות - על רווחיות גבוהה ביותר, בהשוואה לקונצרנים אחרים בישראל. התשואה להון העצמי הגיעה ב-1995 ל-%24.59, וב-1996 הגיעה ל-%19.60.
גאון שימש יו"ר מועצת המנהלים בחברות הנמנות עם כור: תדיראן, משאב, קו-אופ הרבוע הכחול, כור סחר וכור תיירות. דירקטור בחברות כור: משאב יזום ופיתוח, מכתשים, גרנית הכרמל, סונול, נשר, כור סחר, תדיראן מוצרי צריכה, תעבורה, כור מפעלות שלום, היסתור אלטיב ועוד; בנוסף, משמש דירקטור בחברות אחרות: לנאופטיקס, אלרוב, בייטמן הנדסה, קרן אליאנס קפיטול למזרח התיכון.
ביולי 1997 ליווה גאון את רכישת השליטה בקונצרן כור, על-ידי קבוצת קלרידג' ישראל אינק. ב-1998 התפטר מתפקידו כמנכ"ל, בעקבות חילוקי דעות עם בעלי השליטה החדשים. הוא הצטרף לקבוצת איש העסקים יצחק תשובה - בתפקיד יו"ר קבוצת דלק (תפקיד בו כיהן עד 1999). במקביל הקים את קבוצת גאון אחזקות בע"מ.
גאון אחזקות הוקמה בשותפות: בני גאון (20%), סמי שמעון (20%, באמצעות יכין חקל), אורי דוד (14%), ופינסון השקעות (9%). שותפים נוספים שהצטרפו: רוגדן, זאבי אחזקות ואריסון אחזקות (כל אחד עם 7%), רון דאל (5%), שמרוק (7%) וסנו (כ-7%).
גאון אחזקות, ששוויה נאמד סביב 70 מיליון דולר, הפכה במהירות לקבוצה הפועלת בארבעה מישורים עיקריים: שוק ההון, מים ותשתיות, קמעונאות ושירותים. הפעילות בתחום שוק ההון מתרכזת בשלוש חברות: מנורה-גאון שוקי הון - המנהלת תיקי השקעות בשווי של 7 מיליארד ש"ח, בראשותו של יצחק חלמיש, לשעבר מנכ"ל הבורסה, ויהודה בן-אסייג שפרש מבנק הפועלים; קרן הון סיכון בשם ג'ופיטר, שגייסה 25 מיליון דולר להשקעות בתחומי טכנולוגיה, מדעי החיים, ביו-טכנולוגיה וטלקומוניקציה; ג'ניוס טכנולוגיות, העוסקת במיזמי אינטרנט ועומדת בפני הנפקה; בתחום המים והאגרו, פועלת חברת גאון-אגרו תעשיות, בתחומי ההתפלה, סינון, ביוב, ותיכנון אורבני.
בתחום הקמעונאות, נרכשה השליטה בחברות: המשביר המרכזי, המשביר מחסני אופנה (שנכנסה גם לתחום האביזרים הסלולריים), המשביר לחקלאי (המייצרת תוצרת חקלאית לאירופה ועוסקת בשיווק תשומות לחקלאות) והמשביר בוטנים (בשיתוף תנובה). בתחום השירותים פועלות בעיקר גאון סחר, בראשותם של דוד ליטווק וצביקה עמית, בייצוג של חברות זרות בישראל, גאון רשויות, המנוהלת ע"י הח"כ לשעבר דורון שמואלי ועוסקת בהפרטת שירותים לרשויות מקומיות בתחומי החניה, תאורת רחוב, גבייה וגינון. גאון מדיה ותקשורת, שמפיקה תכנים לערוץ השני ולדי.בי.אס ועתה נבחנת חבירה לאחרים או התמודדות עצמאית להפעלת ערוץ הטלוויזיה המסחרי השלישי. יו"ר החברה הוא יהורם גאון. שותפים בה: ברונו לנדסברג ומשה לוי.
ב-2000 התפטר גאון מתפקידו כיו"ר הקו-אופ, בעקבות מאבקי כוח באגודה.
גאון הקדיש חלק מזמנו לפעילות ציבורית, בין היתר בחבר הנאמנים של אוניברסיטת ירושלים, חבר בנשיאות האגודה למלחמה בסרטן, חבר בעמותת החינוך לתעשיה, חבר בנשיאות התאחדות התעשיינים, חבר בהנהלת קרן פרס נובל לשלום (רבין-פרס).
הוענקו לו מספר פרסים יוקרתיים: פרס התעשיה מטעם התאחדות התעשיינים, פרס רומנסיורי לכלכלה מטעם אוניברסיטת תל אביב ופרס לישכת המסחר קליפורניה-ישראל, לתרומה למען ישראל, חתן פרס מצויינות בניהול עסקים גלובאליים מטעם הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, קיבל תואר מגן ירושלים מטעם ראש העיר ירושלים והפורום הבינלאומי לאחדות ירושלים.
כתב את הספר: רק המעז מנצח (1997).
במאי 2008 נפטר לאחר מחלה קשה.
