כרמי גילון מודה שעמיר היה מוכר לשב"כ. אז מה?
כרמי גילון היה ראש השב"כ כ-9 חודשים עד לרצח ועד בכלל. אחרי הרצח הוא נטל על עצמו את האחריות והתפטר, נחקר בוועדה וכחמש שנים אח"כ יצא לאור ספרו 'שב"כ בין הקרעים'. השאלה שמטרידה מספר גדל והולך של ישראלים היא האם הכירו בשב"כ את יגאל עמיר וידעו על כוונתו לרצוח את רה"מ. השאלה מטרידה כיוון שיש רק שתי אפשרויות: אם עמיר לא היה מוכר לשב"כ הרי שקשה או כמעט בלתי אפשרי היה למנוע מראש וביעילות את הרצח. אם עמיר היה מוכר לשב"כ נשאלת השאלה איך לא מנע את הרצח. רק רשלנות?
ובכן, מצאנו בספרו שתי הערכות סותרות: האחת- ידענו על מפגע יהודי. השני- לא חשבנו שהמפגע יהיה יהודי.
1. לא חשבנו שהמפגע יהיה יהודי
"לכולם היה ברור שהאיום הכבד על רה"מ הוא ניסיונות לרציחתו ע"י ארגוני טרור ערביים...איש לא חשב שהאיום הרציני על חייו הוא מצד יהודים...לכן בעצרת ב-4 בנובמבר חיפשו אנשי האבטחה מחבל ערבי מזוקן ולא היו ערניים לנוכחותו של יהודי שפניו חלקים" (263).
2. חשבנו על מפגע יהודי
"רוצח כזה יכול לבוא גם מהרצליה או מדימונה". (עמ' 13)
"כשהייתי ראש שירות, ודיברתי במפורש על אפשרות לרצח ראש
ממשלה בישראל, חשבתי והצגתי את מודל הרוצח שיבוא מהרצליה או מבית-שמש... (עמ' 138)
ומן העיתונות (לפני הרצח)
"כרמי גילון הסתובב בקיץ 95' במערכות העיתונים הגדולים... ושרטט באוזני עיתונאים בכירים ועורכי עיתונים, את הפרופיל הדמיוני של הרוצח הפוטנציאלי: הרוצח אינו חייב להיות מישהו מההתנחלויות. הוא יכול להיות סטודנט מהרצליה". (בין העיתונאים שבפניהם הועלה הדיוקן המשוער לכאורה של המתנקש, היו
אהוד יערי ו
אמנון אברמוביץ').
אחרי הרצח
"...אנשי השב"כ מאשרים כי אכן הגיע לידיהם מידע על אדם העונה על תיאורו של עמיר... " קצין מודיעין בצה"ל, שלומי הלוי, תיאר את האיש כ"צעיר בן 25, נמוך, צנום, שחרחר, תימני, בעל שיער מקורזל". סיפר על עיסוקיו של עמיר, מקום לימודיו, פעילותו באי"ל, ועוד פרטים. סיפר שעמיר מתכנן לרצוח את ראש הממשלה וכבר השיג אקדח. תמצית המידע הועברה לכל בכירי משטרת ישראל. ...המידע כולו הועבר מהמשטרה לשב"כ... בחקירתו בשבוע שעבר, מסר האיש את שמות אנשי המשטרה והשב"כ, שעמם היה בקשר. החוקרים בדקו, ולתדהמתם גילו כי פרטיו נכונים. לדבריהם, הם השקיעו מאמץ באיתורו של האיש, אך לא הצליחו להגיע אליו בגלל היעדר שם וכתובת, ולכן גנזו את המידע היכן שגנזו. "לא היה במידע שום דבר שיכול להוביל לאיש, לא היו די פרטים", אומרים בשירות הביטחון (
ידיעות אחרונות 12.11.95).
החלטה תמוהה והתירוץ תמוה ממנה. ראשית, "אי"ל היה בפיקוח מתמיד של השב"כ... בידי השב"כ היו שמותיהם של כל הפעילים בארגון אי"ל..." (
מעריב 19.11.05). ועדת שמגר קבעה שאי"ל היה "ארגון של איש אחד". אבל גם אילו היו בו 100-200 חברים, עדיין התימני הקטן היה בולט בשטח בו עמד לבדו כל העת. שנית, גילון כתב מה היה חסר לזיהוי עמיר - "אילו היה מוסיף פרט כלשהו- למשל, שהתימני הקטן הוא סטודנט למשפטים בבר-אילן..." (עמ' 258-259). פרט זה בלבד.
בעיה בלתי פתירה? יעביר ראש השב"כ גילון לארגונו את הכתובת (הרצליה) ויעביר השב"כ לראשו את מקום לימודיו של התימני הקטן. הוא הרי אישר שקיבל מידע עליו.
אין צורך. בדוח שמגר נכתב - "לדבריה (של הילה פרנק, חברתו של שלומי הלוי) הם החליטו על מסירת מידע דרך יחידת המודיעין הצבאית של הלוי ללא ציון שמו של יגאל 'על-מנת להשקיט את מצפונם'. " (עמ' 126) ובכן, רק השם לא נמסר. נחבר לזה את אישור השב"כ למה שכן נמסר, והפאזל הושלם.
ומנגד, חזי כַּאלו (ראש המחלקה היהודית בשב"כ) אמר לניצב בדימוס אבי כהן, שהיה ראש אגף מודיעין "אנחנו יודעים במי מדובר" ("מקור ראשון", 13.7.01). ובכלל, דרור יצחקי, ראש אגף האבטחה בשב"כ בעת הרצח טען כי "בעבר היינו מביאים מבוקשים ע"ס תיאורים הרבה פחות מפורטים. כל גוף מודיעיני יכול לעשות סריקה על-פי תיאור כזה "... (בעשור לרצח, שבוע לפני, בערוץ 2 לאמנון אברמוביץ).
השאלה היא מדוע בכל זאת, למרות אי הידיעה - "בפקודת המבצע של יחידת האבטחה לקראת העצרת ב-4 בנובמבר מאוזכר 'תימני קטן, בעל שיער שחור ומקורזל, שמתכוון לרצוח את ראש הממשלה'. " ??? (עמ' 259).
ולמה בניגוד לכתוב קבע דוח שמגר כי "בפקודה שנערכה ביחידה [לאבטחת אישים] לא הוצג הנושא של המפגע היהודי הבודד ... המפגע היהודי הבודד לא הוזכר במפורש" (146) ו"לא הוזכרה סכנה של מפגע יהודי בפק"מ" (59)?
הרצליה נזכרה גם אחרי הרצח, עומדת כשמש בגבעון: "בליל הרצח היה גילון בפריז. מנחם לנדאו, מבכירי השב"כ לשעבר מספר: "פתאום הוא אמר לי: 'תראה מנחם, אני אומר לך, לא
מתנחלים רצחו אותו. זה לא אף אחד מהשטחים. זה מישהו מהמרכז. מרעננה, הרצליה, כפר-סבא, בני-ברק. הוא לא מתוך התארגנות, אולי אנחנו מכירים אותו אפילו. ואם אני צודק, זה מה שיפוצץ אותי הכי הרבה' (מוסף מעריב מיום העצמאות תשס"א).
כן. עמיר היה מוכר לשב"כ. האם היו השב"כ והמשטרה רשלניים? האם הסתירות מצליחות להסתיר שקרים? האם השקרים אינם מעוררים חשד שלא רשלנות יש כאן?
